קודם כל זה התחיל בזה שחיכיתי לבחור בקניון

אני תמיד מחכה לו, כי הוא מסיים את עבודתו חצי שעה אחרי שאני מסיימת את שלי

והאמת אני מעדיפה לחכות בקניון מאשר ללכת 20-30 דקות ברגל בחום הזה של אוגוסט לעבודה שלו

אבל מעצבן אותי לחכות לו הרבה זמן

ביום שלישי כשלמדנו הוא סיפר לי שיש לו בעיה בטלפון שלו, נקסוס 4 של LG

אי אפשר לשמוע אותו כשמתקשרים אליו או שהוא מתקשר

אני זוכרת שהוא החליף את הטלפון הקודם שהיה לו, איזה זבל סיני בנקסוס הזה

ואמרתי לו אל תקנה את המכשיר של LG תקנה משהו אחר

והנה ממש עכשיו כמעט שנה לפני שנגמרה האחריות התקלקל לו המכשיר

הקטע שאם אני לא הייתי אומרת לו בוא ניסע לבדוק אם בגלל יש אחריות למכשיר סביר להניח שהוא לא היה נוסע לבדוק אפילו

זה לא שהוא משופע בכסף (מה גם שטלפון חדש וטוב עולה לא מעט) כך שלהוציא כסף על טלפון חדש לא בדיוק ה-דבר שהוא רוצה לעשות כרגע (חוץ מזה שהוא מנסה לשחד אותי למכור לו את הטלפון שלי - Note 2)

בכל מקרה מסתבר שהאחריות שלו פגה רק באוקטובר והטלפון באחריות

אז הוא שאל אותי אם נוכל לנסוע לנקודה של אותה חברה כדי שיקחו את הטלפון שלו לתיקון לפני שנשב על הלימודים

והסכמתי

אני יודעת שאחרת לא יהיה לו זמן אחר וגם לא היה לי אכפת יותר מדיי

ביום רביעי, אז נגמרה המלחמה, ואנשים חזרו לשגרה רגילה, והיו פקקים

והוא דיי התעצבן על הפקקים כי הוא חשב שייקח לנו גג חצי שעה הלוך חזור (מר"ג להרצליה)

ובסוף זה לקח קצת יותר משעה

בגלל שזו לא חברת סלולר אז הוא לא קיבל מכשיר חליפי

ככה שהוא נתקע בלי טלפון סלולרי למעט הדיבורית המובנית שיש לו ברכב

סוף סוף לשם שינוי לא היו לנו הפרעות מהמשפחה שלו כשישבנו ללמוד

והוא גם לא שיחק בטלפון שלו כי לא היה לו אחד כזה לשחק בו

מאידך, הוא כל הזמן ניסה להצחיק אותי, כשאני רציתי לשבת ברצינות על הלימודים

הוא כל הזמן עשה לי פרצופים ועיוותים, שיותר הוציאו אותי מריכוז מאשר הצחיקו אותי

וגם שביקשתי ממנו להפסיק כי זה מפריע לי הוא לא הפסיק

והוא גם ביקש לשחק בטלפון שלי, ולי אין משחקים בטלפון גם ככה (לא עד כדי כך משעמם לי בחיים)

כל החלק של לשבת איתו על הלימודים הרגיש לי כמו בזבוז של זמן

כי הוא לא לוקח את זה ברצינות

הוא גם לא יושב ומנסה להבין איזה נוסחאות צריך לכתוב או יותר נכון איך לכתוב אותן נכון

והוא סתם כותב את מה שהוא חושב לוגית, אבל לוגית זה לא מספיק במבחן

צריך באמת להבין מה כותבים ואיך כותבים את זה

במבחן לא יהיה לנו אקסל שיגיד לנו איך צריך ואם טעינו

צריך לדעת לבד

הוא הבטיח לי שנלמד השבוע 3 פעמים

הוא אמר שהפעם השלישית תהיה בשבת בבוקר

ואז כשנפגשנו הוא התחרט

כי לא מתאים לו שנשב אצלי בבית

כן שוב חזרנו לזה

הוא אמר שלא נוח לו אצלי (כולה היה אצלי רק פעם אחת)

שהוא לא רוצה שיהיו לנו הפרעות - הוא קורא לTV שלי הפרעה

המשפחה שלי בטח לא תבוא להפריע לי ללמוד

כשאני מבקשת מהם שקט בשביל שאני אוכל ללמוד הם נותנים לי את השקט שלי

המשפחה שלו, כשהוא מבקש מהם שקט כדי ללמוד, כאילו עושים דווקא, ועושים בדיוק להיפך

בדיוק אחותו צריכה לשלוח אליו ילד שישגיח עליו, בדיוק התקלקל משהו ובדיוק צריך משהו אחר

