כבר סיפרתי פה לא אחת שיש לדודה שלי (אחות של אמא שלי) ילדה בעייתית

יש כל מיני התנהגויות של הילדה הזאת שנוצרו כתוצאה מהחינוך (או אי החינוך אם תרצו לקרוא לזה כך) של אמא שלה

דודה שלי חושבת שהיא יכולה להתמודד עם הדברים האלה לבד, שבפועל ממש לא

לילדה תמיד היה issue עם אוכל

כשסבא שלי היה בחיים בכל פעם שהייתה לנו ארוחה משפחתית

הוא היה מתמקד על הצלחת של הילדה

היא בתגובה הייתה עושה טובה שהיא אוכלת ולרוב משחקת עם האוכל ולא באמת אוכלת

גם אם היא הייתה רעבה היא מסוגלת להרעיב את עצמה ולא לאכול על פרנציפ

מה שכן עוגות, ממתקים ושלל דברי מתיקה - זה תמיד היא הייתה אוכלת

סבא שלי נפטר לפני כ-3 חודשים ומאז אין את התשומת לב הזאת באוכל

לא בארוחות המשפחתיות ולא בכלל

אם היא יושבת לשולחן ולא אוכלת ומציעים לה משהו והיא אומרת לא, אין מי שיעשה מזה עניין

ואם היא מבקשת ללכת לצפות ב-TV או לשחק בטלפון של אמא שלה, אז אף אחד לא עושה מזה עניין

באופן כללי מבחינת צמיחה וכל זה הילדה נמצאת באחוזון התחתון (שזה לפי מה שהבנתי לא דבר טוב)

הבעיות של הילדה עם האוכל כל כך חמורות

שעכשיו זה הגיע למצב שבו הילדה שלומדת בביה"ס פרטי ששם יש גם ארוחות קייטרינג לילדים (ארוחות בוקר וצהריים)

הפסיקה לאכול בארוחות האלה, ומהביה"ס התקשרו לדודה שלי לספר לה שהילדה לא אוכלת כלום כל היום

ושהיא למעשה מרעיבה את עצמה

נראה לכם שדודה שלי עושה עם זה משהו?

לא, חוץ מלבלות עם הילדה יום אחד בבית ולהקדיש לה תשומת לב היא לא עשתה כלום

עכשיו זה לא שהילדה (בת 6) יש לה בעיה עם המראה החיצוני שלה כי היא תמיד הייתה רזה וזו לא הבעיה

אבל יש פה עניין פסיכולוגי עם האוכל, ואין מה לעשות במקרה כזה צריך עזרה יעוץ ותמיכה מפסיכולוג שמבין בדברים כאלה

אלה לא מסוג הדברים שמסתדרים לבד או שעוברים לבד

ביום חמישי בערב אחותי עשתה על הילדה בייביסיטר

לדודה שלי יש מופע קומי והיא עובדת לרוב בערבים, ואחותי התנדבה לזה

ובשישי בצהריים כשדודה שלי החזירה את אחותי לבית של הורי

הדבר הראשון שהילדה אמרה זה "אני רוצה ללכת הבייתה! מתי הולכים הבייתה?"

עוד לפני שהם נכנסו בדלת

בכלל ביום שישי בערב דודה שלי הזמינה אותנו לאכול אצלה

בגלל שהילדה לא רוצה - כל העניין הזה התבטל

עשינו ארוחת שישי משפחתית בבית ואמא שלי הזמינה כמובן את דודה שלי

דודה שלי אמרה לאמא שלי שהילדה לא רוצה אם הן לא יבואו

(אפילו אמא שלי התעצבנה מזה שאחותה נותנת לילדה בת 6 לנהל לה את החיים)

נו באמת,

אתם בתור אנשים מבוגרים עם ילדים משלכם הייתם נותנים להם לקבוע לכם מה תעשו ומה לא?

הזמינה את דודה שלי וסבתא שלי

דודה שלי הודיעה לה בשבת בצהריים שהיא והבת שלא לא יגיעו - כי הילדה לא רוצה

זה אומר שאין מי שיביא את סבתא שלי, כי היא לא אוהבת לנהוג בחושך

וסבתא שלי לא רצתה להגיע לפה בצהריים מוקדם עם אחי

אמא שלי התעצבנה והחליטה לבטל הכל

שנהיה רק אנחנו המשפחה הקרובה וזהו

נמאס לה לעשות סלאלומים באוויר בשביל אנשים שלא מעריכים את מה שהיא עושה

אני תוהה כמה זמן זה יחזיק הקטע הזה שהיא לא תזמין את אחותה לארוחה משפחתית

אמא שלי מאז מסננת את דודה שלי שמתקשרת אליה כל הזמן או לסלולרי או לבית

אפילו היא בעצמה אמרה שנמאס לה מההתנהגות הזאת

היא לא מתכוונת לנהל את החיים שלה לפי מה שילדה בת 6 מחליטה

ושאם אחותה לא הולכת להתאפס על עצמה, אז תהיה לה בעיה

היא לא רוצה להיות חלק מזה

אפילו אחותי אמרה ביום שישי לדודה שלי, שהיא בחיים לא תיתן לילדים שיהיו לה לנהל לה את החיים

היא המבוגר האחראי, היא קובעת מה עושים ולאן הולכים, ולהם אין אופציית בחירה

(או במילים שלה: הם יהיו כמו חיילים ויעשו כל מה שאני אגיד להם לעשות)

אני אפילו לא זוכרת אותנו בתור ילדים חושבים בכלל להגיד להורים שלנו שאנחנו לא רוצים לנסוע לאנשהו

אמא שלי אמרה שתמיד היינו שמחים לנסוע לבקר משפחה וחברים

גם בגילאי הטיפשעשרה היינו לרוב נוסעים איתם ולא נשארים לבד בבית

ולא עושים מזה עניין

כבר לפני כמה שנים כשההצגות של הילדה עוד היו בקטנה כתבתי שמשעמם לא יהיה

זה אולי עצוב, אבל אנשים שלא דואגים לתקן את הטעויות שלהם משלמים עליהן big time

ולנו יש מופע להצגה העצובה וההזויה הזאת בשורה הראשונה