אי שם בשנת 2003

בסביבות היום הולדת שלי

עשיתי פירסינג בגבה

כמה חודשים לפני כן יצאתי עם מישהו

ובאותה תקופה שהוא שקל לעשות פירסינג בגבה

ושוטטנו יחד בכל מיני סטודיו'ס לקעקועים ובודי פירסינג

עלתה לי המחשבה לעשות פירסינג

קעקוע היה יותר מדיי קבוע בשבילי

ההורים שלי בזמנו שמו וטו על קעקועים ופירסינג

(מה שלא מנע מאחותי לעשות קעקוע בגיל 18 והם לא פצו פה על זה)

ביום שידעתי בוודאות שאני עוזבת את הבית ועוברת לב"ש

הלכתי לעשות את הפירסינג בגבה

כמה שטיפות מוח קיבלתי על הפירסינג הזה לאורך השנים

לא דווקא מההורים שלי או המשפחה שלי

אלא מאנשים אחרים

למה תקעת את הדבר המכוער הזה בפנים היפות שלך?

היה משפט שחזר על עצמו בצורות שונות לאורך השנים

אמרתי לעצמי שאחרי 10 שנים אני אוריד אותו

10 שנים עברו לפני שנה

ואז כשחשבתי על זה, החלטתי להשאיר

השנה, זו הייתה השנה ה-11

שהעגיל הזה היה חלק ממני

ממש חלק בלתי נפרד

כמו חלק מהגוף

והחלטתי ביום הולדת 33 שלי - שזה היום

להוריד אותו סופית

זה לא קשור לאף אחד

זה קשור אלי

ואני חושבת שהגיע הזמן

להיפרד

ממה שהיה חלק מהחיים שלי כל כך הרבה זמן

את התמונה בפייס אני אשאיר עד שיבוא לי לעשות לעצמי סלפי חדש

הבחור שטרח לומר לי לא מעט בחודש האחרון את מורת הרוח שלו מזה

אמר לי גם שהפירסינג הופך אותי לייחודית ויוצאת דופן

אני לא חושבת שהפירסינג הוא מה שעושה את הבן אדם

זה סתם מוזר לי פתאום שהוא לא שם

להסתכל במראה ולראות פנים

בלי תוספות

I really feel naked without it