הפלא ופלא הבחור בסוף כן הגיע אלי ביום שבת

לא לפני שהוא הביע את מורת רוחו מזה שהתעוררתי מאוחר (8:30)

ושבפעם הבאה הוא רוצה שניפגש יותר מוקדם, כי המשפחה שלו באה ומתנחלת אצלו בבית בסביבות 7:30 בבוקר

וכשהוא יצא מהבית לכיוון שלי (בסביבות 9 בבוקר) כולם היו באמצע ריב שהוא ניסה להפריד

ואני באמת שלא מבינה מה הוא צריך להפריד בין אחותו לילדים שלה שרבים אצלו בבית

מישהו התחיל את הריב (אחד הילדים) יש מבוגר אחראי (אחותו) שהיא תטפל בזה

למה הוא?

חוץ מזה הוא סיפר לי שהוא בקושי ישן בלילה כי היו לו כאבים (מהאבנים בכיס המרה)

ושהוא מעוך והפוך, ונראה כאילו מישהו הרביץ לו בשעות האחרונות (לא הוא סתם נראה עייף אבל הרבה יותר טוב ממה שהוא נראה אחרי יום עבודה)

והוא עדיין לא חושב להקדים את הטיפול בניתוח, ואמר לי שגם כשהוא יטפל בזה הוא ידאג שזה לא יפריע לאף אחד בעבודה שלו

כדי שלא יהיה לעובדים עומס וכדי שאנשים יוכלו לקחת את החופשות בתאריכים שהם רצו

הוא מתחשב בכולם, אבל אף אחד שם לא באמת מתחשב בו

כי באותה נשימה הוא סיפר לי שכמעט ביטלו לו את 2 ימי החופש שהוא לקח (על היום של המבחן ויום לפני)

והוא בכלל לא לקח חופשות בכלל כל יולי-אוגוסט חוץ מהתאריכים האלה

בכל מקרה קיבלתי שטיפה על זה שצריך להקריב וכו'

ובשבת הבאה כנראה שאני אקום ב7 לפנות בוקר בשביל שנשב ללמוד יחד.

זה לא שיש לנו אלטרנטיבה אחרת, כן?

אין אף ספרייה פתוחה ביום שבת

במושב שאני גרה אין בכלל ספרייה

ביישוב שהוא גר יש ספרייה, אבל השעות פתיחה שם מוזרות (ובלי שום קשר לא ביום שבת)

ובכלל לא הבנתי אם אפשר לשבת וללמוד שם

(יש שעות השאלה מוגבלות ושעות חדר עיון מוגבלות, ולא ראיתי שום דבר על חדרי לימוד לתלמידים/סטודנטים)

אם בימים שלפני המבחן  נרצה ללמוד זה פתוח או 3 שעות בבוקר או 3 שעות אחר הצהריים (תלוי ביום)

נשמע לי טיפשי בכלל לחשוב על ללכת ללמוד שם 3 שעות, ואז ללכת למקום אחר ללמוד כי הם סוגרים את הספרייה

בכל מקרה ישבנו אצלי ולמדנו, האמת שהופתעתי, אבל זה היה הרבה יותר טוב מאשר הלימודים בעבודה שלו

שאנחנו שנינו מגיעים אחרי יום עבודה מתים מעייפות, ולא תמיד הכי מרוכזים

הפעם זה היה יותר ממוקד, ואני לא יודעת אם המבחן לדוגמא שתרגלנו היה קל, או שזה בגלל שהיינו יותר בפוקוס

זה הרגיש לשנינו יותר טוב מבחינת התרגול, נכון שיש עוד המון, פשוט המון מה לשפר

אבל עדיין

אני רוצה להרגיש בשבוע הבא שאני יכולה לגשת למבחן ולעבור אותו

ובינתיים אני לא מרגישה את זה

באמצע הלימודים גם עשינו הפסקה, שבה הוא התלהב מה-TV שלי (הרי הלכנו לקנות אותה יחד)

והיה גם שלב שבו ידיים נשלחו שפתיים נפגשו וגופים נצמדו עד ש... הפסקנו את זה וחזרנו ללמוד

בקטע הזה אני לא מבינה אותו, הוא זה שמתחיל בכל זה

ואז כאילו עוצר את עצמו, כאילו שמה שאנחנו עושים זה לא בסדר

בכלל הוא היה על קוצים כאילו שההורים שלי יושבים עם האוזן ליד הדלת של הבית שלי

כאילו שאין להורים שלי דברים יותר חשובים לעשות בשבת בבוקר...

אני לא מבינה את ההיגיון שלו

הוא אמר לי שהוא נמשך אלי

כשאנחנו מתנשקים הוא מרגיש את זה מבפנים

וגם כשאנחנו יושבים בעבודה שלו הנוכחות שלי עושה לו את זה (הוא אמר לי שבגלל זה גם קשה לו להתרכז)

ומצד שני, הוא מתנהג כאילו זה לא בסדר, זה שהוא נמשך אלי, שאנחנו מתנשקים וכו'

זה לא בסדר לעשות את זה לנו הוא אמר...

חבל שהוא לא יכול להיות החלטי בקשר לזה כמו שהוא היה החלטי לגבי הניתוח שהוא צריך לעשות