לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

נסיעות


אחד הדברים המתסכלים במדינתנו זה התחבורה הציבורית
היא או נעדרת או קלוקלת או גם וגם
בשורה התחתונה לא יעילה ברוב המקרים
ולכן גם חלק ניכר מאזרחי ישראל נאלצים להחזיק רכב
למה אני אומרת נאלצים? כי יש לא מעט מדינות (באירופה למשל) שם תשתיות התחבורה הציבורית טובות כל כך שאנשים בכלל לא חושבים לקנות רכב
ובישראל, כל משפחה מחזיקה לפחות רכב אחד אם לא שניים
צריך הרי להגיע איכשהו לעבודה

במושב שאני גרה בו אין תחבורה ציבורית
טוב זה לא מדוייק יש אוטובוס 3 פעמים ביום
אבל לוקח לו שעה להגיע לעיר הקרובה (כי הוא עושה סיבוב בעוד 2-3 מושבים)
וזה קצת מוגזם מבחינת הזמן
מה שקורה שרוב האנשים באמת מחזיקים רכב, ומי שלא תופס טרמפ לצומת של המושב
לא מרחק שמישהו יילך ברגל על הבוקר (משהו כמו 40 דקות של עליה לא קלה).
בכל מקרה בצומת של המושב עובר אוטובוס אחד ויחיד ממודיעין שנוסע ללוד ורמלה - לא שיש מה לחפש שם
וגם במקרה שלהם התדירות היא לא משהו בכלל
העניין הוא שיש אוטובוסים ממודיעין שנוסעים לתל אביב אבל הם לא עוברים דרך הצומת של המושב - שזה רק עוד תחנה אחת בנוסף לאלה הקיימות
הם יורדים ישר לכביש המהיר
וכדי להגיע לתחנה האחרונה של האוטובוס, זה חתיכת כאב ראש, כי זה עוד 10 דקות נסיעה.
זה לא כמו להגיע לצומת, ואף אחד לא נוסע לכיוון מודיעין או ירושלים.

בעבר כשעבדתי בתל אביב הייתי נוסעת באוטובוס לרכבת, לוקחת רכבת, ועוד אוטובוס
טירוף, המחירים של כל התחבורה הציבורית פה יקרים נורא

אז אמרתי לעצמי שלא בעיה למצוא טרמפ לפחות לחלק מהדרך

בהתחלה נסעתי עם זוג מההרחבה של המושב
באמת נסיעה קצרה של 30 דקות (לפתח תקווה)
אממה - כדי להגיע לבית שלהם אני צריכה ללכת משהו כמו 15 דקות
מה שאומר לקום מוקדם, שזה לא בדיוק כוס התה שלי
בנוסף הם לא נוסעים כל בוקר לשם, ככה שזה הפך להיות בעייתי, כי אני מעדיפה טרמפ קבוע

אז עברתי לנסוע עם בחור אחר שנוסע לפתח תקווה ויוצא באותה שעה כמו הזוג שהזכרתי והוא נוסע כל יום
אממה - אצל הבן אדם הזה שומדבר לא יציב, לפעמים אנחנו יוצאים ב7:15 לפעמים ב ל7:30
בכל מקרה ה-בעיה איתו זה שהוא מתעקש לנסוע דרך פתח תקווה (אני יורדת בצומת גהה) במקום לנסוע דרך הכביש העוקף
נסיעה דרך הכביש העוקף מהמושב לוקחת גג חצי שעה, נסיעה דרך העיר לוקחת שעה ולפעמים גם יותר.
מה שקורה זה שבמקום להגיע בסביבות 8 לעבודה אני מגיעה ב9 או מאוחר יותר

השבוע היה לנו יום שהתחלנו מאוחר, ונסעתי בתחבורה ציבורית
ב8:10 אבא שלי הקפיץ אותי לתחנה של הקו שנוסע ממודיעין לתל אביב ואיתו נסעתי תל אביבה
ומתל אביב לקחתי עוד אוטובוס - שעה נסיעה הגעתי בשעה 9:10 (והיינו אמורים להתחיל בכלל ב10:00
זה בערך אותה השעה שאני מגיעה כל יום כשאני נוסעת עם הבחור שנוסע דרך פ"ת ומשום מה מסרב בתוקף לנסוע דרך הכביש העוקף

החצי שעה הזאת זה זמן קריטי, 
אני לא צריכה לספר לכם על הפקקים שיש בגוש דן בבוקר
ולא על רחוב ז'בוטינסקי הארוך שעמוס נראה לי כמעט בכל שעות היום
אוטובוסים מכוניות כולם עומדים בפקקי ענק
שלא לדבר שהאוטובוסים מפוצצים באנשים (וביננו, זה לא בדיוק כייף לעמוד בנסיעה של 30-45 דקות באוטובוס)

