לפעמים בא לי ללכת למנכ"ל של החברה שאני עובדת בה
ולהגיד לו שאני חושבת שאחרי שנתיים הגיע הזמן שיהיה לי חוזה
ברור לי שאם אני אעשה צעד כזה יהיו לזה השלכות
למה במשך כל התקופה שאני פה (יותר משנתיים האמת) אני עובדת בלי חוזה עבודה
למה לא אמרתי שום דבר עד עכשיו (אמרתי למנהל שלי, במשך כמה חודשים טובים אחרי שהתחלתי לעבוד פה)
ובירורים מי לא עשה את החלק שלו בעבודה
אבל בעיקר מה שאני רוצה לעשות זה לעגן דברים שחשובים לי
למשל,
אני לא חושבת שזה הגיוני שהמנהל שלי יפנה אלי כשאני לא בעבודה (ביום חופש,
בלימודים, בסופ"ש לא משנה מה רק לא שם) בבקשה לסדר/לתקן משהו שזה לא תקלה
רוחבית - זאת אומרת תקלה שמשפיעה על כל החברה
לפני
כשבוע הוא התקשר אלי בגלל בעיה של מחשב שלא מצליח להתחבר לרשת, הוא ממש
דרש ממני לעזוב את כל מה שאני עושה (לימודים) ולהתעסק בזה, כאילו שאין לי
דברים אחרים בחיים שחשוב לי לעשות
היה גם באותו שבוע שהוא התקשר אלי כי במשך 10 דקות לא היו מיילים בחברה
בכלל לא היה ויכוח על זה - אין מיילים בחברה זו תקלה משביתת ארגון
האם דין מחשב (אישי) כדין שרת?
אני לא חושבת ככה
אבל מסתבר שאצלו אין פרופורציות בדברים האלה
וכל תקלה קטנה שווה כמו תקלה גדולה
זה לא הגיוני להתקשר אלי כשאני לא בעבודה על כל פיפס קטן
יתרה מזאת זה מעצבן
זה גם נותן לי הרגשה שאני חייבת להישאר בבית כי אולי יהיה משהו
בין היתר לעגן את זה שאם אני עובדת מהבית על חשבון הזמן הפרטי שלי - אני מקבלת על זה תשלום
התפקיד
שלי מעולם לא הוגדר 24/7 ואני לא חושבת שזה הוגן שאני לפעמים עושה דברים
על חשבון הזמן הפרטי שלי, לא דברים של 5-10-15 דקות, אלא שעות, ולא מקבלת
על זה תשלום.
או למשל שהמנהל שלי לא יוכל לבטל לי חופש יום-יומיים לפני אחרי שהוא אישר לי את זה
עם כל הכבוד יש לי מבחנים וזה לא הגיוני מבחינתי שהוא יבטל לי חופש לפני מבחן כי בא לו
וזה לא משנה אם זו סיבה מוצדקת או לא, אין סיבה מוצדקת באמת לזה
הדברים הפרטיים והאישיים שלי תמיד יבואו לפני העבודה
כמובן שזה קצת לא ריאלי לבוא למנכ"ל אחרי שנתיים ולהגיד לו שאני עובדת בחברה בלי חוזה
הריקושטים שזה יכול להביא, לא חיוביים בלשון המעטה
ועדיין ההתנהלות בצורה הזאת נורא מפריעה לי