הלימודים מתחילים לקבל קצב
האמת שבאופן מצחיק למדתי את החומר שאנחנו לומדים כרגע
אני לא ממש זוכרת הכל, אבל הכל חוזר אלי
הבעיה העיקרית היא בעצם להגיע ללימודים אחרי העבודה
הראש כבר לא בפוקוס, שלא לדבר על כך שיכולת הריכוז שלי שואפת לאפס
בכל זאת השיעור מתחיל ב6 בערב שזה כבר 12 שעות ערות שלי + 9 שעות עבודה
הדרך הכי נוחה להגיע לעבודה באופן מצחיק היא עם 2 אוטובוסים
אחד ממקום העבודה שלי לרכבת צפון ומשם עוד אוטובוס לאוניברסיטה
למרות שזה (הרכבת) קרוב אין לי כוונות ללכת ברגל, הליכה כזאת תיקח לי 20-30 דקות
גם אין לי זמן, גם לא בא לי להיות לחוצה, ובעיקר לא בא לי להגיע שכולי נוטפת מים מההליכה הזאת (פעם אחת הספיקה לי)
למרות שאני מגיעה חצי שעה לפני שמתחיל השיעור, תמיד 2 השורות הראשונות יהיו תפוסות
לא משנה מה אני אעשה בכל פעם יושב מישהו שמסתיר לי
פעם אחת זה בחור גבוה שחושב שהוא צריך לשבת באמצע ומקדימה
ופעם אחת זו בחורה שלא שמעה על חומרים לשיער והשיער שלה עומד מחושמל באוויר וכמובן מסתיר
מצחיק אותי לראות שרוב האנשים הם בכלל חבר'ה צעירים שעוד לא סיימו אפילו צבא (שירות חובה)
ילדי שמנת שבאים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, עם כוונות לעשות אפיק מעבר (לאת"א)
הם גם אלה ששואלים את המרצה הכי הרבה שאלות
החבר'ה עם המדים הם הראשונים שמגיעים לכיתה
המרצה, בחור דיי צעיר האמת, שמחזיק כבר בתואר ד"ר
לא דבר נפוץ במיוחד במדינה שלנו
והוא גם מרצה באוניברסיטה אחרת
מסביר לא רע, בעיקר פותר תרגילים על הלוח
רוב הלמידה כאמור נעשית בבית, ואני חייבת לציין שזה לא קל בכלל החלק הזה
אם היו שיעורים הייתי הולכת ולומדת את הדרך ובבית רק מתרגלת
פה אני צריכה גם ללמוד את הדרך וגם לתרגל לבד
לא כל כך פשוט
למרות שיש קורסים בהם המרצה (באו"פ האמת קוראים להם מנחים) באמת מסביר הכל
אבל לא בקורס הנוכחי.
מה שכן מאוד קשה לי עם היום הארוך הזה
אני יוצאת ב6:30 מהבית ומגיעה חזרה בסביבות 23:00
יום ארוך מאוד שכולל עבודה ולימודים
מזל שכרגע בימי חמישי אני לא עובדת, אבל אני פשוט לא מתפקדת ביום שאחרי
אני ישנה ואם אני לא ישנה הרגשת העייפות פשוט קיימת לאורך כל היום
בסוף השבוע זה מסתדר, ואז מתחיל שבוע חדש.
בעבודה המצב עדיין לא להיט
אמנם נוח לי לעבוד בחצי משרה אבל המשכורת ממש לא משהו ככה
כרגע לא נראה שהמצב משתפר, להבנתי כל הענף שהחברה שאני עובדת בה עוסקת בו דיי תקוע.
אני עוד לא התחלתי ללמוד לרישיון נהיגה ואני תוהה לגבי זה
מצד אחד אני צריכה שיהיה לי רישיון נהיגה זה יכול לפתוח בפני אופציות עבודה יותר נרחבות (עם רכב אפשר לנסוע יותר רחוק)
מצד שני, זה חתיכת הוצאה כספית שאני לא בטוחה שאני יכולה להרשות לעצמי אותה
זה מבאס שצריך לחשוב על כל שקל שמוציאים
אני כרגע לא מחפשת עבודה אחרת בעיקר כי נוח לי
אבל, ופה זה אבל חשוב, במיוחד בגלל שאני דיי אוהבת לבוא לעבוד פה
וזה לא משהו שיש להקל בו ראש, ברוב המקומות שעבדתי בהם בשנים האחרונות כבר הרגשתי שזה לא זה דיי מוקדם
ופה זהלא היה ככה.
לא שאין נפילות, אבל לא הגעתי למצב בו אני אומרת לעצמי - איזה באסה זה לקום בבוקר כדי להגיע לעבודה
כייף לי להגיע לכאן, יש פה אחלה אנשים ואווירה דיי טובה למרות הכל.
וזה חשוב לדעתי, לא בכל מקום יש את האווירה הזאת.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
