לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם מישהי מהעבודה שלי שהיא גם מאמנת אישית בין היתר

אנחנו מדברות על כל מיני דברים, לא רק שקשורים לעבודה

וסתם במקרה היא שאלה אותי מה קורה בחיים שלי

בחיים האישיים שלי, חוץ מלימודים ועבודה

ואמרתי לה שהאמת שום דבר מעניין לספר עליו

אין לי בנזוג, אני לא ממש מחפשת אחד כזה

והמערכות יחסים שהיו לי בשנים האחרונות היו מהסוג שחתכתי ברגע שזה הפסיק להיות מתאים לי

אני עסוקה בשגרה של החיים שיצרתי לעצמי

סוג של איזור נוחות כזה שלא טרחתי ממש לשנות אותו

היא שאלה אותי למה אני מוכנה לוותר על זוגיות ואהבה

ובעצם של כל בן אדם מגיע שיאהבו אותו כי זה מאוד ממלא ויש לזה ערך מוסף

היא גם טוענת שאישה היא לא באמת אישה אם אין לה בנזוג שאוהב אותה

לא בטוחה שאני מסכימה עם הטענה הזאת

אני סיפרתי לה שאני לבד מבחירה, לא רוצה להיות עם מישהו

והיא שאלה אותי מאיזו בחירה? הרי אין פה שורה של גברים שרק מחכים שאני אבחר ביניהם

היא לא קוראת לזה בחירה, אלא בריחה, כשלון, וחוסר התמודדות

זה קצת מצחיק כשחושבים על זה כי גם נשים שמחפשות זוגיות, זה לא שיש מולן עשרות גברים שרק מחכים שהן יבחרו

ככה שהאנלוגיה הזאת שגויה מהיסוד, אני בוחרת להיות לבד או שאני בוחרת לחפש להיות יחד

אני לא צריכה לבחור בין גברים לבין להיות לבד כי אני לא מחפשת להיות עם מישהו

היא טוענת שיש נשים שאפילו שהן בזוגיות, תמיד יהיו גברים שיסובבו אחריהן את הראש

לא משנה גיל, גודל ומשקל

הצורה שבה אישה מציגה את עצמה והדברים שהיא משדרת הם מה שגורם לגברים לסובב אחרי את הראש

כשאישה משדרת נשיות זה מושך תשומת לב

מאידך זה סוג של איזור נוחות שיצרתי לעצמי

לא שלא יצאתי עם גברים בכלל בשנים האחרונות

המערכות יחסים שהיו לי איתם פשוט לא היו משהו שיש מה לספר עליו (אני גם ככה לא מגדירה אותן בתור מערכות יחסים) והן גם לא החזיקו מעמד גם ככה

נעשה לי מין ויכוח בראש שלי עם עצמי

על זה שבעצם טוב לי ככה, כשאני לא מחוייבת לאף אחד ועושה מה שבא לי מתי שבא לי בלי לדפוק חשבון לאף אחד

ובעצם כבר המון שנים שאני מתכננת את החיים שלי לבד, בלי שותף לדרך

כי אני לא בונה את החיים שלי סביב זוגיות או סביב בן אדם מסויים

לא אוהבת להיות תלויה באנשים אחרים, אוהבת להיות עצמאית

ואם זה לא היה עניין של כסף סביר להניח שכבר מזמן הייתי עושה ילד או שניים

אבל המצב הכלכלי במדינה שלנו אפעס גורם לי לחשוב פעמיים לפני שאני אעשה צעד כזה לבד

ובעצם מה חסר לי, אני מתלבטת ביני לבין עצמי אם אהבה חסרה לי

אם חסר לי לקום בבוקר ליד בן אדם שאני אוהבת ושהוא אוהב אותי

והתשובה היא כן וגם לא

אני חיה כבר כמה שנים טובות בלי זה, ואני לא מרגישה שזה ממש חסר לי

מאידך, אני זוכרת גם כמה טוב וכייף זה כשיש את זה

אנשים שיצאתי איתם בשנים האחרונות, שאני לא יכולה לקרוא למה שהיה ביננו מערכת יחסים

כי מבחינתי זה לא הגיע למקום שבו אני יכולה לקרוא לזה בכלל מערכת יחסים

מהמון סיבות, זה פשוט לא הרגיש לי ככה

או שלא היו ביננו מספיק נושאים משותפים

או שלא ממש היינו באותו ראש או אותו כיוון של החיים

או שהם היו יותר מדיי חונקים (ברמת להתקשר אלי כל שעה)

או שהם נתנו לי יותר מדיי ספייס (לא לתקשר איתי בכלל יום שלם)

או שהם היו מתוסבכים עם עצמם ולא יודעים מה הם רוצים מעצמם ומהחיים שלהם ובכלל

(כן מודה שיש לי נטייה להיות בקשרים עם אנשים מהזן האחרון גם בקרב חלק מחבריי בלי שום קשר

כאילו שאני איזה מגנט לאנשים מתוסבכים)

אני גם לא חושבת שזו רק אני

כי כשדיברתי על הנושא עם כמה חברים שלי שהם עדיין רווקים

הם אמרו שגם הצד הנשי איתו הם יוצאים מגיע למקום כזה שהוא פשוט לא זה

תוסיפו על זה שהעולם שלנו היום נעשה מאוד רדוד, ומה שמעניין אנשים היום יכול להיות מאוד שטחי

שאוקיי אולי זה מתאים לאנשים מסויימים, אבל אני מצפה מבנזוג שלי שנוכל לדבר על הכל או כמעט על הכל

ושיהיה לו עולם מלא ועשיר משלו

מה גם שככל שאנחנו מתבגרים ההיצע נעשה נמוך יותר

ואנחנו נעשים בררניים יותר או יותר נכון להגיד שלא נהיה מוכנים להתפשר על דברים שכן היינו מוכנים להתפשר עליהם כשהיינו צעירים יותר

לדוגמא

אני לא אצא עם בן אדם שמעשן

אני לא מעשנת, לא נעים לי להיות בחברה של בן אדם שחלק ניכר מהעולם שלו סובב סביב מתי הוא ידליק את הסיגריה הבאה

ולנשק בן אדם שמעשן זה כמו ללקק מאפרה (סלחו לי כל מי שמעשן וקורא פה, אבל אותי בתור לא מעשנת זה פשוט דוחה)

אני לא אצא עם בן אדם דתי/מסורתי

אני אדם חילוני ואתאיסטית, אין לי בעיה לכבד את הדת כשאני הולכת לבקר אנשים (ברומא התנהג כרומאי), אבל אצלי בבית אני לא רוצה את זה

לא מתאים לי חיים אחרים מבחינה דתית שהם לא כמו שאני חיה היום שיש לי חופש לבחור

אני לא רואה שום סיבה ליצור מצב שבו אני יודעת שיהיו חיכוכים מראש

ותמיד מי שלא דתי צריך לוותר לטובת מי שכן

ואני לא רוצה לחיות תחת כפייה דתית בשביל אף אחד

זה לא שווה את זה

ועוד לא דיברנו על תכונות אופי שזה בכלל עולם ומלואו