כשאמא שלי אומרת שמבחינתה אבא שלה (סבא שלי) יכול מבחינתה ליפול ולמות העיקר שלא יסבול
כאילו שהדבר הכי חשוב זה שהוא יתפגר עכשיו
בשבוע שעבר הוא קיבל את הטיפול הביולוגי הראשון דרך הוריד
הוא צריך לקבל כל 3 שבועות
והסשן של כל הטיפולים האלה אמור להימשך חצי שנה
בנוסף הוא מקבל כימו בכדורים, 5 ימים בשבוע פעמיים ביום
עם חופש מהכימו בשישי-שבת
השבוע זה היה השבוע הראשון של הכימו - שהוא לקח כל חמשת הימים
הוא מרגיש טוב ואין לו תופעות לוואי וזה נהדר!
הדבר שאמא שלי ואחותה הכי היו חרדות ממנו זה שיהיו לו תופעות לוואי
והן דיברו (ועדיין מדברות) בצורה של אם יש בעיה הכי קטנה במקום לפנות לרופא שיציע פתרון או תחליף, להפסיק את זה ישר
שזה מטומטם לחלוטין ומראה על בורות כזאת גדולה שזה פשוט עולה לי על העצבים לשמוע את זה כל פעם מחדש
זה לא רק בורות - זו טיפשות לשמה!
היום הטיפול שחלק מחולי הסרטן מקבלים לא באמת נועד להבריא אותם מהמחלה (יתכן ואי אפשר)
אלא להפוך אותה למחלה כרונית, קרי מחלה שאפשר לחיות איתה כל עוד לוקחים תרופות
בדיוק כמו מי שיש לו סכרת למשל
והטיפול נועד להקנות איכות חיים למטופל, הוא גם אמור לטפל בגידולים אבל הוא לא יעלים לגמרי את המחלה
היא תמיד תהיה שם נסתרת, ותמיד צריך לקחת טיפול
אגב, הטיפול המקורי שהוא היה צריך לקבל בבית חולים הראשון בו הוא היה, היה שונה לגמרי ממה שהוא מקבל היום
(רק כימו בלי טיפול ביולוגי בכלל)
השבוע סבא שלי גם קיבל עירוי של ברזל, בגלל שהערכים שלו מאוד נמוכים
אז הוא יקבל את זה עכשיו פעם בשבוע למשך חודש, ואחר כך הוא יקבל את זה אחת ל-3 שבועות יחד עם הביולוגי
אמא שלי הולכת עם סבא שלי לביולוגי ודודה שלי לברזל
בכל זאת אמא שלי עובדת במקום עבודה מסודר
ודודה שלי עצמאית ועיקר העבודה שלה גם ככה זה בערבים (היא רקדנית)
ככה שהיא לא צריכה לקחת חופש במיוחד בשביל זה
מה שכן דודה שלי נורא היסטרית בכל מה שקשור לבתי חולים
וזה גורם לכך שהיא לא זוכרת או לא רושמת דברים
והיא ממהרת לברוח מהבית חולים
אמא שלי אמרה לה השבוע שאחרי שהם מסיימים עם העירוי ברזל שיישארו שם לאכול צהריים בבית חולים
כי האוכל שסבתא שלי מבשלת, סבא שלי לא אוכל אותו, היא מכינה אוכל לשבוע שלם ואחרי יומיים זה כבר עושה לו כאבי בטן
ולפחות בבית חולים יש שם מסעדה עם אוכל טרי וטעים, ושם הוא יכול לאכול נורמלי
דודה שלי בכלל לא חשבה על זה, זה הרגיש שהיא בסך הכל באה כדי לסמן V על משימה
עכשיו כשאחי גר במרחק הליכה מהבית של סבא וסבתא שלנו, הוא גם בא לבקר אותם לפחות פעם בשבוע - שזה חשוב
ואמא שלי משתדלת לנסוע לשם פעם בשבוע, ולו רק כדי להכין לו אוכל טרי
אני לא מבינה איך סבתא שלי אוכלת את אותו הדבר במשך 7 ימים
אחרי 4 ימים במקרר כל אוכל כבר יהיה מקולקל
מה גם שבבית חולים אמרו שאסור לו לאכול אוכל בן יותר מיומיים
חוץ מזה שהם באים אלינו כל שבת לארוחת צהריים
אגב, אני רוצה לשבח לטובה את הצוות הרפואי בבית חולים בו סבא שלי מטופל
ביום חמישי כשהוא הגיע לקבל עירוי ברזל ראו בבדיקות דם שלו שחסרים לו עוד דברים
והוסיפו לו את זה לעירוי שהוא קיבל
לא בכל מקום היו שמים לב לזה בכלל ולא בכל מקום היו מוסיפים
האחיות שם מאוד נחמדות, והן תמיד מסבירות כששואלים אותן שאלות
ובכלל כל הצוות הרפואי מתנהג בצורה מדהימה
וזה לא מובן מאליו (בבי"ח הראשון בו הוא היה אמור להתחיל לקבל טיפול זה היה דיי רחוק מזה בלשון המעטה)
ותאמינו לי שאם סבא שלי מוכן להגיע לשם לטיפולים, כולל העירוי ברזל
וסבא שלי שונא בתי חולים ושונא רופאים,
זה לבדו אומר משהו