קר בחוץ, גשם יורד, מדיי פעם מפציעה השמש בין העננים.

קמתי מאוחר היום, אתמול בבוקר למדתי ואח"כ הלכתי לעבודה, הייתי שם עד 1 בלילה. משגע אותי שיש אנשים שמתקשרים אלינו בשעות האלה. משגע אותי שתמיד אבל תמיד בשישי-שבת יש כל מיני תקלות. אנשים במדינת ישראל מכורים לטלויזיה, ואני לא מדברת על ילדים, או על אנשים בגילי, אני מדברת על אנשים בגיל של ההורים שלי  בשנות ה-40 או ה50 לחייהם, שבלי הטלוויזיה פשוט לא יכולים. אני לא מבינה את האנשים האלה שמתקשרים אלינו בסופ"ש ואז הם מתכוונים להסדר את ענייניהם הכספיים או השד יודע מה הם רוצים מאתנו, אבל אנחנו עושים תמיכה טכנית בלבד בסופ"ש, כל יתר המחלקות סגורות. אני לא מבינה את האנשים האלה שמאיימים בניתוק, בגלל שהם לא קיבלו את מה שהם רצו, כאילו שבחברה המתחרה הם יקבלו תמיד את מה שהם רוצים.

מצחיקים אותי לפעמים אנשים שבאים ואומרים שבחברה המתחרה הציעו להם את כל החבילות ב60 ש"ח (באמת השבוע היה מישהו שאמר לי את זה). אחרי הכל המחירים בשתי החברות זהים פחות או יותר (עם הבדל של שקל לכאן או לכאן). מעצבנים אותי אנשים שלא שילמו כבר חודשיים ופתאום הורידו להם את הערוצים, אז פתאום ב-1 בלילה הם מתעוררים כדי לצעוק עלינו, שאנחנו באמת לא יכולים לעשות כלום ברגע שהם לא שילמו. שאל אותי אחד כזה אתמול לשם שלי ומי הראש צוות שלי, לא מפריע לי להגיד, וכן הוא שאל אם השיחה מוקלטת (מקליטים אצלינו כל שיחה). לא מפריע לי, יש לי גב מהחברה בנושאים מסויימים בהם הכללים מאוד ברורים.

אבל עדיין אני לא מבינה למה לאנשים אין חיים והם שמים את כל יהבם במכשיר המרובע הזה. אם אני מצליחה לחיות בלי זה, אני מניחה שכל אחד יכול. אבל מודה שכאשר אני אצל ההורים שלי אני גם בוהה בטלוויזיה. אבל האמת העצובה היא שלא תמיד יש מה לראות. בפעם האחרונה שהייתי אצלה ההורים שלי צפיתי בשידורים חוזרים של אלי מקביל (הייתי רואה את זה כשהייתי בצבא). ואני חושבת שהסדרה היחידה שאני יכולה להמליץ לכם לראות היא הסדרה הישראלית קצרים (בערוץ 2 אם אני לא טועה). היא קורעת מצחוק, מאוד מומלצת.

בעבודה שלי אנחנו מקבלים הנחות לכל מיני דברים. בצורה לא מקרית רוב האטרקציות נמצאות באיזור המרכז. אני לא חושבת שיש מישהו מהמקום עבודה שלי שניצל ממש את ההטבות וההנחות האלה. אמא שלי התלהבה בעיתון מאיזו הצגה חדשה "שלמה המלך ושלומי הסנדלר" הצגה עם אבי קושניר (אין לי מושג על מה) היא ביררה מחירים (160-190 ש"ח) ולי יש הנחה מהעבודה 80 שח לכרטיס. אני עוד צריכה לבדוק בקשר לזה, אבל אני כנראה אלך לראות את ההצגה הזו. אתם לא יודעים כמה חסר לי לראות הצגות, פה בדרום בקושי יש הצגות שמושכות אותי לצפות בהן, אחרי הכל המחיר הוא לא זול במיוחד, ככה שאם סוף סוף אני הולכת למשהו כדאי לפחות שיהיה שווה את זה.

