יום שבת, ידיד שלי קבע להיפגש איתי לצהריים

אולי בעצם צריך להתחיל קודם

בשבוע שעבר היה לי מבחן

אחד מתוך 5 שצפויים לי בתקופה הקרובה

לא מבחן קשה, כן חופר

קורס שאין למבחנים שבו תשובה אחת נכונה

אלא תלוי מה כתבת ואיך כתבת את התשובה

וזה נתון לפרשנות הבוחן שבודק את הבחינה

קרה המצב והפכתי את הלילה שלי ליום ואת היום ללילה

כדי שאוכל לשבת ללמוד למבחן הזה כמו שצריך

לקחתי 3 ימים שמספיקים לי לקורס עיוני

רק שהפעם הקורס הזה זו פעם ראשונה שלי עם קורס עיוני ומבחן עם חומר סגור

בכל הקורסים העיוניים שעשיתי עד עכשיו היה חומר פתוח

ולמרות שלמדתי כל הסימסטר, וחשבתי שהקורס יחסית נחמד

כשלמדתי למבחן הרגשתי כאילו כל החומר הזה פשוט נוזל לי מהמוח ולא באמת נשאר שם

אחרי המבחן חשבתי לנוח קצת ולהתחיל לתרגל את החומר של המבחן הבא

הייתי עייפה מדיי ופשוט הלכתי לישון מוקדם

יום אחרי, נפילת מתח (שבכלל לא הרגשתי שהייתי במתח לפני המבחן) ישנתי רוב היום

שישי, יום סידורים, ובערב ארוחת שישי אחי וגיסתי היו עד מאוחר עוד יום שעבר בלי ללמוד יותר מדיי

ואז הגיעה שבת

ידיד שלי שהזמין את עצמו כמה ימים לפני כן, לצהריים וסתם לשבת לדבר

שזה נחמד, כי באמת לא יצא לנו הרבה זמן להיפגש

קבענו שאצור איתו קשר בבוקר אחרי שאתארגן על עצמי

כדי שיהיה לנו גם זמן לשבת ולדבר ולא ישר ליפול על האוכל

הוא אמר מתארגן ובא

סבבה, אחרי שעה שלא שמעתי ממנו שלחתי הודעה

אמר לי כבר יוצא

עוד שעה עברה והבן אדם עדיין לא הגיע

שולחת לו הודעה, אין תגובה

מקבלת הודעה מאמא שלי שהיא ראתה אותו בתוך הרכב שלו נמצא בחניה שליד הבית כנראה מדבר בטלפון

אני מחליטה לצאת אליו לראות מה קורה

הוא כבר כמעט שעה שם מדבר עם ידיד שלו

הוא מופתע מזה שהגעתי, אומר לי ללכת הבייתה ושכבר יבוא

אני אמרתי לו שאני אחכה לו פה בחוץ

הפריע לו שחיכיתי לו באמצע אותה שיחה עם אותו חבר

אמרתי לו שדאגתי לו ולכן יצאתי לבדוק למה הוא לא מגיע

עיצבן אותו

הוא לקח את הדברים שלו תוך כדי שהוא ממשיך לדבר עם אותו חבר כאילו שאני אוויר

ונכנס אלי הבייתה כולו בעצבים

לא יודעת מה עבר עליו בבוקר לפני שהגיע אלי (הבנתי כל מיני ריבים אישיים)

הדבר הקטן הזה שעשיתי גרם לו להיכנס בי ב300 קמ"ש

אומר לי כמה זה לא בסדר שיצאתי החוצה לבדוק מה קורה איתו

ושזכותו לא להגיד לי מתי הוא מגיע כי לא קבענו שעה ספציפית

שזה נכון שלא קבענו שעה מדוייקת, למרות שכמה ימים לפני כן קבענו טנטטיבית לכיוון מסויים של שעה