אני לא סובלת לבזבז את הזמן בנסיעות, זה משגע אותי!
הפתרון היחיד הוא באמת לצאת יותר מוקדם
רצוי עם מישהו, כי זה חוסר טירטור בתחבורה הציבורית
אז אולי אני אגיע לפה מוקדם יותר בבוקר (סביר להניח שלפני 8)
אבל זה עדיף על פני להגיע בסביבות 9
עם כל הכבוד, זו שעה שנלקחת לי משעות הערב שלי

כשאני חוזרת הבייתה (2 אוטובוסים) לוקח לי בערך שעה
מה שכן גיליתי שיש אוטובוס במרחק הליכה מהעבודה שלי שנוסע במסלול דומה כמו האוטובוס שאני נוסעת איתו הבייתה
אממה - זה אוטובוס של חרדים (יש קווים של חרדים, יעודיים להם) - ונכון שיש חוק שאומר שאסור לעשות אפלייה בין נשים וגברים באוטובוסים

אבל זה לא מרגיש לי נעים לנסוע באוטובוס כזה. אפילו שזה יכול לחסוך לי בזמן.

מאידך החלטתי לנסות את הסוגיה
קודם כל זה מוזר שבכל פעם שאני עולה לאוטובוס הנהג שואל אם אני בטוחה שאני על האוטובוס הנכון
למזלי אני עולה בתחנה הראשונה ככה שתמיד יש מקום, אבל אחר כך האוטובוס מתמלא עד אפס מקום.
יתרונות? לא מצאתי הרבה למעט העובדה שזה חוסך לי נסיעה ב2 אוטובוסים
זה לוקח אותו הזמן לנסוע באוטובוס הזה. שעה נסיעה (אמור להיות 40 דקות) וזה בעיקר בגלל שהאוטובוס מתברבר בבני ברק
ברגע שהוא מגיע לצומת גהה תוך 15 דקות אני בתחנה שלי
שוב, אני יכולה לקחת את האוטובוס הזה רק בחזור, כי בהלוך אף נהג לא יעצור לי (וגם אין תדירות מי יודע מה).

החלפתי את טרמפ הבוקר שלי מהבחור הלא יציב בטרמפ עם אחד מהשכנים שלי במושב
הוא יוצא ב6:45 (פחות או יותר) ואני מגיעה תוך שעה לעבודה שזה יופי
זה מוזר לנסוע איתו כי הוא לא מדבר כל הדרך
הוא לא טיפוס דברן ובכל פעם שניסיתי ליצור שיחה היא פשוט נדמה אחרי כמה דקות
אמא שלי אמרה לי שהוא לא מהאנשים שמדברים על הא ועל דא ושאני לא אתרגש מזה
ככה עוברת לה נסיעה של חצי שעה (איתו) בשמיעת מוזיקה ואחר כך אוטובוס

נכון שאם אתם מתכננים לנסוע טרמפ עם מישהו אתם דואגים לקבוע איתו מראש?
זה מה שאני עושה, וזה מה שכל בן אדם רציונלי יעשה
היום התקשרה אלי מישהי מהמושב, את השיחה וההודעה שלה ראיתי רק כשהגעתי לעבודה
אתמול ראיתי אותה והיא שאלה איך אני מסתדרת ואמרתי לה באיזו שעה אני יוצאת
אז היא התקשרה אלי היום בבוקר ואחר כך שלחה לי SMS שהיא צריכה טרמפ
קודם כל אני לא חושבת שזה יעיל להתקשר לבן אדם בבוקר שהוא עסוק בלהתארגן לצאת מהבית - אצלי למשל (ואצל רוב האנשים שאני מכירה) הזמן מתוכנן בצורה מדוייקת בשביל ההתארגנות שלי ואין לי זמן להפרעות באמצע. מהרגע שאני מתעוררת כל הזמן שלי מוקדש להתארגנות לצאת.
שנית, בהתחשב בעובדה שהטלפון לא מחובר לי לאוזן, והוא נמצא בתוך התיק דיי קשה לתפוס אותי.
שלישית, גם אם הייתי רואה את השיחה זה היה בשעה שכבר יצאנו מהמושב.
ורביעית, כשמתאמים טרמפ צריך לתאם את זה עם הנהג לא עם מי שנוסע איתו
אולי לשכן שלי לא היה מתאים לקחת עוד מישהו, אולי הרכב שלו מלא בדברים (מה שקורה בדר"כ) ואין מקום לעוד מישהו
לא מבינה את הקטע הזה

זה לגיטמי לקבוע עם אנשים טרמפים, כי אין אצלינו תחבורה ציבורית נורמלית, ואם זה מתאים אז סבבה
אבל שעושים דבר כזה הגיוני לקבוע לפחות יום לפני, ולא ליפול על בן אדם בשעות הבוקר שהוא עסוק בענייניו ולחוץ להספיק הכל כדי להגיע בזמן לעבודה

 

 

נכתב על ידי , 29/4/2013 09:49   בקטגוריות תחבורה ציבורית, החיים במושב  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-3/5/2013 16:07




Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)