התחלתי ללמוד שוב מתמטיקה. הפעם במתכונת כמו שעושים בתיכונים. המבחן אמור להיות קל יותר (באמת הורידו כמה נושאים מאוד קשים וגם חלק קלים). הבנתי שבשל הפקידה שבשבוע שעבר אמרה לי שיום שישי תפוס, הפסדתי שיעור, למעשה 3 שיעורים הפסדתי ככה שיש לי להשלים המון חומר יחסית. הדבר הטוב במועד קייץ זה שיש מועד ב'.

כבר יש את התאריכים של הבגרויות, המעבדה בפיזיקה ב-24 במאי, הבגרות במתמטיקה ב-2 ביוני והבגרות בפיזיקה ב-21 ביוני. לא הרבה זמן ללמוד, אבל אני מקווה שאני אסתדר עם כל החומר הזה.

השבוע יש לנו ערב צוות, הגיע הזמן שיהיה לנו שוב עוד אחד כזה. אבל הולכים לשחק באולינג. אני חייבת להודות שאני ממש לא טובה במשחק הזה (וכשהייתי קטנה זה היה אחרת), אין לי שום קשר עם הכדור, ובכל מקרה הוא תמיד יגיע לשוליים. חוץ מזה זה נראה לי שאם כבר עושים משהו עם הצוות, אז לפחות שזה יהיה משהו מגבש ומאחד, ולא סתם משחק. בפעם האחרונה ששיחקתי, זה היה בצבא עם חברים מאותה תקופה, הבנים צחקו עלינו הבנות שאנחנו מעליבות את הפינים (ככה קוראים לדברים האלה שעומדים ומפילים אותם). הבנים היו משחקים בצורה שהייתה פשוט מצחיקה, הם היו  עושים כל כך הרבה פוזות על המסלול שזה היה קורע מצחוק. מקווה שבכל מקרה הערב צוות הזה יהיה נחמד.

והיום סידרתי את החדר שלי מחדש. קשה לחיות בחדר מרובע, במיוחד שהוא קטן יחסית. החדר שלי בגודל 3X3 ולא רק זה יש בו רק נקודת חשמל אחת שמחוברת למפצל של 3 שמחובר אליו כבל מאריך עם מפצל של 5 שאליו מחובר עוד כבל מאריך עם מפצל של 5 (רק המחשב וכל מה שמחובר אליו תופס 5 שקעים). ככה שאיך שאני לא אסדר את החדר אני צריכה שהמכשירי חשמל יהיו קרובים לתקע. מעצבן משהו, אבל אני לא רואה את עצמי משלמת מהכסף שלי על הדירה הזו. בעלת הדירה, אותה אני בכלל לא מכירה ומעולם לא דיברתי איתה גם, רצתה שכולנו נתחלק על הוצאות של מפסק פחת, שזה למי שלא יודע אם מישהו מתחשמל זה מוריד את הפקק הראשי של הבית. זו בכלל צריכה להיות חובתה להתקין מפסק כזה, ואנחנו, אנחנו בכלל לא צריכים לשלם על זה ולו גם שקל אחד.

איך שלא יהיה כרגע נראה שיש לי קצת יותר מקום בחדר. בכל זאת יש לי המון דברים. כן אני צריכה לקנות מדפים (אבל למי יש זמן?) אבל בסה"כ זה נראה עכשיו יותר טוב, נראה כאילו יש יותר מקום.

היום ההורים שלי נסעו לבית של סבא וסבתא שלי, ההורים של אמא שלי. חוגגים לסבתא שלי יום הולדת ויום נישואים (הם התחתנו ביום הולדת של סבתא שלי). ההורים שלי באו רק עם אחותי, אחי נשאר בבסיס. אחות של אמא שלי באה עם בעלה והבנות שלו. לא יודעת משום מה מבאס אותי להפסיד את המפגשים המשפחתיים האלה. ב-1/2 שנה הקרובה הסיכויים שאני אהיה בכאלה הוא דיי קלוש.

מקווה שהיה לכם סופ"ש מדהים (וחם)!

עד כאן להפעם...