הוא התרעם על זה שאמרתי לו למצוא פתרון

אמרתי לו - אם אתה לא מוכן לבוא ללמוד בבית שלי ששם לא יהיו לנו הפרעות ולא כלום

אתה צריך למצוא פתרון אחר לזה

רוצה שנבוא ללמוד בבית שלך, סבבה, קודם כל אתה צריך לדאוג שלא יפריעו לנו ללמוד

הוא אמר שהוא לא יכול להבטיח את זה

ושנית אמרתי לו שהיות ואין לי רישיון אין לי ממש איך להגיע אליו וזה נשמע לי קצת טיפשי שהוא יקח ויחזיר אותי

אצלו בבית אין תנאים (בגלל משפחתו ה"כה מתחשבת"), זו הסיבה שאנחנו לומדים במקום עבודה שלו

כמובן שאין אף ספרייה פתוחה בשבתות (במושב שאני גרה בו אין בכלל ספריה)

וכשהוא הציע לשבת באיזה פארק קרוב (יותר יער אבל לא משנה) אמרתי לו שהוא משוגע ואין שום מצב שאני יושבת ב32 מעלות + 65% לחות בחוץ

הדבר היחיד שנצליח לעשות במצב כזה זה להזיע לא ללמוד

בסוף הוא התרצה ואמר שיבוא ללמוד אצלי אבל רק ל-3-4 שעות

ואני גם ככה לא התכוונתי שנשב יותר מזה

כשנסענו והוא החזיר אותי הבייתה, הוא שתק כל הדרך ושם מוזיקה על ווליום גבוה

ואם שאלתי אותו משהו הוא פשוט התעלם ממני

זה ממש עלה לי על העצבים

אם לא בא לך לדבר, פשוט תגיד

גם לי היה יום עמוס בעבודה

גם אני עייפה

אבל אני לא אנהג באנטיפתיות לבן אדם

בכלל בכל השבוע האחרון הוא היה דיי מרוחק

אני יודעת שעוברים עליו דברים, בגלל המשפחה שלו

והעניינים הבריאותיים שהוא צריך לטפל בזה

ועל הכל אני יודעת כי הוא משתף אותי בזה

אבל לא דיברנו בטלפון כמו שבדרך כלל

ואנחנו בדר"כ מדברים יחסית הרבה לפחות שעה + ביום כמעט כל יום

ופתאום זה ירד דראסטית

וזה הרגיש לי שהוא נעלם לי

אבל כשכן דיברנו הוא התנהג כאילו הכל כרגיל

אני תוהה מה יהיה כשנתחיל בלימודים האמיתיים

מילא עכשיו זה סתם ללמוד למבחן פטור

אבל הקורסים שאנחנו נלמד, הם הדבר האמיתי

האם גם אז הוא ידחה הכל לדקה ה-90?

(בכלל אני לא מבינה את הדחיינות הזאת בלימודים)

או שהוא ייקח את עצמו בידיים ויקח את זה ברצינות

הוא כל הזמן מתלונן על הדברים שלא קורים בחיים שלו

ועל זה שהוא תקוע, מבחינה אישית, בעבודה וכו'

אבל הוא לא עושה שומדבר כדי לשנות את זה

הוא לא דוחף את עצמו מספיק

וגם כשהוא עושה משהו כמו הלימודים

בגלל שהוא לא באמת משקיע, הוא נכשל המון פעמים

אחת הסיבות שהוא הציע שנלמד יחד זה בגלל שזה יוצר תחרותיות

ואני מודה שאכן זה עובד כי אני מקפידה על עצמי הרבה יותר בגלל שאני לומדת איתו

אבל הוא לא מרים את עצמו

אני יכולה להגיד לכם שעד היום, לפחות חודש אחרי הוא לא ראה סרטונים שקשורים לחומר שאנחנו צריכים למבחן

למרות שהוא הבטיח שהוא ימצא זמן ויראה אותם

איזה זמן ואיזה נעליים

אני מתכננת לעבור על שני המבחנים לדוגמא שעשינו השבוע, לבד עם עצמי ולראות מה אני יודעת ומה לא

ולעבור קודם על כל הסיכומים שעשיתי מכל הסרטונים על החומר שראיתי

ולראות איך אני משתפרת בזה

ואם יהיה לי זמן אני אעבור על עוד מבחנים

הדבר היחיד שאני יכולה להודות

זה שנורא קשה לשבת על החומר המשעמם הזה אחרי יום עבודה עמוס

כשהראש רוצה להיות במקומות אחרים ולא להיות עסוק בזה