מה שאני אוהבת במקצוע שלי, זה שיש כל הזמן דברים חדשים ללמוד

רק לא תמיד מגיעים למקומות העבודה שבעצם מוכנים להשקיע בכל הטכנולוגיה הזאת

זה היתרון הכי גדול מבחינתי במקום שאני עובדת בו

שהם משקיעים המון בטכנולוגיה

יש המון מה ללמוד וגם אחרי חודש אני לא מרגישה שאני יודעת הכל

הבחור שאני מחליפה אותו, העביר לי חפיפה בעיקר בנקודות

לא יצא לנו לעבור על תקלות כי האמת לא היו

את היתר אצטרך ללמוד לבד

מה גם שכשהתחלתי לעבוד, זה היה לפני פסח

והיו חופשים וזה, והחודש שהוקצה לחפיפה הסתיים

לא היו יותר מדיי תקלות או הפתעות ככה שלא יצא לי להתקל בדברים לא סטנדרטיים

למעשה רוב הזמן הוא ישב ועשה כלום (שיחק במחשב במשהו)

הוא בן אדם נחמד וזה, אבל הראש שלו כבר במקום אחר (הוא מתכנן להגר לקנדה)

בדרך הספקנו לעשות עבודות לילה, זה היה מתיש נורא

כל היום שלי היה הפוך אחר כך למרות שהלכתי לישון (בבוקר)

חבל שהוא לא יוכל להישאר עוד שבוע-שבועיים

או לפחות להיות זמין טלפונית למקרה שיהיו לי שאלות על דברים

לא מפריע לי ללמוד דברים לבד, אבל אנשים רגילים לקבל תשובות מיידיות

ואני עוד לא אוכל לתת תשובות מיידיות על ההתחלה כי אני עדיין לומדת את המערכת

בשורה התחתונה מאוד מעניין לי שם

יש המון דברים ללמוד, החפיפה היא עניין דיי זניח

העבודה היא מה שמעניין והאנשים

יש שם אחלה אנשים

לצאת בבוקר מפה לעבודה זה סיוט שלא ברא השטן

אין מי יודע מה תחבורה ציבורית באיזור

ולכן חיפשתי טרמפ

בהתחלה נסעתי עם בחור טרללי (שהוזכר בפוסט הקודם) בסביבות 7:15

הבעיה העיקרית איתו שהוא לא יציב, שעה אצלו זה לא שעה (זה יכול להיות בין 7:15 ל-7:30 שזה משמעותי שיוצאים בשעות האלה מבחינת הפקקים ועומס התחבורה על הכבישים)

והחלק הקריטי - הוא נוסע דרך הדרך הארוכה

כשנוסעים מהאיזור בו אני גרה לפתח תקווה רוב האנשים נוסעים דרך כביש שקוראים לו כביש המחצבות

ואז כשמגיעים לפתח תקווה מגיעים דרך איזור התעשיה סגולה

אפשר גם לנסוע דרך שדה התעופה (יש פקקים) ולהגיע דרך כניסה אחרת של העיר

ואפשר לנסוע דרך צומת גהה

לפני כמה זמן סללו כביש שעוקף את פתח תקווה, הוא מתחיל קצת אחרי היישוב אלעד ופשוט עוקף את כל הפקקים

זה כביש דיי ישר שמגיע מאלעד עד כמעט צומת גהה כאשר אפשר לרדת במחלפים השונים

הכביש לא עמוס ואין בו פקקים

הבחור שנסעתי איתו סרב בתוקף לנסוע בדרך הזאת, ותמיד נסע דרך העיר

בחופש פסח זה היה פחות נוראי כי היו פחות מכוניות על הכביש

אבל לאחר מכן, זה כבר הפך להיות סיוט

נסיעה מהמושב בדרך הזאת לוקחת יותר משעה!

ואחרי שאני יורדת בפתח תקווה אני צריכה לקחת עוד אוטובוס לעבודה

בתחבורה ציבורית אני כבר מגיעה יותר מהר (שעה נסיעה)

זה פשוט היה מתסכל!

אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לחפש טרמפ אחר ומצאתי

שכן שעובד בפתח תקווה ויוצא ברבע ל7

קצת מוקדם אבל לא נורא

נסיעה 30 דקות, ואוטובוס לעבודה

הכבישים מפתח תקווה לעבודה שלי פחות עמוסים בשעות האלה

(אחרי השעה 8:00 העומד הרבה יותר גדול)

אני לא ממש בן אדם של בוקר אבל אני מעדיפה להגיע לעבודה מוקדם ולצאת בשעה נורמלית

לוקח לי שעה להגיע הבייתה וזה עם שני אוטובוסים

האמת קטע מצחיק, מצאתי אוטובוסים שנוסעים ממש מליד העבודה שלי לאיזור שאני גרה בו

אממה, אלה אוטובוסים של חרדים, זה לא חברה פרטית או משהו, זה תחבורה ציבורית לכל דבר ועניין (חברת סופרבוס)

אבל זה אוטובוס של חרדים, הוא לא עוצר ככה אפילו בתחנות בו הוא אמור לעצור אלא אם כן עומד שם בן אדם בלבוש חרדי

לא כל שכן עוצר לנשים

לא חוקי נכון - אבל זה מה שקורה בפועל.

זה היה יכול לחסוך לי 20 דקות נסיעה לאוטובוס השני שאני לוקחת

אבל אני לא רוצה לקחת את הצ'אנס של התקלות בחרדים שיש להם בעיה עם נשים באוטובוסים שלהם

אתם יודעים מה לא בעיה עם נשים, עם איפה אני אשב (נשים צריכות לשבת מאחור)

ועם איך שאני מתלבשת, ובכלל אוטוטו קיץ ועניין הלבוש יהיה בעייתי

או לחכות לאוטובוס (שיוצא כל 15 דקות) ושיגידו לי שאני לא יכולה לעלות עליו

כבר עבר חודש בצ'יק בקושי שמתי לב

הזמן טס, יש המון דברים לעשות

ומעט מדיי זמן במיוחד מעט זמן פרטי

אני חייבת בדחיפות להחליף את הסלולרי שלי, עוד לא עשיתי את זה

אני מרגישה כאילו חסרה לי יד בלי היכולות שיש היום לסמרטפונים

כשעשינו עבודות לילה הייתי צריכה להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית

המנהל שלי פשוט עשה את זה דרך אפליקציה בסלולרי

תוך דקות הגיע משהו

אני חכיתי עוד 10 דקות

ואה, כן מוניות באמצע הלילה זה דבר יקר!!!!

200 ש"ח עלתה לי נסיעה מתל אביב למושב (סך הכל 20 ק"מ, בערך 20 דקות נסיעה)

אני אקבל על זה החזר מהעבודה כמובן

אבל זה המון כסף לנסיעה כל כך קצרה

מה שכן

זה קשה להתרגל למצב בו אני חוזרת הבייתה בסביבות 6-7 בערב ושלא נשאר לי זמן לשומדבר האמת

כל שעה צריכה להיות מנוצלת ביעילות לדברים שבאמת צריך

מקלחת מוקדמת, ארוחת ערב, הכנת אוכל ליום המחרת

מרגיש שאין לי זמן לנשום באמצע השבוע

לא זוכרת אם זה תמיד היה ככה

או שפתאום זה יותר מורגש