לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

היום הראשון של הלימודים


 

אז היום הראשון ללימודים עבר בלי הבחור שהיה בדיוק אחרי ניתוח

 

בעקרון אנחנו  אמורים להיות 3 אנשים שלומדים יחד

הבחור, בחור נוסף שעובד עם הבחור נקרא לו דובי, ואני

אז הבחור קבע עם דובי שידאג שלא תהיה לי בעיה להגיע ללימודים

וגם לא לחזור הבייתה

 

אחת הסיבות שבגינן לא רציתי ללמוד באלינאס הייתה שהתחבורה הציבורית שם בעייתית אחרי השעה 8:30

וגם, זה ביה"ס תיכון, זה נראה כמו ביה"ס מרגיש כמו ביה"ס, בקיצור מגעיל

כשלומדים בקמפוס של האו"פ שהוא נקי מסודר עם כיתות נורמליות ונקיות עם שולחנות נקיים מקשקושים וממסטיקים שמודבקים מתחת לשולחנות

וכמובן קפיטריה נורמלית מכונות צילום ו-WiFi

כל אלה אין באליאנס

ואה, כן החניה שם בתשלום ואין חניה בכלל ברחובות שליד (אלא אם כן אתם תושבי ת"א ונחשו מה - רובינו לא)

 

אבל בגלל שסגרו את הקבוצה שהייתה אמורה להיפתח בקמפוס של האו"פ בת"א

ויום שישי בבוקר לא היה אופציונלי לבחור (חוץ מזה נראה לי מבאס לקום ביום שישי בבוקר מוקדם ללימודים)

ובמכללה שקרובה לעבודה של הבחור, הייתה אופציה או ביום שאני לומדת את הקורס השני, או משעה 16:00 - שאז הוא לא יכול להגיע

יצא שנשארנו עם אליאנס

לא נורא, יש 14 מפגשים, פעם בשבוע, אפשר לשרוד את זה

 

בכל מקרה, אני בגלל שאני לא מכירה את דובי נפגשנו בקניון רמת אביב

הוא כבר היה עסוק בלטחון מקדונלדס

ואני החלטתי שאני אלך לקנות לי כריך ללא גלוטן בארומה

אחרת סביר להניח שבשלב מסויים אני אגווע מרעב

השיעור הוא משעה 19:00 עד 21:30

וטוב שעשיתי כך (למרות שזה יקרררר לקנות כריך בארומה, נראה לי בפעם הבאה אני אכין משהו בבית)

 

דובי אמר לי שחבל שהיטרטרתי באוטובוסים כי לא הייתה לו בעיה לבוא לקחת אותי מהעבודה

זה מצחיק, כי זה 2 אוטובוסים עד לשם, כמעט שעה נסיעה, שאם עושים אותה ברכב זה לוקח גג 20 דקות

לא היה לי נעים לבקש ממנו בכלל דבר כזה

דובי הוא טיפוס מצחיק, שמנמן (זה בלשון המעטה), והיה לי דיי כייף לשבת איתו בקניון כי עשינו צחוקים כל הזמן

 

בכיתה הוא דווקא לא ישב לידי, הוא בחר לשבת בשולחן ליד הקיר והוא נשען עליו רוב הזמן

אני בכוונה לא הלכתי לשבת שם, בגלל שזה רחוק מדיי מהלוח ואני מעדיפה לראות את הלוח טוב

כדי לראות טוב את המצגות או אם כותבים על הלוח משהו שיהיה לי נוח לקרוא את זה

דובי גם לא כתב שומדבר במהלך השיעור בטענה שהכל כתוב בספר

 

אני כתבתי גם כי זה מה שאני עושה וגם בגלל שהבחור ביקש ממני

גם לקחתי בשבילו את החוברת תרגולים שהמנחה חילקה (למרות שקיבלנו עותק דיגיטלי)

דובי בכלל לא חשב על זה וצחק עלי כשעשיתי את זה

והוא עוד מכיר אותו יותר שנים ממני

 

אני חייבת לציין שיש הבדל תהומי! בין המנחה הזאת שהיא של מדעי החברה

לבין מנחים אחרים שנתקלתי בהם שהם של מתמטיקה ו/או מדעים מדוייקים ו/או מדעי המחשב

פשוט הבדל של שמיים וארץ בגישה, בצורת הלימוד בהנגשה של החומר

כאילו שהמטרת על שלה זה שנעבור את הקורס בהצלחה ובציונים טובים

 

