שמישהו יסביר לי למה לכל הרוחות אמא שלי מתנגדת לזה שאני אקנה מקרר

אז נכון הבית שלי קטן, ואני לא מתכוונת לקנות מקרר גדול, אלא מקרר קטן, מהזן המשרדי

יש לי מקום לזה

היום אין לי מקרר בכלל,

מפריע לי ולא מפריע לי במובן מסויים
כשרק עברתי לגור ליד ההורים שלי מאוד הפריע לי
כי אם בא לי למשל קפה? אין מקרר = אין חלב
או למשל האוכל של העבודה, אני צריכה לצאת מהבית שלי להיכנס לבית שלהם לקחת מהמקרר את מה שהכנתי
שלא לדבר על זה שלאבא שלי יש נטייה לאכול מהאוכל שאני מכינה לעצמי
ואז פתאום אני מגלה שחסר לי אוכל (אתם יודעים אני מכינה מנה בקופסא ופתאום אני רואה שחצי לא נמצא - שזה מעצבן משהו).

או אם בבוקר בא לי לשתות קפה לפני העבודה.

אז נכון היום יש כבר מקרר גדול במרפסת של ההורים שלי
ועדיין אני צריכה לצאת מהבית ללכת לשם ולהכין לי

אם נגיד בא לי קפה על הבוקר זה לוקח 5 דקות מהזמן שלי רק ללכת לשם לקחת חלב לחזור להחזיר את החלב
בבוקר כל דקה חשובה לי להתארגנות
ועוד לא דיברנו על ימים של גשם, או סתם שקר בחוץ ומי לכל הרוחות רוצה לצאת בקור של 5-10 מעלות החוצה כדי לקחת משהו מהמקרר?

או זה שאמא שלי צועקת עלי שכשאני יוצאת מהבית לקחת משהו מהמקרר כשאני הולכת על השביל (מטוף/אבנים) זה עושה רעש שמעיר אותה

זה גם לא שמקרר משרדי עולה כל כך הרבה כסף.
כמובן שזה תלוי איזה קונים, כי יש פירמות
אבל בכללי המחירים מאוד קרובים אחד לשני ונעים בין 600 ל-700 ש"ח (פלוס מינוס) למקררים הקטנים בנפח של 90-100 ליטר.

אמא שלי ממשיכה להתווכח איתי ואמרה לי שאני אלך להוציא רישיון עם הכסף הזה.

להוציא רישיון נהיגה (לא שאני לא צריכה לעשות גם את זה) יעלה לי בסביבות 4000 ש"ח

איך אפשר להשוות 600-700 ש"ח ל-4000???? זה בכלל לא מתקרב לאותו המחיר.

ובכלל, למה שאני לא אגור בנוח בבית שלי?
למה אני צריכה לדאוג בכל פעם שלאבא שלי יבוא לנבור באוכל שלי

או בכלל, זה נראה לי דבר דיי בסיסי להחזיק מקרר בבית ואני לא מבינה על מה ולמה אמא שלי מתרעמת על זה.