בעיקר כי הלימודים תפסו, ועדיין תופסים לי חלק ניכר מהזמן שלי

לא כי קשה, כי עמוס, דברים לוקחים יותר זמן משתיכננתי

זה לא נורא, רק דורש  התארגנות מחדש

אז מה היה לנו עד עכשיו?

הייתה לי יום הולדת בערב שבועות

אמרתי לאמא שלי שביום הולדת שלי אני לא רוצה ארוחה חלבית

ואכן בסוף עשינו על האש (גם לא ממש הפריע לאמא שלי אחרי שהיא בדקה את המנהגים של חברותיה הדתיות לגבי ערב שבועות)

והיה באמת ממש ממש נחמד

דודה אמאגרועה לא הייתה אמורה לבוא בהתחלה

ובסוף היא והבת דודה שלי כן הגיעו

היא שכחה להביא מתנה, ומאז גם לא זכרה להביא משהו

היא התחילה לטפל בהפרעות אכילה של הבת שלה

ככה שאם היא עם יד על הדופק, הילדה אוכלת כמו שצריך ולא מרעיבה את עצמה

אם היא משחררת טיפה, הכל חוזר (ראינו שבוע אחרי)

אבל באותו ערב בגלל שלא היו המרדפים הרגילים והמשחק עם אוכל איתה

הייתה אווירה ממש ממש טובה

בערך שבוע ומשהו אחרי...

אחותי הקטנה קיבלה הצעת נישואין מהבנזוג שלה ב5 שנים האחרונות

הם היו בחופשה ביוון ושם הוא הציע

שניהם חזרו מאושרים עד הגג

עם תפיסה שלא בוער להם להתחתן ושהם יתחילו לחפש אולי עוד חודש

ושהם בכלל מעדיפים להתחתן באביב של שנה הבאה

שבוע-שבועיים אחרי, הם מנהלים חיפושים בקדתחנות

הם רוצים חתונה בתל אביב (הכי יקר בת"א)

ובסביבות אוקטובר (אחרי החגים)

מבחינת אחותי גם ספטמבר היה טוב (העיקר לא יולי-אוגוסט)

אבל חברות שלה אמרו לה שזו תקופה לא טובה בגלל שיש חגים וחזרה לביה"ס וכו'

מיותר לציין שאין כמעט ימים פנויים

ואם יש זה ראשון או שני שהם הימים הפחות מבוקשים

הידעתם שיש הבדל מחירים תהומי בין ימים ראשון שני לבין ימים רביעי וחמישי?

יש כבר מקום שמצא חן מאוד בעיני אחותי

אבל... מאוד יקר שם

אחיו של הבנזוג שלה נמצא בסצינת חיי הלילה והוא עוזר להם להשיג מחירים טובים יותר

אבל השאלה כמה באמת יהיו מוכנים לרדת בשבילם במחיר

אמרו להם עד 100 ש"ח פחות מהמחיר הרגיל, אבל מהו המחיר הרגיל?

זו באמת תעלומה

אף אחד מאתנו לא מבין מה בוער לאחותי להתחתן כל כך מוקדם

אני חושבת שהיא רוצה כבר להביא ילדים

כי באחת מארוחות השישי היא אמרה שמבחינתה היא הייתה עושה ילד כבר לפני שנתיים

אבל מה זה משנה אם היא תחכה עם זה עוד כמה חודשים (הם לא רוצים להתחתן בחורף)

זאת אומרת אם אין מקומות באוקטובר, למה לא לחכות לאביב

ואז לקחת את המקום שהם רוצים ביום שמתאים להם ולא להתפשר על היום בשבוע

אבל אחותי כאמור רוצה לדחוף את זה כמה שיותר מהר

או כמו שהיא אמרה, זה לא פרוייקט ועדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר

יצא במקרה בחודשים האחרונים שיצא לנו להיפגש לא מעט עם משפחה מהצד של אבא שלי

אני מציינת את זה כי בדר"כ את המשפחה הקרובה מהצד של אמא שלי (ז"א סבתא שלי, דודה שלי ובת דודה שלי) כמעט כל סופ"ש

שביננו, זה קצת מעיק העניין הזה שצריך לארח כל סופ"ש

אבל את המשפחה מהצד של אבא שלי רואים פעם ב...

אז יצא שבערב פסח היינו אצל דודה שלי (אחות של אבא)

ובאמצע מאי היה מפגש משפחתי, כי בנדוד של אבא שלי הגיע לביקור מולדת עם אשתו

והשבוע הייתה בת מצווה לבת של בת דודה שלי

והיה פשוט נחמד לראות את כולם

אבל זה הביא אותי להכרה שבעצם, אני לא מכירה את הילדים של בנות הדודות שלי

אי אפשר באמת ליצור קשר טוב עם ילד/ילדה שפוגשים פעמיים בשנה במקרה הטוב

ל-3 מתוך 4 הבנות דודות שלי יש ילדים

נכון שזה נראה כמו קשר רחוק

אבל אלה הבנות דודות שגדלתי איתן וראיתי אותן המון

וזה שנוצר סוג של ריחוק, כי אנחנו חיים בעולם שבו כל אחד חי את החיים שלו

והמרחק של 40-50 דקות נסיעה (שזה לא נורא האמת, בבוקר נוסעים לעבודה יותר זמן מזה) גם עושה את שלו במובן מסויים

אמרתי לעצמי בזמן שהקריאו דברים יפים על הילדה והראו כל מיני סרטונים ותמונות

כמה אני לא מכירה את הילדה היפה והמוכשרת הזאת

הילדה המושבניקית, שיש לה כל כך הרבה חברות שאוהבות אותה

שהיא מצטיינת בלימודים, שהיא רוקדת מדהים, שהיא מצחיקה ואוהבת להצחיק

שהיא לא פלצנית כמו הרבה בני נוער היום, וגם החברות שלה לא, והלבוש שלהן מגניב ואופנתי

(והן לא לובשות מכנסתונים, או כל מיני בגדים שאני תוהה איך הורים נותנים לילדות שלהם ללבוש את זה)

ואמרתי להורים שלי שצריך לעשות יותר מפגשים כאלה עם המשפחה

שכל פעם מישהו אחר מארח, כי ככה יוצא שאנחנו לא מכירים את המשפחה

ובתור דור 2 לניצולי שואה, אנחנו לא משפחה כח כך גדולה

איך אמר בעלה של בת דודה של אבא שלי "יש לכם משפחה מאוד ענפה, אתם ענף אחד"

והוא הציע להיפגש באמצע הדרך נגיד באיזור נתניה, באיזה בית קפה או מסעדה

לדעתי אירוח בבית עדיף, כי זה נעים יותר ונותן הרגשה של בית ומשפחה

אני רק חושבת לעצמי אם מצליחים לארגן את כולם להיפגש יחד בבית קפה או מסעדה

כולם באים עם הילדים שלהם, ומה יש לילדים לעשות בבית קפה/מסעדה כמה שעות טובות של דיבורים של מבוגרים

כשעושים בבית לפחות יש חצר, דברים שהם יכולים לעשות ולשחק יחד

שלא לדבר על זה שלשבת בבית קפה/מסעדה זו הוצאה לא קטנה

אבל זה זניח לעומת ההרגשה של משפחה זו הרגשה שאי אפשר לקבל אותה ממש במקום שהוא לא בייתי

במיוחד בהתחשב בזה שמלכתחילה הקשרים בין הבני דודים רופפים יחסית

בנוסף בת דודה שלי (אמא של כלת הבתמצווש) בהריון

שזו הייתה חתיכת בשורה משמחת (והאמת גם דיי מפתיעה)