חודש מאז שסבא שלי נפטר

היום עשינו את האזכרה בבית העלמין

עם משפחה קרובה וחברים קרובים

מה שהכי שבר אותי באזכרה היה לשמוע את אח של סבא שלי בוכה

המשפחה של סבא שלי הם מסוג האנשים האלה שלא מראים רגשות בטח לא בציבור

שיראו קשים כמו סלע ושאף אחד לא ידע מה הם חושבים או מרגישים

(איך אתם חושבים שסבא שלי הסתיר שהוא סבל מכאבי תופת יותר מחצי שנה לפני הניתוח שהיה לו?)

בשבוע של השבעה הוא קיבל התקף לב ואושפז בבית חולים

לא להאמין שאוטוטו זה שנה מאז הניתוח שלו

שנה שכל העולם שלנו התהפך

עד שהגיע הסוף שלצערי היה בלתי נמנע

ואוטוטו פסח ראשון בלעדיו