אבל אם בן אדם אומר לי שעכשיו הוא יוצא, ולוקח לו X זמן להגיע אלי, אחרי זמן סביר אני מצפה שהוא יהיה פה, ואם הוא מאחר  או מתעכב אני מצפה שיגיד ושלא ייבש אותי לחכות לו

ויותר מזה הבן אדם ההזוי הזה שאני לא יודעת באיזה סרט הוא חי

בא ואומר לי שאותו חבר שהוא דיבר איתו עוד יחשוב שקורה ביננו משהו (אנחנו רק ידידים טובים)

רק בגלל שיצאתי החוצה לראות מה קורה איתו ונשארתי לחכות לו בחוץ כדי שיבוא כבר (כי ראבק חיכיתי לו יותר משעתיים)

כי כמו שראיתי כשהגעתי לשם הם היו ממש בשיא השיחה, והוא ממש ממש לא היה קרוב ללסיים אותה

למעשה הפרעתי לו באמצע

אני חושבת שאם הבן אדם לא היה חי בסרטים ומתנהג בצורה שהוא מתנהג כל זה לא היה קורה בכלל

אבל הוא האשים אותי, ונכנס בי בעצבים ממה שלא יהיה שעבר עליו בבוקר

והאשים אותי בדברים שלהד"ם, כי למה שחבר שלו יחשוב שקורה ביננו משהו אם לא קורה שום דבר

הדבר היחיד שיכול לגרום לאנשים לחשוב משהו זו ההתנהגות שלו כלפי

הרי אותו חבר לא מכיר אותי אישית

הוא אמר לי שהוא לא רוצה להבין את הצד שלי (ממש יפה מצידו)

והוא קם והלך

זה אחרי חצי שעה שאני שומעת ממנו הטפות מוסר מכאן ועד הודעה חדשה על ההתנהגות שלי וכמה אני לא בסדר

לא עניין אותו שבישלתי במיוחד בגלל שהוא ביקש לבוא

לא עניין אותו שפיניתי במיוחד בשבילו זמן

לא עניין אותו שום דבר חוץ מעצמו

לא מכירה אותו בתור טיפוס כזה אגואיסטי ומגעיל

לא יודעת מה עבר עליו באותו יום שהוא החליט להוציא עלי את כל הקיטור שלו

הצדקנות שלו בכמה שהוא צודק ואני טועה

והצורך שלו ללכת מפה אחרי שהוא הגיע כי "זה לא מקום נייטרלי בשבילי"

כאילו WTF

בכל מקרה כל הריב הזה איתו הוציא לי את הרוח מהמפגשים לגמרי

זה היה פשוט מתסכל כי הבן אדם לא הסכים להקשיב לי

לא הסכים להירגע ולהסתכל על הדברים בהיגיון

זה לגמרי התיש אותי הריב הזה איתו

בחיי הרגשתי כמו גבר שאישה עושה לו סרטים על משהו

רק שבמקרה הזה זה היה הפוך, הוא עשה לי סרט על כלום

בנוסף לזה הסמארטפון שלי התקלקל

זה כבר התחיל ביום שישי

כי אם משהו חשוב מתקלקל זה תמיד יהיה ביום שישי (או ערב חג) כשאין מה לעשות ואין איפה לתקן

בירור קטן מעלה שהבעיה היא בעיית חומרה ואין מנוס מללכת לתקן את המכשיר במעבדה

(וכמובן שעוד המון המון אנשים בעולם דיווחו על הבעיה הזאת)

הסמארטפון שלי סך הכל בן שנה וחצי, ומזל שעדיין יש לו אחריות מורחבת של היבואן הרשמי

שאמנם צריך לשלם סכום סימלי (99 ש"ח) עבור הביקור אבל זה כולל את כל התיקונים שצריך להיות לפי ההסכם אחריות שיש לי

(מזל שאני שומרת את הדברים האלה)

