אז חוגגים לסבתא שלי יום הולדת (82)
שבת, ארוחת צהריים משפחתית
אמא שלי אחראית על האוכל
שעתיים לפני, באה לראות אם היא צריכה עזרה
אבא שלי ישן (אחרי עבודת לילה) והיא עסוקה בבישולים
המטבח נראה כאילו עבר בו טורנדו
על הדרך מספרת לי שאחי הודיע לה שאחותה של גיסתי מתארחת אצלם והיא תבוא גם
ומוסיפה שדודה אמ"ג (אחותה) הייתה כבר בדרך לכאן כדי לעזור לה והיא אמרה לה שתאסוף את סבתא שלי (אמא שלה)
שאלתי את אמא שלי אם היא בטוחה שדודה אמ"ג אמרה שהיא בדרך לכאן, והיא אמרה שכן
אז דודה אמ"ג אמרה שהיא בדרך כבר בסביבות השעה 12....
אז אמרה....
המרחק נסיעה מהבית של דודה אמ"ג לבית של סבתא שלי ביום שבת בצהריים שהכבישים ריקים הוא בערך 15 דקות וגם זה אם היא נסעה ממש ממש לאט
ומשם לפה 20-25 דקות בקטנה ככה
אחרי זה אמא שלי שלחה אותי שלא אפריע לה במטבח ושאבוא בסביבות השעה 14:00 כי אז כולם באים
טוב, אז גורשתי לבית שלי, ועשיתי לעצמי עוד כוס קפה
שלא תחשבו שלא עזרתי לערוך את השולחן ולפנות... פשוט לא היה צריך לעשות את זה שעתיים לפני הזמן...
אחותי וגיסי הגיעו ראשונים
ולאחר מכן אחי גיסתי עם אחות של גיסתי והכלבה שלהם
ומי לא הגיעה??? נכון... דודה אמ"ג
דודה אמ"ג תמיד מאחרת, שזה לכשעצמו דבר מעצבן
בשנה שעברה כשעשינו יום הולדת לסבתא שלי במסעדת איציק הגדול
קבענו להיפגש בשעה מסויימת ולעשות טיול בטיילת באיזור (יפו)
ואחר כך ישבנו לאכול
היא הגיעה אחרי שכבר כולנו סיימנו את האוכל
שעתיים!!! איחור
היה גם איזה חג שעשינו בבית (פסח או ראש השנה) לפני כמה שנים
והיא הגיעה אחרי הברכות ואחרי שכבר סיימנו לאכול
וגם הפעם היא איחרה, אמנם רק בשעה
אבל השעה הזאת אפילו גרמה לאבא שלי להגיד שבפעם הבאה הוא ייסע בעצמו להביא את סבתא שלי
ואנחנו נתחיל בארוחה מבלי לחכות לה
זו הייתה יום הולדת לסבתא שלי ומן הסתם לא נתחיל בארוחה בלי בעלת השמחה
אם סבתא שלי הייתה שם לא היינו מחכים ל"כבוד" דודה אמ"ג שתואיל בטובה להגיע
אני גם לא מבינה איך בכל פעם מחדש דודה אמ"ג קונה לסבתא שלי - אמא שלה מתנה
והיא לא אוהבת את מה שהיא קונה לה
היא תמיד אומרת לה שהיא לא רוצה את זה, ושהיא לא תשתמש בזה
אבל
הפעם היה שפל המדרגה, היא הביאה לה במתנה מיי פה, מברשת שיניים, קופסא
לתרופות, דוגמית של קרם לרגליים ושל קרם ידיים, ו2 מגבות מיניאטוריות שהיא
קראה להן מגבות פנים.
נכון שהכל היה מסודר במין סל נחמד כזה, אבל ראבק! מי מביא דברים כאלה בתור מתנה ליום הולדת?
בת דודה שלי הילדה האנורקטית גם הייתה כמובן
היא לא אכלה פירור מכל מה שהיה על השולחן בטענה שלא טעים לה
דודה אמ"ג אומרת שאלה שוב רק תירוצים כדי לא לאכול
אבל היא לא באמת מתמודדת עם הילדה
כשהילדה
קמה בשבת מוקדם בבוקר וחוץ מממתקים וחטיפים היא לא אוכלת שום דבר מזין עד
שדודה אמ"ג מואילה בטובה לקום (ואת זה היא עושה בסביבות 11-12)
והיא מתעצבנת על הילדה שהילדה לא מכינה לעצמה שום דבר לאכול
דגני בוקר אין אצלן בבית כי דודה אמ"ג מתנגדת לזה בגלל הסוכר
וגם הילדה אלרגית ללקטוז ולא מתחברת לתחליפים
אני
לא מבינה מה היא מצפה שהילדה הזאת שגם ככה אין לה בדיוק דרייב לאכול, תכין
לעצמה ארוחת בוקר? כשהיא אפילו לא גבוהה מספיק כדי לעשות דברים בעצמה
(בכ"ז ילדה שלובשת בגדים במידות 5-6 - זה מידה של ילדות בנות 4-5 לא ילדות
בנות 10)
אבל זה יותר קל להאשים ילדה בת 10 בזה שהיא לא אוכלת
מאשר להסתכל על עצמה ולהגיד שלה יש חלק במצב הזה
זה הכי קל להתחמק מאחריות ולהאשים את הילדה
אבל תסבירו לי איך זה שהילדה נמצאת אצל ההורים שלי
ז"א דודה אמ"ג מפילה אותה על אמא שלי בטענה שיש לה עבודה ואין לה כוח להזמין בייביסיטר, אז אמא שלי עוזרת לה עם זה
אז כשהילדה נמצאת פה היא אוכלת כמו גדולה
אמא שלי דואגת שיהיה לילדה מה לאכול בבוקר אם היא מתעוררת מוקדם
וההורים שלי בכלל מתעוררים בשבת בבוקר יחסית מוקדם 8-9 בבוקר
וכשאמא שלי מתעוררת היא מכינה לה כוס תה
ואחר כך מכינה ארוחת בוקר ושתיהן אוכלות
ואז חותכת להן פירות
ואז ארוחת צהריים
נכון שאמא שלי קובעת את הטון ומתי אוכלים
אבל זה מה שהילדה צריכה, שיקבעו לה מתי אוכלים
שזה מצב נתון שהיא צריכה לאכול, לאכול משהו
אם זה חביתה וירקות ליד, או פרוסה עם טחינה ומלפפון או תפוח עץ או אגס או בננה
זה לא משנה, זה אוכל הוא שם והוא נגיש
וחוץ מזה, זו ילדה בת 10, היא עדיין בגיל שהיא צריכה רוב הזמן שיכינו לה אוכל
זה אחרת אם היא מכינה לעצמה כריך למשל, או שמישהו אחר מכין עבורה
התשומת לב הקטנה הזאת שמישהו מכין בשבילה, זה עושה הבדל ממש גדול עבורה
וחוץ מזה כשאוכלים איתה ולא עושים מזה עניין, היא פשוט אוכלת - נכון לא הרבה, אבל עדיין
דודה אמ"ג תמיד עושה עניין מכל מה שקשור לאוכל והילדה האנורקטית
ובכל פעם שרומזים מעט שאולי היא לא בסדר, היא מתעצבנת
איך אומרים הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו
סבתא שלי מאוד נהנתה מתשומת הלב, מהאוכל ומהמזג אוויר שהיה מעולה
זה מה שחשוב בסופו של דבר...
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
