זה ידוע שמצב שוק התעסוקה בישראל לא מזהיר במיוחד

הסטטיסטיקות שנותנים לנו נוגעות רק לאנשים שהולכים  וחותמים אבטלה

אבל היות ולא כל אחד יכול לחתום אבטלה, חלק ניכר מהאנשים לא מגיעים לשם

מה הטעם בלהגיע ללשכת התעסוקה, שלרוב גם לא יכולה להציע לך תעסוקה

הסיכויים ללכת לקורס שיעזור לך מבחינה מקצועית שואף לאפס (אלא אם כן אין לך כל מקצוע)

ואם לא מקבלים על זה כסף כמובן

השבוע שכנה סיפרה לי שהבת שלה שסיימה עכשיו תואר ראשון בקולנוע

חיפשה עבודה במקצוע, בין הראיונות שלה היא הייתה בסוכנות שחקנים שלא ארשום את שמה

היו להם כמה תנאים לא סטנדרטיים להעסקתה:

1. מחייבים אותה להיות תושבת תל אביב - מה שאומר שהיא צריכה לעבור דירה ולא לאיזור עיר שזול לגור בה במיוחד

2. מחייבים אותה לקנות סמארטפון (נתנו לה רשימה של סוגים ספציפיים), שכן היום אין לה, וכמובן הודיעו לה שהטלפון על חשבונה למרות שהחלק מהתפקיד שלה יהיה לדבר עם אנשים בטלפון

זה הזכיר לי שבאחד המקומות עבודה שהייתי בהם, שאלו אותי בראיון אם אכפת לי לנקות או לעשות כלים, או בכלל לעשות משהו שלא קשור לתפקיד  אליו מגייסים אותי.

באותו מקום עבודה, פעם בשבוע היינו צריכים להגיע למשרד שעה מוקדם יותר כדי... לנקות את המשרד

זה אומר לנקות שולחנות, לשטוף רצפות, לשאוב שטיחים, לזרוק פחים, לנקות חלונות, לצחצח ולהבריק את החדר של המנכ"ל וכן לצחצח ולהבריק את המטבח.

ככה זה היה באופן קבוע.

מעניין שיש מקומות עבודה שיש להם דרישות מוזרות כגון אלה שהצגתי מהעובדים שלהם

ואנשים שותקים

כי הם רוצים לעבוד

גם אם המחיר הוא לקנות משהו שהם לא בהכרח צריכים (כמו סמארטפון) או להפוך להיות עובדי ניקיון, או לעבור לעיר שיוקר המחיה בה מהגבוהים בישראל

והם לא מסתכלים על זה שבעצם במובן מסויים רומסים את הזכויות שלהם