לפני איזה שבועיים ביקשתי יום חופש מהמנהל שלי
עזבו שבאותו שבוע בסוף הייתי חולה כך שלא השתמשתי ביום חופש הזה
אבל ביקשתי, לא תיכננתי את הדלקת גרון המעפנה הזאת
ואז הוא התחיל לדבר איתי על זה שלקחתי חופש לפני המבחן שהיה לי
חופש שהודעתי לו עליו חודש מראש, ויום לפני שיצאתי לחופש הזה הוא החליט לבטל לי אותו
הוא אמר לי "את מבינה שאת לא יכולה לקחת חופש מתי שאת רוצה?"
"גם אם אישרתי לך חופש, אני יכול לבטל לך אותו, העבודה שלך באה לפני החיים הפרטיים שלך"
שאלתי אותו אם הוא מבין שאני צריכה כמה ימים חופש לפני מבחן
והוא אמר "העבודה שלך כאן יותר חשובה מזה"
זה מה שהוא לא מבין
שמבחינתי הלימודים קודמים לכל
אני לא סתם משקיעה סימסטר שלם בלימודים כדי שיומיים לפני מבחן הוא יחליט שהוא מבטל לי את החופש
מילא אם הוא מודיע לי על זה שבועיים מראש, אני עוד יכולה להתארגן ולדחות את המבחן, אבל כמו שהוא עשה?
איזו צורה יש לזה?
כשהתחלתי לעבוד שם התחלתי בתור סטודנטית
זה לא חדש שאני לומדת, אני לא מבקשת התחשבות מיוחדת חוץ מאשר בתקופת מבחנים
אז למה להתנהג בצורה כזאת?
כל השיחה הזאת גרמה לי לחשוב
ומה אם הוא יעשה לי בעיות כאלה גם בתקופת מבחנים הבאה
לא שצריכה להיות סיבה לזה, מה שהיה אז היה יוצא דופן
אבל עדיין
אם הוא רוצה להיות מניאק אלי הוא יכול
ואני לא יודעת איך להתמודד עם הדבר הזה
כשהבן אדם היה עסוק בלאיים עלי בטלפון, שאני אאבד את העבודה שלי אם...
לא חושבת שמישהו רוצה להיות במצב שבו אני הייתי
ותאמינו לי שאחרי הקטע הזה שהוא עשה לי, אני רציתי להגיע ולהגיד לו שאין לי מה לחפש פה יותר
וידיד שלי שיכנע אותי להישאר, כי לפחות אני עובדת ואני מרוויחה כסף
המצב בשוק לא מדהים, לא מדהים זה בלשון המעטה
זה מזעזע מה שקורה
אם לפני עשור היה לוקח למצוא עבודה חודש
לפני 5 שנים זה היה בסביבות 3 חודשים
עכשיו זה לפחות חצי שנה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
