ביום שבו הייתה האזכרה לסבא שלי

התרכזנו כל המשפחה לארוחת צהריים בבית של סבתא שלי

יצא במקרה שזה יום המשפחה ויצא שבאמת כל המשפחה הייתה ביחד

בכל מקרה מפה לשם אנחנו מדברים על כל מיני דברים

ודודה שלי מספרת על זה שהבת שלה, נקרא לה M, ילדה בת 8

אומרת לה הרבה פעמים שהיא רוצה למות, ושהיא רוצה להצטרף לסבא שלה שבשמיים (סבי שנפטר) ודברים בסגנון הזה

וגם בבית ספר של הילדה, אמרו לה שלילדה יש עצבות, היא מסתגרת, היא לא יוצרת קשרים ואין לה חברים/חברות

ודודה שלי, מה היא עושה עם זה? כלום

מאשימה את כל העולם אחותו ואשתו, אבל לא מסתכלת על עצמה ועל איך שהיא מתנהגת

דודה שלי עצמאית, היא רקדנית וסטנדאפיסטית, היא עובדת בערבים

בימים שיש לה עבודה בדר"כ בייביסיטר תשכיב את הילדה לישון

מה שאומר שבדר"כ בבוקר ובצהריים דודה שלי נמצאת בבית

היא קוראת לזה "עובדת", בפועל היא לא באמת עושה הרבה

היא לא בן אדם מסודר ומאורגן, היא לא באמת עובדת בצורה מסודרת ונורמלית כמו שרוב האנשים העצמאיים עובדים

הזמן שהיא מבזבזת על הדברים הלא נכונים במקום לארגן את הזמן שלה בצורה שתהיה יעילה זה פשוט לא להאמין

M לומדת בביה"ס פרטי

עכשיו הייתם חושבים לעצמכם שאמא אם היא נמצאת בבית בצהריים, אז הילדה תחזור הבייתה

אבל לא! M לא חוזרת הבייתה להיות קצת בבית ועם אמא שלה, M נשארת בצהרון

ואמא שלה לוקחת אותה רק ב4 אחה"צ.

כשאחי שאל את דודה שלי, "אולי תוכלי פעמיים בשבוע לקחת את M בצהריים במקום שתישאר בצהרון ותהיה קצת איתך"

היא אמרה לו שאין מצב שזה יקרה כי היא חייבת לעבוד, וגם שהילדה בצהרון עד 4 אחה"צ הזמן לא מספיק לה

ואני מצטערת זה שהיא גרושה ומגדלת את הילדה לבד (חוץ ממזונות שהיא מקבלת מהאבא של הילדה ולא מעט!)

זה לא תירוץ לזה שהיא לא מפנה זמן להיות עם הבת שלה

אני מכירה לא מעט נשים גרושות שהבעלים שלהן לשעבר לא לוקחים חלק פעיל בגידול הילד (או הילדים) והן עצמאיות, ואף אחת אבל אף אחת מהן לא הייתה שמה את הצרכים של עצמה לפני הצרכים של הילד שלה

וגם אמא שלי אמרה שאחת הבעיות העיקריות של דודה שלי זה שהיא לא מוכנה לשים את הצרכים של M לפני הצרכים שלה

ודודה שלי חושבת שהיא הכי חכמה ככה שהיא אפילו לא הולכת לטיפול, לא בשביל עצמה - והיא צריכה. ולא בשביל הבת שלה

מעבר לזה, דודה שלי בחרה לגור רחוק מהמשפחה, היא גרה במרחק של כמעט שעה נסיעה מהבית של ההורים שלי

זה לא שאנחנו יכולים סתם לקפוץ לבקר, או לעשות בייביסיטר בצהריים במקומה

דודה שלי שאלה את אחי אם מתאים לו לקפוץ אליה אחרי שנסיים לאכול ואחי אמר, שהוא לא יכול עכשיו כי יש לו תוכניות, אבל הוא יוכל בערב

אז היא אמרה שבערב זה לא מתאים ושהוא חייב להיות ספונטני

כאילו WTF, לאנשים יש מחוייבויות, אחי עובד, הוא לומד, ויש לו גם כלבה שהוא צריך לטפל בה

יש לו תוכניות מראש לדברים שהוא צריך לעשות, הוא לא יכול לעזוב הכל (או לבטל דברים) רק בגלל שדודה שלי רוצה

והוא גם אמר לה שבכל פעם שהוא ניסה לקבוע איתה מראש היא ביטלה את זה

ואין מה לעשות רוב האנשים מתכננים את הזמן שלהם מראש, הם יודעים מה הם עושים כשהם קמים בבוקר ומה בהמשך היום

לכולם יש לו"ז מסודר ומאורגן, ואף אחד לא באמת יכול להיות ספונטני

דודה שלי כל כך שקועה בעולם של עצמה שהיא לא רואה אחרים

היא התחילה לעשות לאח שלי רגשי, שכמובן לא עבד עליו

אבל זה היה כל כך פתאטי

היא באמת חושבת שמישהו מאתנו ישנה את התוכניות שלנו רק בגלל שהיא רוצה?

וככה זה תמיד איתה, גם כשהיא יוצרת קשר איתי, זה תמיד בגלל שהיא צריכה ממני משהו

כשהיא מדברת עם אחותי זה כדי שתעשה בייביסיטר לM כי הבייביסיטר הקבועה הבריזה או משהו כזה

היא אף פעם לא מתקשרת סתם כדי לשאול מה נשמע ודברים בסגנון הזה

מסכנה M שהיא צריכה להיות עם אמא כזאת

אבל אף אחד מאתנו גם ככה לא יכול להתערב

דודה שלי חושבת שהיא יודעת הכל ושהיא צודקת

הדבר הראשון זה להודות שהבעיה היא בך - והיא לא רואה שום בעיה בצורה שהיא מתנהגת

"הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו"

דודה שלי כל הזמן מתלוננת שאין משפחה שגרה קרוב

ובכן היא בחרה לגור  רחוק מאתנו, רחוק מסבתא (וסבא שלי ז"ל)

היא זו שבחרה להיות מנותקת, כמו שהיא הייתה כל החיים שלה

רק שהיא לא לקחה בחשבון שלילדה שלה יש צרכים אחרים משלה

לילדה אין חברים/חברות, היא לא יודעת ליצור קשרים חברתיים, כי אמא שלה לא לקחה אותה אף פעם לחברים

מהיום שהילדה הזאת נולדה היא הייתה כל הזמן בחברה של אנשים מבוגרים

היא בודדה ועצובה, כי אין לה באמת עם מי להיות וחברה של מבוגרים לא מחליפה חברה של ילדים איתם היא יכולה לשחק ולדבר וכו'.

אני לא מבינה איך היא לא נחרדת כשהבת שלה באה ואומרת לה שהיא רוצה למות, שלא טוב לה בחיים והיא רוצה למות

כאילו WTF!?!?!?! איזה הורה היה  עובר על דבר כזה בשקט?