שנה מאז שהפסקתי לעבוד

לא מאמינה שהזמן עבר מהר כל כך

חיפוש עבודה עדיין מתנהל בעצלתיים

תפקידים בתחום שבו אני עוסקת התמעטו בשנים האחרונות

וזה מאוד מורגש בזמן חיפוש העבודה

ובנוסף יש המון חברות שאצלן הסלוגן No Life Just Work תופס אצלן חזק

גיוסים מתחילים עם ראיון טלפוני

זה השלב בו מוסרים מידע על התפקיד ומתאמים ציפיות שכר כדי שנדע שאנחנו on the same page מה שנקרא

אז התקשרה אלי מישהי הציגה את התפקיד בצורה מסויימת, שעליו פניו נשמע לי מתאים

כמה שעות אחרי הייתה לי תחושת בטן מוזרה שהחסירו ממני מידע

כשעברתי על השיחה שהייתה לי איתה (אני תמיד כותבת את הדברים החשובים)

נוכחתי לדעת שהיא בכלל לא ציינה טכנולוגיות שנמצאות אצלם בחברה ומה בדיוק תהיה הגדרת התפקיד

שלחתי לה מייל עם שאלות, היא החזירה לי תשובה חלקית (שלאחר מכן התבררה גם כלא נכונה)

והוסיפה וכתבה "אני לא כל כך מבינה למה זה חשוב לך בשלב הזה"

ושאת התשובות לכל השאלות האלה אני אקבל מהמנהל שיעשה לי את הראיון

ובכן בתור בן אדם שעובד עם טכנולוגיות, הטכנולוגיות שיש במקום העבודה כן חשובות לי

חשוב לי להיות במקום בו יש טכנולוגיות חדשות, שתהיה לי שם אופציה להתפתח וללמוד דברים חדשים מבחינה מקצועית

ובלי שום קשר הטכנולוגיות האלה מגדירות לי גם את מהות התפקיד ואת תחומי האחריות שלי

בכל מקרה הנחתי שיש לה מושג על מה היא מדברת ונסעתי לראיון עבודה

בראיון עבודה התבררו לי הדברים כשונים ממה שהיא הציגה

דבר ראשון בקורות חיים שלי כתוב שאני סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה

ציינתי את זה גם בראיון הטלפוני, וזה לא מפריע לי לעבוד במשרה מלאה

כשהגעתי לראיון עבודה תוך 10 דקות הבנתי שהמקום הזה לא בשבילי

במיוחד כשהמראיין אמר לי "אנחנו עובדים פה בשעות הסטנדרטיות 8:00 עד 17:00 אבל כולם נמצאים פה תמיד עד 7-8 בערב ואנחנו מצפים שגם את תישארי"

זה נאמר בהקשר שההרצאות באוניברסיטה מתחילות בסביבות 6 אחה"צ מה שאומר שאני צריכה לצאת ב5 אחה"צ

זה מבחינתם עדיין שעות עבודה שאני צריכה להיות במשרד

הוא אפילו שאל אותי אם אני אהיה מוכנה לוותר על ללכת לימודים באופן קבוע.

(ובכן אתם בטח יודעים מה אני חושבת על זה)

אם אני אעבוד 10-11 שעות ביום + שעתיים נסיעות זה לא בדיוק משאיר לי זמן ללמוד משהו באמצע השבוע

האמת זה לא משאיר לי זמן לכלום, זה להגיע הבייתה בסביבות 9-10, לאכול משהו וללכת לישון

אז קודם כל been there done that (והבטחתי לעצמי לא לחזור על זה יותר בחיים)

ושנית אי אפשר לחיות ככה, לפחות לא אני

אין לי שום כוונות לקבור את עצמי בעבודה

ושום סכום של כסף לא שווה את זה

אחרי שהיה את העניין הזה הוא סיפר על התפקיד

ובכן התפקיד הוא בכלל לא מה שהמראיינת אמרה שהוא יהיה

וזה התברר לי יותר כאשר בסוף הראיון, שלקח שעה, שאז שאלתי אותו איזה טכנולוגיות יש להם

ובכן, פה תחושת הבטן שלי צדקה big time

העבודה שם תחזיר אותי מקצועית וטכנולוגית 10 שנים אחורה

למעשה חוץ מתחום אחד, שום דבר שם לא מעניין/חדש/מסקרן

בדרך כלל אחד מהדברים הראשונים שמציגים לעובד בתחום שלי לפחות זה הטכנולוגיות שעובדים איתן

בעיקר על מנת המועמד יידע על מה הוא צריך להיות אחראי ועם מה הוא יצטרך להתמודד במהלך התפקיד

זה היה לי מוזר שהייתי צריכה לשאול אותו על זה

עכשיו אני בטוחה שיש אנשים שירימו גבה

מה אכפת לך ללכת לעבוד במקום כזה אם הם משלמים לך את מה שאת רוצה

אז כן אכפת לי

עבודה עבורי היא לא רק כסף, היא גם עניין ואתגר

אני רוצה שהעבודה שלי תהיה מעניינת

שתהיה לי יכולת ללמוד דברים חדשים מבחינה מקצועית

לעבוד במקום שכן מכניס ומשתמש בטכנולוגיות חדשות

העבודה שלי זה משהו שכייף לי לעשות, וכן אני אוהבת את מה שאני עושה גם אם קשה לי לפעמים

ואני יודעת שהרבה אנשים לא יודעים מה זה לקום בבוקר וללכת לעבודה שבאמת נהנים ממנה

אבל אצלי זה מה שזה בדר"כ

וכשאני סובלת בעבודה, אז ממש לא טוב לי (כפי שראיתם כאן בעבר)

אבל זה לרוב לא בגלל העבודה האתגרים שיש בעבודה או הקושי שלה

בדר"כ זה יהיה בגלל שהנ"ל לא קיימים (או בגלל אנשים...)

משהו שהצחיק אותי במהלך הראיון

כשהמראיין שאל אותי איך הגעתי למשרדים שלהם

ואמרתי שעם תחבורה ציבורית, הוא אמר לי "לא ידעתי שיש לפה בכלל תחבורה ציבורית"

ומדובר על מקום שהוא סוג של עורק לא קטן של משרדים ומקומות עבודה

ויש תחנת אוטובוס ממש מתחת לבניין המשרדים שבו הם נמצאים.

אגב, זוכרים שסיפרתי לפני כמה פוסטים שהציעו לי לעבוד בחברה (אחרת)

ששם משועבדים לעבודה, יותר מדיי משועבדים לעבודה

אז יש לי ידיד שכן הגיע לשם לראיון עבודה, וברח משם כל עוד נפשו בו

וכן, הם כל כך נואשים לגייס עובדים, שעובדות עבורם כמה וכמה חברות השמה שמחפשות להם עובדים לתחום הזה

(אני רואה את ההצעות עבודה האלה בלוחות דרושים שאני מחפשת בהם עבודה הן מנוסחות בדיוק אותו הדבר)

הבעיה העיקרית שהם מחפשים מישהו עם רמה דיי גבוהה ונרחבת של ידע

ומה לעשות שאנשים שנמצאים במקום הזה הם לא צעירים (בני 20+), אלא אנשים קצת יותר מבוגרים (30+ לפחות) ולרובם יש חיים ולרוב גם משפחה וממש לא מתאים להם להיות משועבדים לעבודה.