לפני שבועיים הלכתי לעשות החלקת שיער

החלקת קראטין (שגם אוהבים לקרוא לה החלקה משקמת)

לא הלכתי לספר שלי, כי הוא ממש יקרן עם החלקות

הספר של אחותי שהוא לא פחות טוב (אבל יקרן יותר בפני עצמו) עשה מבצע על החלקת קראטין

אז הלכתי

שעתיים אחר כך חוזרת הבייתה עם שיער חלק

3 ימים אסור לחפוף את הראש או לאסוף את השיער וכו'

ואח"כ כמובן יש להשתמש בשמפו ללא מלחים וכו'

אז מצד אחד השיער חלק

מצד שני צריך לייבש עם פן (מעיק!)

ומעניין כמה זמן זה באמת יחזיק

כי זה לא חלק מקלות זה חלק טבעי כזה

וזה לא נראה מבריק ויפה כמו אחרי החלקות שרואים על בנות בתמונות

השיער שלי נראה כמו קודם, לא מבריק ולא נעליים

את היום הולדת שלי חגגתי עם המשפחה המצומצמת

מצומצמת זה גם נתון לפרשנות

בגלל שאמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה את דודה שלי

אמא שלי החליטה שהיא לא מזמינה את סבתא שלי

כי היא החליטה שסבתא שלי ודודה שלי זו עסקת חבילה

כמה טיפשי זה היה

כי סבתא שלי הייתה נהנית מהחברה ומלצאת מהבית

אז בארוחה היו הההורים שלי, אחי וגיסתי, ואחותי והחבר שלה

עשינו על האש, אחי אפילו הגיע בזמן, משהו שלא קורה בדרך כלל כשקובעים איתו

והיה ממש ממש נחמד

ואפילו אחרי כל זה אמא שלי אמרה לי כמה כייף היה רק המשפחה המצומצמת בלי כל הרעש שיש תמיד

(הרעש זה מאחותה, זו שהיא כל הזמן קופצת להגן עליה)

וגם אבא שלי אמר לי שכולם נהנו מזה שדודה שלי לא הייתה והיה לנו ערב נחמד עם דיבורים בו לכל אחד יש מקום לדבר ולהגיד משהו (אפילו חבר של אחותי השתתף בשיחה ובדר"כ הוא שתקן מארץ השתקנים)

בשיחה שהייתה לי יום אחר כך עם אבא שלי אמרתי לו שאמרתי לאמא שלי שאם כל כך חשוב לה להזמין את אחותה, שתזמין גם את אחות של אבא שלי

כשאמרתי את זה לאמא שלי היא הסתכלה עלי בזעזוע, אמרתי לה "מה את רוצה, מבחינתי אחות של אבא היא דודה שלי בדיוק כמו אחותך"

באמת מבחינתי אין הבדל ביניהן

בסופו של דבר יצא טוב שדודה שלי לא הייתה

נהנינו מארוחה (על האש) וחברה טובה בערב הזה

וכולנו חשבנו איזה כייף זה לעשות מפגש משפחתי כזה באמצע השבוע (אם אנחנו נפגשים זה קורה רק בשישי בערב או שבת בצהריים)

רק חבל שסבתא שלי לא הייתה

אפילו אחי לא הבין למה אמא שלי התעקשה לא להזמין את סבתא שלי

הסימסטר מתקרב לקיצו במהירות

לא להאמין שנשארו עוד 3 שבועות עד שיסתיים

המנחה הפלגמט שאני לומדת איתו החזיר לנו אתמול עבודה שהגשנו לו לפני יותר מחודשיים!

כשהחוק בפתוחה אומר שצריך להחזיר עבודות עד 3 שבועות מתאריך ההגשה

הוא גם לא ממש מלמד אלא פותר תרגילים על הלוח

אני בדרך כלל רואה שיעורים מוקלטים לפני שאני מגיעה לשיעור שלו, אז אני מצליחה להבין על מה הוא מדבר (זה אחרת שרואים את החומר בפעם הראשונה ואחרת כשרואים אותו אחרי שראיתי אותו פעם אחת כבר).

לפני שבועיים הגשנו לו עבודה נוספת, ועד סוף הסימסטר יש לנו עוד 3 עבודות להגיש לו שאין לי מושג ירוק מתי הוא יחזיר אותן

היתרון היחיד שלו זה שהוא נותן ציונים גבוהים בעבודות האלה

ואם עושים את כל העבודות שיש להגיש, זה 30% מהציון הסופי בקורס

ככה שאם מקבלים ציון נמוך זה עוזר ומעלה נקודות (כבר קרה לי בקורסים קודמים)

חוץ מזה שלהכין את העבודות זו הדרך היחידה לתרגל

למזלי אני לא עובדת, אז זמני בידי, ואני יכולה לפנות יותר זמן לתרגול והבנה של החומר

אבל אנשים שעובדים, זה הרבה יותר קשה להם, אחרי יום עבודה שמגיעים הבייתה בסביבות 6-7 בערב אחרי יום עבודה מתים מעייפות, רוצים טיפה לנוח לנקות את הראש. ומי שיש לו ילדים (ויש סטודנטים שהם בעלי משפחות) זה בכלל יותר קשה

ואחרי שמסיימים את כל הבלאגן, בסביבות 9 בערב או קצת  אחרי, למי יש כוח ללמוד?

איך אמר לי מישהו שלומד איתי "אחרי יום עבודה המוח שלי במצב פירה, אין מצב ללמוד ככה"

אני חושבת שאחד החסרונות בפתוחה בא לידי ביטוי בקורסים המתמטיים הקשים

שבכל אוניברסיטה או מכללה יש שיעורים עם מרצה ואחר כך שיעורים עם מתרגל (שמסביר את החומר)

ולנו יש הרצאה אחת בלבד עם מנחה, וכל היתר תלוי בנו, וזה לא תמיד קל כל כך

עכשיו עם המנחה לא הראה תרגילים דומים לתרגילים שיש בעבודות שיש לנו להגיש או במבחנים

עכשיו צריך ממש לשבור את הראש כדי להבין להפנים ולתרגל את החומר הזה

וזה לא קל שהחומר קשה ועצם המחשבה בלהתעסק בזה מורידה את המוטיבציה

לפחות הקורסים הבאים שבחרתי אמורים להיות יותר נחמדים