יש דברים שנמאס לי מהם:

נמאס לי מדיבורי השלג האלה. אנשים נכנסים לאטרף מהשלג שיורד כאילו בחיים שלהם הם לא ראו שלג! בעשור האחרון ירד שלג בירושלים לא מעט פעמים, זו כבר לא איזו תופעה נדירה שחלה אחת ל-50 שנה. ומי שרוצה לראות שלג יכול כל שנה לנסוע לחרמון. לא חייבים לעשות מזה עניין! בסך הכל שלג, מים קפואים.

הקור הנלווה לעניין הזה ממש לא נעים. המזגנים קופאים ולא עובדים (ולכו תחממו בית עכשיו בלי מזגן, פעם אולי היו תנורי נפט וגז, היום מי מחזיק כאלה בבית?)

חוץ מזה שהקור הזה עושה לי כאב ראש

נמאס לי מזה ששואלים אותי (לא אתם, אנשים שאני מכירה) מתי אני אמצא עבודה, ולמה אני לא מתפשרת.

עם כל הכבוד אני התחלתי לחפש עבודה באמת רק בחודש דצמבר, אני מודה הזהירו אותי מראש שתהיה תקופת קיפאון. ובאמת אני לא זוכרת אי פעם שחיפשתי עבודה שהיה כל כך קשה מבחינת ראיונות. בתחום שאני עובדת בו פשוט יש תרדמת חורף.

אז קודם כל אני לא חושבת שאחרי חודש של חיפוש עבודה, אני צריכה להתפשר

יתרה מזאת אני לא חושבת שאני צריכה להתפשר וללכת לעבוד בתחום שהוא לא המקצוע שלי

קודם כל כי אני אשנא כל רגע, וסביר להניח שיראו את זה

שנית כי אני מעדיפה למצוא עבודה שמתאימה לי, ולהנות ממנה

שלישית, לא נעים לי להגיד, אבל בהחלט עניין של כסף - אני לא רואה שום סיבה שאני ארוויח פחות, הרבה פחות משהו כמו 50%-60%-70% פחות ממה שאני מרוויחה בדרך כלל במשרה מלאה.

המתחכמים יגידו לי - אבל עדיף לעבוד במשהו ולהרוויח מאשר לא לעבוד בכלל.

אז אני מזמינה את כולכם לעבוד במשרה מלאה ולחפש עבודה תוך כדי, בואו נראה אתכם מגיעים לראיונות עבודה ברחבי הארץ כשיש לכם משרה מלאה.

(ועל חלקית אני לא מדברת בכלל, זה לא שווה כלכלית, רק ההוצאות על נסיעות יאכלו לי 1/3 משכורת, כבר ניסיתי את זה).

אמא שלי, שמשגעת אותי, בעצם לא רק אותי גם את אבא שלי ואחותי. עם כל מיני דברים.

למשל, היא יודעת להשתמש במחשב, אבל היא לא תקבע לעצמה תור לרופא דרך המחשב, אני צריכה לעשות את זה (מי ישמע זה קשה כל כך).

או שהיא מתקשרת סתם כדי לחפור לי על משהו, לא משנה על מה, כל נושא יכול להיות נושא מתאים לחפירה (היא עושה את זה גם לאחותי ולאבא שלי).

או שהיא חושבת שלחתולות שלנו יש מנגנון חימום פנימי, ושהן צריכות להסתובב בקור המקפיא הזה שיש בחוץ (היום בשעות היום היו פה 7 מעלות עכשיו בלילה יש 3 מעלות בחוץ) כי זה בריא להן. נו באמת הדבר היחיד שהן עשו חוץ מלבכות וליילל בגלל ש-קר להן זה לעמוד באיזו פינה ולרעוד מקור.

אם לא היה קר הן לא היו בוכות ומבקשות להיכנס לבית.

וצועקת עלי שאני מכניסה אותן לבית שלי (כי לי אין לב לשמוע אותן בוכות בחוץ).

או שאם אני מכינה אוכל, אם אני שמה בזה משהו שהיא לא אוהבת לאכול, היא מתחילה לעשות לי פרצופים, כאילו היא הבן אדם היחיד בבית שאוכל את זה. בפעם האחרונה שבדקתי כל דבר שהכנתי לא נשאר במקרר יותר מ24 שעות הוא פשוט נגמר (ואה, כן גם אם אני מכינה משהו שאני לא יכולה לאכול).

כשאמא שלי מזמינה אורחים לארוחת שישי, במיוחד בימי שישי שאני מבשלת ומודיעה לי על זה שעה לפני שאני מתחילה לבשל - ואז אין מספיק אוכל לכולם ופתאום צריך לאלתר עוד אוכל שיהיה מספיק (מה לעשות אני אוהבת לתכנן מראש מה אני אכין וכמה). אין לי בעיה לבשל למשפחה הקרובה, אתם יודעים מה גם אין לי בעיה לבשל ליותר מזה אם מודיעים לי על זה מראש, אבל לא בדקה התשעים.

אם היא רוצה לארח, בכייף, שתכין את ארוחת שישי בעצמה, למה לארוחות שישי שהיא מכינה היא לא מזמינה?

נמאס לי לשמוע אנשים שאומרים "אני אצביע ל... בנט/נתניהו/שלי/ציפי וכו'.

למקרה שלא שמעתם את חוק הבחירה הישירה ביטלו כבר מזמן

אם כבר מצביעים למשהו זה למפלגה, וזה אומר גם לאנשים שנמצאים במקומות ריאליים ברשימה.

נמאס לי לשמוע אנשים שמהללים את נפתלי בנט. כאילו מי ישמע מה הוא עשה כבר בפוליטיקה (בינתיים חוץ מדיבורים שומדבר)

ומסתכלים על המפלגה שהוא עומד בראשה כאילו היא הדבר הטוב הבא. הם שוכחים שהמצע שלהם דתי, ושהם תומכים באותם דברים כמו ש"ס ויהדות התורה (הכוונה בעיקר לחילונים שרוצים להצביע לבית היהודי).

נמאס לי לראות את התכנים הרדודים שמראים לנו בטלוויזיה.

שכמעט כל התכנים הם ריאליטי משעממים רצח, רדודים, ונמוכים יותר מים המלח

וזה שלמעט התוכנית מצב האומה אין שום תוכנית סאטירה רצינית על הבחירות והמועמדים וכו'.

לא ארץ נהדרת לא מצחיקה כבר מזמן, ובובה של מדינה גורמת לי לתהות מי לכל הרוחות כתב את הדברים האלה

וצחוק מעבודה, שתסלחו לי אבל שום דבר לא מצחיק אותי שם. כמה נמוך עוד אפשר לרדת???

בעיקר נמאס לי מהכאב ראש שלא עוזב אותי כבר כמה ימים

כנראה בגלל הקור הזה...

וכאב ראש זה חתיכת דבר מגביל

אולי בגלל זה הייתי חייבת להוציא קצת קיטורים