הלימודים שלי עוד לא התחילו, המרצה שלי לפיזיקה חולה אז לא יהיה לי שיעור גם השבוע (בעצם השבוע רק היה אמור להתחיל הקורס). ובמתמטיקה, אני מתחילה את הקורס שוב ביום שישי. היה לי קטע מעצבן עם המתמטיקה, אחת הפקידות בביה"ס הפרטי שלמדתי בו, מישהי שלמדה איתי בקורס, אמרה לי שאין מקום בקורס של יום שישי, וככה הפסדתי שיעור בשישי שעבר. ביום ראשון כשהתקשרתי ודיברתי עם פקידה אחרת היא אמרה לי שאין בעיה שאני אגיע. סתם מעצבן אותי שהפסדתי שיעור (כי הם דורשים 90% נוכחות בשיעורים). וגם כי אני צריכה לעשות את התרגילים שהם עשו (לפחות שאני אהיה איתם באותו מקום בחומר).
אז החלטתי לנסוע להורים שלי, באותו יום גשום, יום שני.
לא הייתי אצלם בערך שבועיים, זמן טוב לבוא לבקר, בשבוע הבא לא יהיה לי זמן.
גשם שוטף ירד בב"ש, והקור פה פשוט לא יאומן. גם במרכז יורד גשם. ואצל ההורים שלי שגרים קרוב למודיעין גם קר.
זה נחמד להיות קצת אצלם, לצפות בTV, לקרוא חדשות, להרגיש קצת הרגשה של בית.
חשבתי לחזור בבוקר, אבל היה כל כך קר בחוץ, וירד גשם, ולי, לי לא היה כוח לצאת מהמיטה, נשארתי שם עד 12 בצהריים. אוכל של אמא, עוד קצת TV, ולהתארגן לצאת.
הדבר הכי מעצבן בדרך חזרה היה זה שבעיר הזו אין אוטובוסים או בכלל תחבורה כלשהי אחרי השעה שמונה בערב. ככה שנאלצתי לקחת מונית כדי להגיע הביתה. הקור פה בלתי יאמן, הדלקתי את המזגן לפני שעתיים כמעט והוא עדיין לא הגיע לטמפרטורה שכיוונתי לו.
אגב, שמתם לב שכאשר יושבים על המחשב יד ימין תמיד קפואה (בחורף אני מתכוונת)?
לאחותי היה שבוע גמדים השבוע. הגמד שלה לא הביא לה דברים שווים (מדובר על אוכל, ממתקים וכד') ממש לא מושקע. והיא בשביל המגומד שלה השקיעה. והיום, הגיע לסופו שבוע הגמדים וההורים שלי אמרו לאחותי, שלזה שהיה הגמד שלה כל השבוע לא מגיע משהו מושקע וסירבו לעזור לה ובצדק. אמא שלי אפילו אמרה לה, תקני לו כל מיני דברים במכולת וזהו.
סתם בתור דוגמא לדברים שאחותי הביאה באותו שבוע: סלט פירות, פאנקייקס', פיצה. אלה דברים שנחמד לקבל. לעומת זאת אחותי קיבלה, אתמול צלחת עם קצת במבה, קצת ביסלי, וקצת בייגלה.
היום היא קיבלה מהמגומד שלה (זה שהיא עשתה לו דברים כל השבוע) תבנית ענקית מלאה במאפינס תוצרת בית ((:
אחי הרג אותי מצחוק השבוע.
הוא עושה קורס האמרים, ועכשיו הוא באימונים, אחרי שהוא עשה רשיון ג'. בעצם הקרוס עצמו לא התחיל אלה רק ההכנות. אבל בגלל שכרגע הוא נמצא בצריפין הוא פתאום מתנהג כמו ג'ובניק. יום אחד הוא התקשר אלי כדי לשאול אותי איך מוציאים גימלים.
אתם בטח שואלים את עצמיכם למה דווקא אני? ובכן אני עשיתי לעצמי מומחיות להוציא גימלים בצבא, הייתי הולכת לרופא בריאה לגמרי ומוציאה שלושה גימלים בלי להתאמץ בכלל. איך? זה סוד שלומדים בבסיסים של ג'ובניקים ((:
זה מצחיק אתם יודעים, כי אחי רוצה להיות הכי קרבי שיש. אבל אתם יודעים, הוא קורע את עצמו בצבא 6 חודשים, ופתאום הוא מגיע לבסיס של ג'ובניקים שלא עושים כלום כל היום, מה אני אגיד, זה מפריע באיזשהו מקום.
גם אני לא אהבתי לשרת בבסיס של ג'ובניקים שהכל שם הולך על קומבינות (בעצם זה ככה בכל הצבא, אבל שם זה יותר מורגש), ואני עברתי לשרת בגדוד, אמנם לא הייתי קרבית (כי לוחמת אני לא), אבל שם היה הרבה יותר מעניין.
עוד שבועיים יש לו מסע 90. והוא עוד לא עשה קורס צניחה (בגלל הקורס האמרים).
מישהו מהמחלקה שלו ריסק את הרגל בקורס צניחה (מפחיד).
אבל כל עוד הוא מאושר ממה שהוא עושה זה טוב.
ואחי אוהב לנהוג, זה בטוח.
שיהיה לכם המשך שבוע מדהים וחם!