ביום שבת הוא הפך להיות כבר לגמרי לא שמיש

החל מלעשות ריסטארטים כל כמה דקות

או להיכבות פשוט לגמרי אם, שולחים לי הודעה

או אם פתחתי את המסך או סגרתי אותו

דבר שנפתר רק אם מוציאים את הסוללה ומחזירים

עד שבשלב מסויים פשוט התייאשתי ובהמלצה של חבר טוב החלטתי להעביר את כל המידע לסמארטפון הישן לי

שזה לקח עוד כמה שעות של להגדיר אותו מחדש כדי שאוכל להשתמש בו

הטלפון דווקא עובד מצויין, רק שהמערכת הפעלה שלו ישנה ואחרי שמתרגלים לחדש קשה לחזור לישן שהוא קצת יותר מסורבל

אבל שוב בזבוז של זמן

ועוד יום מבוזבז שלא למדתי בו

עוד 9 ימים המבחן, צריכה לתרגל את החומר אליו (חשבונאות)

ויש הרבה מאוד חומר לתרגל, וזה מעצבן אותי שבגלל הדברים האלה אני מבזבזת זמן יקר

ובסוף אני עוד אמצא את עצמי עוד דוחה את המבחן הזה לסימסטר חורף

לדחות מבחנים זה אף פעם לא רעיון טוב

ועצם המחשבה מעצבנת אותי

אבל אם לא אספיק לעבור מחדש על כל החומר זה יהיה טיפשי לגשת למבחן ולהיכשל בו

אולי בקטע הזה היה טיפשי לעשות את המבחן שעשיתי בשבוע שעבר, כי ה3 ימים לימודים למבחן ההוא בתוספת יום הבחינה עצמה היו זמן יקר וחשוב להתכונן לבחינה בחשבונאות

רציתי לעשות את המבחן ההוא כדי לגמור איתו וזהו

לפחות למדתי מזה משהו

כשיש קורס שמצריך תרגול של החומר

כדאי לעשות את המבחן שלו ראשון

או שיהיה זמן סביר בין שני המבחנים (יותר מ11 ימים) כדי לעבור ולתרגל את כל החומר כמו שצריך

כי זה לא מספיק ואם יש בלת"מים אין מספיק זמן אוויר להשלים את הזמן הזה

והנה היום (ראשון) אני צריכה לצאת בבוקר כדי ללכת לשים את הטלפון בתיקון

זה לצאת, לנסוע בתחבורה ציבורית, לחזור, כל זה זמן שלא יחזור

היה מתוכנן לי לשבת מהבוקר (אחרי שסוף סוף הצלחתי לאזן לעצמי את השעות) על החומר

כי בואו נשים את הקלפים על השולחן, אי אפשר לשבת 12 שעות רצוף ללמוד למבחן

פה ושם צריך הפסקה, לנוח קצת, לנקות את הראש, לאכול משהו ולהמשיך

אבל הכל מתבלגן לי

זה כמו שבמקור תיכננתי לעשות מבחן נוסף ממש בתחילת החודש (בקורס בכלכלה, אחד מהמבחנים שנדחו מסימסטר חורף)

אממה, נפל עלי איזה וירוס עם חום (מי לכל הרוחות חולה בקיץ???) שמנע ממני כל יכולת תפקודית נורמלית, ו5 ימים לפני המבחן דחיתי אותו למועד אחר (בתקופת המבחנים של הסימסטר הזה)

כי ראיתי שאין מצב שאני אגיע למצב של שליטה טובה בחומר של הקורס הזה

פשוט כל הסיטואציה הזאת כל כך מתסכלת

הלכתי לישון במטרה להרגיע קצת את הראש

זה לא ממש עבד, והתעוררתי ב4 בבוקר ולא הצלחתי להירדם

ולכן גם הפוסט הזה בשעה הזאת

ועכשיו נראה לי שאשב על הלימודים לפחות עד שהמעבדות ייפתחו

לפחות ננצל את הזמן למשהו טוב, כמה שאספיק אספיק (4 שעות פלוס מינוס)

נקווה לטוב