בשנה שעברה שהוזיזו את השעון לשעון קיץ גם היה שרב ביום שלאחר מכן

פייסבוק הזכיר לי את זה

הוא גם הזכיר לי שחטפתי צננת קשה

אבל אז עוד הלכתי לעבודה

השנה עם השרב ומזג האוויר המזעזע אני שוב חולה

הפעם עם חום וזה

ואין לי כוונות להפציע בעבודה שלי כשאני חולה

בגלל אני לא מבינה את מי שמגיע לעבודה חולה

ואז נעשה גל של אנשים חולים בעבודה

כי כולם יושבים במשרדים עם מזגנים ובלי חלונות פתוחים והחיידקים עושים מה שבא להם

אז אני אשאר בבית

גם ככה אני לא יכולה לתפקד כמו שצריך כשאני עם חום גם אם אני לוקחת כדורים להורדת חום

אני כמו סמרטוט

בשנה שעברה

עוד לפני שקרו דברים

תיכננו לעשות את החג בבית

עם סבא וסבתא שלי, דודה שלי והבת שלה ואנחנו המשפחה הקרובה

וגם עם בת דודה של אמא שלי והילדים שלה

כאמור פסח בוטל בגלל שסבא שלי אושפז בבי"ח ונותח

אכלנו ארוחת ערב חגיגית בבית, אבל זה לא היה חג וזה לא היה שמח בכלל

עוד לא ידענו מה מחכה לנו בשנה הקרובה

מאז כל החיים שלנו סבבו סביב סבא שלי ז"ל

קיווינו שהוא יגיע לפסח הבא

אבל לחיים יש תיכנונים משלהם אחרים משלנו

הרופאים שניתחו אותו לפני שנה היו בשוק שהוא בא לביקורת אחרי 3 חודשים

הוא החזיק הרבה מעבר לתחזיות שלהם יותר מ10 חודשים

וזה יהיה רשמית החג הראשון בלי סבא שלי

וזה משהו שצריך להתרגל אליו

כי מאז שאני זוכרת את עצמי

לא משנה איפה חגגנו את החג סבא וסבתא שלי (ההורים של אמא) תמיד היו שם

עכשיו מכל הסבים וסבתות שהיו לי נשארה רק סבתא אחת

בהתחלה דודה שלי (אחות של אבא) הזמינה אותנו לחג

אמא שלי עוד לא החזירה תשובה ופתאום בת דודה שלה התקשרה

אותה בת דודה שאיתה ועם הילדים שלה תיכננו לעשות את החג לפני שנה

ושאלה אולי נעשה את החג ביחד

ואמא שלי אמרה שכן, יותר נוח לה לארח בבית מאשר לנסוע למקום אחר

(מה גם שיש פה מכה של פריצות לבתים בכל יישובי הסביה וההורים שלי לא ששים לנסוע בערב חג שהוא סוג של הזמנה לפריצות)

וגם לסבתא שלי יותר נוח להתארח אצלינו מאשר במקום אחר

וזה מוזר שזה סוג של סגירת מעגל כזאת

כי בדיוק איתם תיכננו לעשות את הפסח בשנה שעברה

הפסח שלא יצא לפועל בדקה ה-90

בתקווה שהשנה לא יקרה שומדבר מיוחד ופשוט יהיה ערב חג משפחתי ונעים

אני לא חושבת שמישהו מאתנו מסוגל לעמוד בעוד שנה כמו שהייתה השנה האחרונה