באחת הפעמים שנפגשתי איתו השבוע, שאלתי אותו אם הוא יכול לסדר לי את השולחן של המחשב בבית

לא שבאמת לא יכולתי לסדר אותו לבד, אבל נו טוב, זה היה סוג של תירוץ שהוא יבוא אלי סוף סוף

(מסתבר שללא מעט אנשים מפריע שאני גרה ליד ההורים שלי, הוא לא הראשון ואני מניחה שגם לא האחרון)

בדרך דיברנו על כל מיני דברים רגילים שאנחנו תמיד מדברים עליהם
והוא אמר לי כמה הוא מת ללכת איתי למוזיאונים כי אין לו עם מי ללכת והוא אוהב
וגם אני אוהבת ללכת למוזיאונים ואין לו עם מי ללכת
ושהוא היה מת לנסוע איתי לפריז ושנטייל בלובר

כן בטח שמתם לב שזו לא הפעם הראשונה שהוא מפזר אמרות מהסוג הזה שאין להן כיסוי

אבל זה נחמד לכשעצמו שהוא חושב שזה משהו שהוא רוצה לעשות איתי

או כמו שהוא עושה דברים בשבילי, למשל הוא ידע שאני צריכה להדפיס כל מיני חומרים בשביל הלימודים שלי

אז הוא עשה את זה בשבילי, אפילו בלי שביקשתי ממנו

אז באותו יום הוא נכנס אלי לבית בדק את השולחן כדי להבין מה הוא רוצה לעשות
בסופו של דבר דברים אחרים עניינו אותו יותר מאשר השולחן באותו רגע

האמת שבמקור רציתי לעשות לו מסאז' כי לאחרונה הוא נורא לחוץ

וגם התלונן שכואב לו הגב

אבל הוא לא ממש היה בעניין

כבר לפחות חודש הוא מדבר על  כמה שהוא רוצה

מכירים את הגברים האלה שמספרים הרים וגבעות על מה שהם רוצים לעשות

אבל כשמגיע רגע האמת, הם הופכים להיות חסרי בטחון ובדיוק ההיפך מכל הדיבורים האלה

אז בדיוק ככה זה היה

למרות שאני חייבת להודות שהיה לי כייף להרגיש אותו, עור על עור

בשלב שבו התחבקנו יחד והתלטפנו אחד עם השניה

הוא היה כל כך מתוח שבכל פעם שנגעתי בו זה או הקפיץ אותו או דיגדג אותו

וכבר הייתי עם גברים בחיי, ואני מבינה שלכולם יש סוג של חרדת ביצועים בפעם הראשונה

אבל לא ככה

אחר כך שכשעוד היינו מחוברים אחד לשניה הוא חיבק אותי חזק ונשם אותי

ותהה בקול רם מה הוא יעשה עכשיו כשהריח שלי נדבק לגוף שלו