המנחה טענה שהקורס קשה בגלל שהוא עמוס בחומר ושלא נצליח לגעת ב100% מהחומר בשיעורים

בשביל זה יש ספר, שקוראים אותו בבית, וחוברת תרגולים, וכמובן ממ"נים (שאלה העבודות שצריך להגיש)

טכנית זה באמת המון חומר לזכור, ומאידך המבחן הוא עם חומרים פתוחים

(ואיפה תראו את זה בקורס מתמטיקה כלשהו? לא שזה יעזור כי מתמטיקה חייבים לתרגל)

 

מה שכן זה קשה לעשות קורס של שעתיים וחצי אחרי שאני ערה מ6 בבוקר ועבדתי 9 שעות בעומס מטורף

אני מצליחה להתרכז, אבל זה בהחלט לא קל לעשות את זה אחרי יום עבודה.

מזל שהיא מעבירה את החומר יחסית בצורה מעניינת

ונותנת דוגמאות על מנת שנבין את החומר (לא שהוא קשה)

סך הכל היה לא רע לשיעור ראשון

 

כשהוא נגמר דובי לקח אותי לתחנת האוטובוס ממנה היה לי אוטובוס לכיוון הבית

ואני בטח אראה אותו בשבוע הבא בלימודים

מה שכן חזרתי הבייתה ממש מאוחר

וזה מבאס כי צריך לאכול משהו, להכין, להתקלח להתארגן לישון

למזלי תיאמתי עם המנהל שלי שאני אגיע ביום שאחרי באיחור

ככה שהלכתי לישון בסביבות 1+ והתעוררתי ב8

אם הייתי ישנה רק 4 וחצי שעות הייתי כל היום זומבי

 

אני ממש לא יודעת אם הבחור יבוא בשבוע הבא למרות שהוא הבטיח לי שכן

הוא אחרי הניתוח והוא סובל נורא מכאבים

הבית חולים שהוא היה בו, ההזויים האלה נתנו לו בתור משככי כאבים לאחרי ניתוח אופטלגין!

וזה בכלל לא עוזר לו, גם לא כשהוא לוקח 2 כדורים

ככה שאין לי מושג איך הוא ירגיש באמת עוד שבוע והאם הוא יהיה מסוגל להגיע ללימודים

שלא לדבר על לשבת שעתיים וחצי ולהקשיב

 

בינתיים שלחתי לו את הסיכומים שעשיתי מהשיעור הראשון, המלצתי לו לראות את השיעור המוקלט שהיה השבוע

הוא כמובן לא לקח איתו את הספרים של הלימודים יחד איתו, או שום דבר אחר

כזה מעופף ובלתי מאורגן שזה בלתי יאמן לפעמים.

 

החלק המצחיק, חשבתי שהשיעור שהועבר לנו היה טוב

ואז באחד הימים כשהייתי בבית החלטתי סתם לראות את השיעור המוקלט שהיה השבוע

מה אני אגיד לכם, הבדל של שמיים וארץ, הרבה יותר מקיף ממצה הסברים טובים של החומר

נגיעה כמעט בכל החלקים של היחידה הראשונה שלמדנו לשיעור הראשון

בנוסף המנחה שם מלמדת גם אסטרטגיות למידה שזה דבר דיי יעיל בהתחשב בזה שבפעם האחרונה שלמדתי ממש חומר עיוני הייתה בשנת 1999

ככה שזה מלמד איך להסתכל על חומר, איזה שאלות לשאול, איך לשים לב למה חשוב וכד'.

המנחה בשיעור שלנו לא ממש שמה דגש על זה (אולי יהיה בהמשך, אני לא יודעת).

לא אכפת לי לראות את השיעורים המוקלטים בנוסף לשיעורים הפרונטליין, זה פשוט לוקח עוד זמן.

כל שיעור הוא שעתיים וחצי והיות ואני מסכמת/כותבת תוך כדי, ועושה גם הפסקות

זה לוקח הרבה יותר זמן משעתיים וחצי.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 27/10/2014 09:03   בקטגוריות הבחור, לימודים אקדמאים, לימודים  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-28/10/2014 12:48




Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)