אז היה לי יום כזה אחרי לילה לבן בו למדתי כל הלילה כי הבטחתי לעצמי לסיים את כל החומר שאני צריכה לדעת

ונשארתי ערה  עד הבוקר ואחר כך מרוב שהייתי עירנית גם לא הלכתי לישון

גם ידיד שלי התקשר אלי, להתייעץ מה לקנות לאשתו ליום הולדת שתהיה בסוף החודש

הם לא בדיוק ביחסים הכי טובים שבעולם, והוא לא רוצה לקנות לה שום דבר רומנטי מדיי או יקר מדיי

שאלתי אותו מה היא קנתה לו ליום הולדת - בושם, ואמרתי סבבה, אז תקנה לה גם בושם שאתה יודע שהיא משתמשת בו

אז מסתבר שהוא קנה, כי הוא ידע שנגמר לה, אבל הוא לא שמר את זה עד ליום הולדת שלה אלא הביא לה אותו כבר (ותירץ את זה בכך שיש לו בעיה של דחיית סיפוקים)

הוא אמר לי שהבושם הזה נוראאאאא יקר, עולה 600+ ואף פעם אין עליו הנחות

(לא נכון, בדקתי, ומצאתי בפחות, אבל אני לא אגיד לו את זה כדי שלא יתבאס)

וגם אמר שהיא לא הייתה קונה אותו לעצמה בהתחשב במצבם הכלכלי הדחוק משהו (שוב לא נפרט כאן)

בכל מקרה אמרתי לו שלדעתי הבושם, גם אם הוא הביא לה אותו שבועיים לפני יום ההולדת שלה, זו מתנת יום הולדת יפה מאוד

וביום ההולדת האמיתי שלה שיקנה לה איזה זר פרחים יפה (בכל זאת צריך להתייחס, לא?)

בסוף הלכתי לישון ב10 בבוקר

ישנתי 5 שעות ולא היה לי כוח או חשק לשבת על הלימודים

למרות שאני צריכה לשבת ללמוד והנה עכשיו כשאני כותבת את הפוסט ב-1 בבוקר (?) אני הולכת לשבת לראות שיעור אופק

לא... את שיעורי האופק של מבוא לסטטיסטיקה סיימתי (12 ימים ללמוד חומר של סימסטר שלם... ייפיי!!!)

אני רוצה לראות שיעור אופק לפני השיעור חדו"א שיש לי מחר, שאני לא ארגיש כאילו המנחה מדבר סינית

כשהתעוררתי בצהריים (סביבות 3 אחה"צ)

לא היה לי כוח לעשות שום דבר וככה יצא שישבתי וראיתי TV

טוב לא באמת ראיתי TV, ראיתי בVOD את האנטומיה של גריי

(כן רק עכשיו גיליתי את הסדרה הזאת... בוקר טוב לי... או זה מה שקורה שלא רואים טלוויזיה)

המוח שלי גם ככה מתעורר לחיים רק אחרי 12 בלילה, אז העברתי את היום בלא לעשות כלום ולא לאמץ את המוח

מתישהו בימים האחרונים קיבלתי טלפון מידיד שלי

שגילה שאנחנו לומדים יחד חדו"א

הוא מהאנשים שלא באמת לומדים במהלך הסימסטר (מישהו מזהה פה איזה דפוס מוכר?)

וזה נראה לי כמו קטליזטור נהדר בשבילי לעבור ללמוד רק בשיעורי אופק (שלאחרונה התחילו לקרוא להם זום)

רק שהבעיה העיקרית איתם זה שהם ביום שישי שזה יום של סידורים, ונכון שכרגע אני לא עובדת, אבל לא לאורח זמן...

מצד אחד שיעורי האופק, אחרי שהם מוקלטים הם פתוחים לכולם (אז למה לא "להנות" משני העולמות? גם פרונטלי וגם האופק מוקלט).

מצד שני הם רק בהנחיה רגילה (קרי שעתיים ו13 מפגשים), כשהפרונטלי זה בהנחיה מוגברת (קרי 3 שעות 14 מפגשים)

מאידך המנחה של הפרונטלי הוא כל כך לא....

אני כל כך צריכה לחשוב על זה ומהר

השבוע יש את השיעור הראשון עם המנחה המעפן

חוץ מזה הייתה לי שיחה עם חבר שאיכשהו הגענו לקטע הזה שיש נשים שמשקיעות המון באיך שהן נראות

והוא אמר שלדעתו זה יפה שנשים מתלבשות יפה לעבודה וכיוצ"ב

שזה חשוב שאישה תיראה יפה ומטופחת

אין לי בעיה עם האמירה הזאת

רק שאני לא חושבת שצריך לדפוק הופעה כשהולכים לעבודה/ללימודים כאילו יוצאים לדייט

אחותי למשל מתלבשת ככה, היא דופקת הופעה

יש לה איפור בשווי של 4000 ש"ח (רק בגלל שזה מותג)

והיא לא הולכת אף פעם עם השיער שלה טבעי, רק מוחלק או עם בייביליס

זה אולי יפה, אבל לדעתי קצת מוגזם...

אני חושבת שצריך להתלבש יפה, אבל לא ללבוש בגדים כאילו יוצאים לאיזה דייט

ואני חושבת שאיפור מינימלי ועדין הוא לגמרי בסדר, ושלא צריך להתאפר לעבודה כמו שמתאפרים ליציאה

טוב אז אחרי שראיתי שיעור אופק משנה שעברה - המנחה שם שהוא הרכז של הקורס מסביר מעולה

אממה,  אם רואים את זה בשידור חי, לא נראה לי שמספיקים לכתוב הרבה

לפעמים הוא אומר דברים שחשוב לכתוב (כי אלה לא דברים שאני חושבת עליהם כמובן מאליו)

לפחות כשהוא מסביר נושאים בפעם הראשונה

הוא מסביר נושא ואז מראה תרגיל בנושא ומסביר איך לפתור אותו - ההסבר גם חשוב

מה לעשות אין מצב שאני אזכור רק לפי הנוסחא שאני כותבת

לפחות סימנתי V על הסרטון הראשון הזה

וכשאני אגיע לשיעור מחר אני לא ארגיש כמו סימן שאלה...

והאמת שמה שהכי מפריע לי עם המנחה המעפן, זה שלוקח לו המון זמן להחזיר ממ"נים, זה העבודות שאנחנו מגישים

כמה זה המון זמן? עדיין יש אצלו ממ"ן שלי מהקורס הקודם

ובדר"כ 4-6 שבועות, שלפי החוקים של האו"פ הוא אמור להחזיר את הממ"ן עד 3 שבועות מההגשה

כשיצא לי לדבר על זה עם הרכז של הקורס, הוא אמר שהוא מודע לזה שלוקח לו קצת יותר זמן לבדוק ממ"נים

אבל הוא לא עשה מזה עניין בכלל