אז השבוע הייתה לאמא שלי יום הולדת 62

סוף סוף היא הגיעה לגיל פנסיה

הלכנו לחגוג לה כל המשפחה המצומצת

דבר נדיר לכשעצמו

כי לרוב אנחנו חוגגים במסגרת המשפחה המורחבת

והמצומצמת, נדיר שזה קורה

אז קרה מקרה שגיסי בדיוק עובר קורס בעבודה ולא יכל לבוא

וגיסתי נמצאת בחו"ל מתארחת אצל אחותה שגרה בהולנד

ככה שיצא שבאמת היינו רק אנחנו המשפחה הגרעינית

תיכננו לשבת במסעדה ביפו שנקראת איציק הגדול

וטיול קצרצר ביפו עד שאבא שלי יגיע מהעבודה

כשהלכנו לשוק הפשפשים דרך הטיילת ראינו את המפרשית הגדולה ביותר בעולם

שמסתבר שהגיעה לפני כמה ימים לישראל

יש 2 איזורים של שוק הפשפשים

השוק שבו באמת מוכרים דברים שהם יד שניה (או השד יודע איזה יד)

כל מיני דברים משומשים, הכל מכלי אוכל, לבגדים, נעליים וכדומה

ויש את השוק שבו מוכרים דברים שהם חדשים שהרוב שם בסגנון וינטאג (אבל לא רק)

וגם יש שם דברים איכותיים יד 2 (ראיתי למשל מעילי עור של ריבק ליין במצב מעולה)

הכל שם צבעוני ויפה

אבל השוק באמצע השבוע דיי שומם מאנשים

וגם מי שנמצא שם לא קונה כלום

חוץ מזה יש גם כל מיני גלריות של רהיטים, תמונות וכדומה

לאחר מכן חזרנו לאיזור של המסעדה

זו לא פעם ראשונה שאנחנו אוכלים שם

זו מין שיפודיה כזאת, אבל... היא לא זולה

זה מקום מאוד נעים לשבת בו

האוכל מאוד טעים ויש מבחר דיי גדול

הסלטים שלהם טריים וטעימים ולאורך כל הארוחה כל הזמן מביאים עוד קעריות של סלטים

כל מה שנגמר מביאים ממנו עוד ועוד ועוד בעצם עד סוף הארוחה

וכן יש להם מודעות עבור מי שאלרגי לגלוטן

(הביאו לי תפריט שבו כתוב כל מה שיש בו גלוטן כדי שאני לא אוכל מזה בטעות ושאני אדע מה אפשר להזמין)

המקום נקי, השירות מעולה, האוכל טעים וטרי

והאמת זה היה ממש נחמד שהיינו ככה רק המשפחה הגרעינית בלי תוספות...

גם כי אני באמת לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שזה קרה

וגם כי לפעמים יש חלקים במשפחה שאיכשהו מעכירים את האווירה

ואם כבר הזכרנו את זה, אז השבוע אמא שלי הודיעה לי שדודה אמ"ג עידכנה אותה שבת דודה שלי האנורקטית עכשיו רישמית אנורקסית.

שזה אומר שהגדילה שלה נפסקה, היא לא גובהת, האיברים בגוף שלה לא גדלים בכלל, וזו לגמרי מחלה על כל האספקטים שלה

אמא שלי אמרה לי שדודה אמ"ג נלחמת בשיניים כדי שלא יתנו לאנורקטית כדורים פסיכיאטריים

כי לילדה יש חוץ מאנורקסיה, גם בעיות חברתיות ובעיות בלימודים ועוד...

וגם שבחורף האחרון כמעט אישפזו את הילדה בגלל שהיא הייתה קרובה למוות כי היא סירבה לאכול

גם עכשיו כשהילדה עושה טובה שהיא אוכלת, זה פירורים, 3 קציצות קטנות זו ארוחה. או 3-4 פרחי ברוקולי זו ארוחה

ולא תגידו שהיא אוכלת כל שעתיים, רק 3 פעמים ביום

זה לא שלא ידענו את זה מראש

ושהכתובת לא הייתה על הקיר

אבל זה תמיד מזעזע לראות ילדים בגיל כזה צעיר עם הפרעות אכילה כאלה קשות

וזה אפילו לא עניין של מראה חיצוני שהיא אומרת לעצמה שהיא צריכה להיות רזה

היא פשוט לא רוצה לאכול, היא למדה את זה מאמ"ג שגם לה יש הפרעות אכילה (בצורה זו או אחרת)

ואמ"ג העבירה את הבעיות שלה עם אוכל לילדה

זה היה בית שאם היינו מגיעים אליו לא היה אוכל במקרר

כשהאנורקטית הייתה מגיעה לבית של ההורים שלי היא הייתה שואלת את אמא שלי "איך זה שהמקרר שלכם תמיד מלא"

וזה לא שלדודה שלי חסר כסף או משהו שהיא לא יכולה לקנות אוכל הבייתה

היא פשוט התעצלה, ואם היא הייתה רעבה היא הייתה מעדיפה לאכול בחוץ

בגלל זה גם המקרר שיש לה בבית זה סוג של מיני מקרר שלא מתאים לבית שגדלה בו ילדה בכלל

אין בו מקום לכלום בעצם