כידוע סבא שלי חולה בסרטן המעי הגס

לפני כחודש הוא הרגיש לחצים בחזה ואושפז בבי"ח

הרופא שלו, להלן ייקרא הפרופסור חשב שאולי זה מהכימו

אז הוא ביקש להפסיק לו את הכימו לשבועיים

ושאחרי שבועיים דודה שלי תשלח לו מייל עם תיאור של הרגשתו של סבא שלי

עברו כבר 4 שבועות מאז, מייל מדודה שלי לא נשלח אליו

הסיבה: אני לא יודעת מה לכתוב לו!

כאילו WTF!!!

את שומעת את עצמך???

את קולטת כמה מטומטם זה נשמע????

את מבינה שבגללך הבן אדם מקבל אפס טיפול! והסרטן מתפשט!

לא ראיתי את סבא שלי שבוע, בשבוע האחרון הוא נעשה צהוב לגמרי

הסרטן מתפשט לכבד (לא שלא ידענו) והוא לא מקבל טיפול ספציפי לגרורות שבכבד

אמרתי לאמא שלי על זה כבר לפני 3 חודשים והיא ואחותה עשו עם זה בדיוק הרבה כלום ושומדבר

ב-5 דקות כתבתי לה מה היא צריכה לכתוב לו במייל

אחרי ששאלתי את סבא שלי איך הוא מרגיש

הרגשה כללית טובה

חולשה במיוחד במדרגות ועליות

חולשה בגלל המחלה

מדיי פעם לחצים בלב, 3-4 פעמים בשבוע

לא משהו חריג מדיי לדעתו (לא משהו שמצריך אשפוז)

נתתי לדודה שלי לקרוא

והיא אומרת לי, ממה שאת כותבת את מציגה מצב מאוד אופטימי שהכל טוב

אמרתי לה, יש לו חולשה בגלל הסרטן, אם לך היה סרטן גם את היית מרגישה חולשה כל הזמן

הוא מרגיש טוב, לא כואב לו, אין שום דבר שמפריע לו

אני לא מבינה את הטימטום הזה

לקחת על עצמך אחריות לעשות משהו, לדאוג לאבא שלך להעביר אינפורמציה חשובה

ואת לא עושה את זה???

איפה השכל שלך???

איפה האכפתיות שלך מאבא שלך?

הבן אדם רוצה לחיות הוא לא רוצה למות

למה לכל הרוחות את לא עוזרת לו???

זו פשוט חוסר אחריות!