יש בקבוצת הלימודים שלנו בחורה פלגמטית שעושה את הקורס פעם שנייה

כי היא נכשלה 3 פעמים במבחן המסכם של הקורס

היא כל כך פלגמטית שאפילו בממ"נים היא מקבלת ציונים נמוכים

(שאלתי אותה על הראשון היא קיבלה 66 ועל השני 65)

ציונים כאלה בעבודות מראים שהיא בעצם לא באמת לומדת בסימסטר ושהיא לא מבינה את החומר

בכל מקרה היא אמרה השבוע שמבחינתה רק לעבור את הקורס וזהו

הסטודנט שלומד איתי שכנראה יש לו בטחון עצמי בגובה הדשא אמר - בדיוק כמוני

אחר כך אמרתי לו - לא זה לא בדיוק כמוך

אתה עושה את הקורס הזה פעם ראשונה, ואתה צריך לשאוף להרבה יותר מ60

הוא כל הזמן מתלונן כי הוא אוטוטו בן 39, ובשביל מה הוא צריך להתאמץ לתואר אקדמי

אמרתי לו שיש לו עוד לפחות 27 שנים לעבוד עד שיצא לפנסיה

ואם הוא כבר עושה תואר, לפחות שיראו שהוא למד כמו שצריך

אין מה לעשות, יש מקומות עבודה שיעניינו אותם הציונים בתואר, לכן עדיף ציונים גבוהים

(ואני מאמינה שגם בעבודה שלו ציונים גבוהים יפתחו לו יותר דלתות

מה גם שלהוציא ציונים נמוכים בתחום העיוני זה ממש לעג לרש

מילא קורסים מתמטיים שאפשר לומר שזה קשה, כי צריך ללמוד ולתרגל

ולא תמיד מקבלים תרגול שגורם לך לדעת את החומר למעט העבודות שצריך להגיש

אבל קורס עיוני?

התפיסה שלי היא שלא משנה מה אנחנו צריכים לשאוף לציונים כמה שיותר גבוהים

רק שתבינו כמה המנחה שלנו גרועה

בממ"ן האחרון שהגשנו קיבלתי 90 וזה היה הציון הכי גבוה שהיה בכיתה שבה אנחנו לומדים

וכל היתר קיבלו מתחת ל-80

באחד השיעורים אמרתי שאני צופה בכל שיעורי האופק

(אלה שיעורים שמועברים בשידור חי ומוקלטים ואח"כ כל הסטודנטים יכולים לראות אותם)

אמרו לי ואוו  איזו משקיענית.

למה שאני לא אשקיע?

אם אני מרגישה שהמנחה שלנו לא מלמדת טוב את החומר, לא עוברת על רוב החומר, כן אני אחפש מקורות אחרים כדי לדעת ולהבין אותו טוב יותר.

בכלל המנחה שלנו לא כותבת הערות בממ"נים, אז אנחנו אפילו לא יכולים להבין מה עשינו לא בסדר או על מה היא הורידה לנו נקודות

עזבו את זה שלוקח לה יותר משבועיים לתת לנו ציון - שזה סופר מעצבן

במקור במבחן בקורס הזה לא היו אמורים להיות ספרים, ולפני שני שיעורים הודיעו לנו שכן יהיו

אני בגלל הניסיון מהקורס של הסימסטר הקודם על ההתחלה התחלתי לסמן בספרים

בעיקר כדי לתרגל את הרעיון של לסמן את מה שחשוב

עכשיו יש לי ספר שלם מסומן וממורקר כמו שצריך

בעוד לכולם הספרים דיי ריקים

כמובן שהסטודנט שלומד איתי ביקש ממני את הספרים

הוא יכול לשבת ולראות את שיעורי האופק בדיוק  כפי שאני עושה ולסמן בספרים

אבל הוא בוחר לא לעשות את זה (מתעצל, כך הוא אמר לי בעצמו)

מה אתם חושבים שלי יש זמן לזה?

גם אני צריכה לפנות זמן במיוחד בשביל זה

שיעור אופק הוא שעתיים וחצי, בפועל כשאני רואה אותו הוא לוקח לי הרבה יותר זמן מזה

השיעורים בכיתה היו אמורים לתת לי את כל מה שאני צריכה והם לא,

ולכן אני רואה את שיעורי האופק כי בלי זה אני לא אדע את החומר חד וחלק

לכל אחד מאתנו יש סדרי עדיפויות

יש פשוט כאלה שהלימודים לא נמצאים במקום מספיק גבוה בסדר העדיפות שלהם

ואלה, אני לא מבינה למה הם לומדים

אם זה לא חשוב לך מספיק למה אתה פה? למה אתה מוציא אלפי שקלים בשנה על משהו שלא חשוב לך?

אתה לא עושה לאף אחד טובה שאתה עושה תואר אקדמי, הבן אדם היחיד שצריך את התואר הזה הוא אתה

אז למה לזרוק את הכסף הזה לפח? (עם כל הכבוד תואר עם ממוצע ציונים 60-70 זה לא ממש טוב)

אני לא מבינה אנשים שפשוט מנמיכים את עצמם בקטע הזה

לימודים  עולים לא מעט כסף, מצריכים השקעה של לא מעט זמן (וזמן = כסף)

למה לא לנסות לעשות את הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות?