בן אדם מספר לכם את הסיפור הבא:

אמא ו-3 ילדים טיילו בשעות הערב בפארק בעיר בה הם גרים - האבא היה עדיין בעבודה.

האמא התעצבנה על משהו, והיא פשוט הלכה והשאירה את הילדים לבד בפארק (ילדים בני 11, 9 ו-6)

הבן הבכור התקשר לאביו, שהיה עדיין בעבודה, כדי לספר לו שאמא הלכה והם נשארו לבד בפארק

האבא של הילדים, סיפר לי את זה, שאל אותי מה לדעתי עליו לעשות

הוא סיפר לי שברגע שהוא קיבל את הטלפון הוא עזב את הכל וטס כמו משוגע כדי לקחת את הילדים שלו מהפארק.

ומה שעובר לי בראש זה WTF?!?!?!

מי משאיר היום את הילדים שלו בשעה 7-8 בערב, כשיש חושך וקר לבד בפארק?

באף סיטואציה לא הייתי רואה את עצמי (ואני לא אמא של אף אחד) משאירה ילד בטווח הגילאים האלה לבד בפארק

לי לא נעים להסתובב לבד בפארק, גם לא בערים שנחשבות "בטוחות" אז ילדים קטנים???

ברור שלא אמרתי לו מה לעשות, מעולם לא הייתי בסיטואציה כזאת

אני לא הורה ואין לי בן/בת זוג שמתנהגים בצורה שמסכנת את הילדים המשותפים שלנו

אבל לומר לכם ביננו, מהצד זה לא נראה (נשמע) טוב

זה נראה ממש רע, ממש ממש רע

במקרה הזה, זה נגמר טוב

האבא הגיע ולקח אותם והם בריאים ושלמים

אבל אני לא רוצה לחשוב על סיטואציה הפוכה בה זה לא היה קורה...

בתקווה שזה היה מקרה חד פעמי...