כשאמרתי לו שיבוא ללמוד אצלי, הוא אמר לא הוא ישב וילמד בשקט בבית

כששאלתי אותו בסופו של יום בערב אם הוא סיים לעשות את העבודה בהתנהגות ארגונית

הוא אמר לי שלא, ושכל הזמן מפריעים לו

כמה צפוי זה היה

לפעמים כשאני מדברת איתו זה נראה כאילו הוא שם מקלות בגלגלים של עצמו

הסביבה שבה הוא חי לא מאפשרת לו להתקדם, לא מעודדת אותו ללמוד

בגלל זה כבר שנים הוא תקוע באותו המקום באותה העבודה באותה שחיקה יומיומית

המעט דברים קטנים שהוא עושה בשביל עצמו, הם ממש מינוריים והם יותר כדי לא להיות בבית

שיהיו לו את הכמה שעות לבד שהוא לא בבית לא בעבודה עושה משהו שכייף לו לעשות

הלימודים, בשיעורים הוא נהנה

אבל כשהוא מדבר איתי הוא אומר שאין לו כוח גם לזה ואם זה לא היה הכרחי הוא לא היה לומד

לפעמים אני תוהה עד כמה פתאטי הוא יכול להיות

למשל בתוכנית רדיו שלו, שחבר שלו עושה לו את כל הפלייליסט

איתי כל פעם הוא רב על הפלייליסט, שינה לי שירים ושם דברים לא קשורים

ועכשיו חבר שלו עושה לו את הפלייליסט הוא מחליט  על כל השירים, המוזיקה בסדר עד משעממת

אחרי הכל כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו סגנון מוזיקלי ברצף?

ורואים את זה ברייטינג של התוכנית שלא ממריא לשומקום

הבחור התחיל לספר סיפורים על בעיות זוגיות של אנשים בתוכנית

מנהלי התחנה רוצים שהוא יעשה תוכנית דיבורים סטייל מה שעשה פעם יוסי סייאס

קודם כל יוסי סייאס יש רק אחד, ושנית הפורמט הזה לא ממש עובד היום

אחרי אחת הפעמים שהוא הקריא עוד סיפור, שאלתי אותו "נכון שאתה ממציא את כל הסיפורים האלה ואף אחד לא באמת כותב לכם?"

הוא אמר לי שכן, אפילו שהם פירסמו כתובת מייל שאנשים יכולים לשלוח לשם מיילים ואפילו שאפשר להתקשר אליהם בזמן השידור - והם גם אומרים ומבקשים שיכתבו או יתקשרו

אף אחד לא פונה, אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא מספר שומדבר

אפילו הד"שים שהיו בהתחלה כבר ירדו כמעט לאפס

במקום שזו תהיה תוכנית שלו שבה הוא מדבר ומגיש את עיקר התוכנית

מי שמדבר רוב הזמן זה חבר שלו, שאומר דברים על השירים

לפעמים זה מעניין ולפעמים לא

וזהו

מעניין אם חבר שלו ימשיך לבוא לתוכנית איתו אחרי שאשתו תלד את הילד השלישי שלהם

לפעמים קצת מפריע לי

שאני לא מקבלת ממנו את אותה תמיכה שאני נותנת לו

נכון שאני בוחרת לתת, או כמו שכמה אנשים כתבו לי, שאני משקיעה בו הרבה מהזמן שלי

או שלפעמים הוא מעצבן אותי בכוונה

כדי לראות את התגובה שלי

אני לא מבינה אנשים כמוהו

לא בגלל היחסים בינו לביני באופן ספציפי

אלא את ההתנהגות הכללית

של להיות תקוע בלופ שבו לא טוב לך, לא ברמה האישית, לא ברמה התעסוקתית

להתלונן על זה, אבל לא לעשות שומדבר כדי לשנות את המצב

כאילו שהמצב ישתנה לבד (אולי כן ואולי לא אבל לרוב זה לא משתנה לבד)

ומי שלא בוחר את הדרך שלו

א. נתקע במקום

ב. אחרים מחליטים בשבילו מה יהיה

בגלל זה הוא נמצא במקום שבו הוא נמצא בחיים

והוא מסרב לראות כל דבר אחר, מסרב להתאמץ כדי לשנות, אפילו לדעתי גם מפחד לשנות