אז היה ערב חג
היינו אמורים להתחיל בסביבות 19:00
זו השעה שההורים שלי ואני הגענו לבית של אחי וגיסתי
שם היו חלק מהאחיות של גיסתי וההורים של גיסתי שערכו וסידרו את השולחן
ניסיונות לעזור להן נהדפו בכך שהן מסתדרות והמטבח גם ככה קטן
אחות נוספת של גיסתי וילדים של אחות אחרת היו צריכים להגיע
אז חיכינו וחיכינו שהם יגיעו
זה רק בעצם רק בסביבות 21:00
ברגיל לא היה מפריע לי לחכות לאנשים
חוץ מזה שהרעב כבר התחיל להציק לכולנו
בגלל שהתחלנו מאוחר וכולם היו רעבים
בזמן קריאת ההגדה כולם אכלו מהדברים שהיו על השולחן
דודה
אמ"ג שמעה באיזו תוכנית TV פח שאם לוקחים את הקערה שבה שופכים מים ויין
כשאומרים דם ואש ותמרות עשן ואת עשרת המכות, ושופכים אותה ברחוב זה מזל
להביא חתן
אפילו אמא שלי צחקה עליה ואמרה שהיא לא צריכה בעל שלישי (דודה אמ"ג גרושה פעמיים)
אבל דודה אמ"ג ירדה לרחוב כדי לשפוך את מה שהיה בקערה הזאת
פתאטי!
הילדה האנורקטית גם הייתה
חוץ ממנה היו עוד ילדים של האחיות של גיסתי
ילדה בת 6.5 של אחות מספר 2 שהיא אם חד הורית, ילדה מקסימה חמודה וחברתית
ו-3 ילדים של אחות מספר 1, אחד בן 8, אחת בת 12, ואחד בן 14
הילדה האנורקטית ישבה צמודה לאמא שלה ולאיזה תיק שהיא הביאה איתה
היא לא דיברה עם אף אחד וגם כשהילדים באו לשחק איתה היא פשוט התייחסה אליהם כאילו הם אוויר.
היא אכלה מעט, והמשפחה של גיסתי שאלה אם זה כל מה שהיא אוכלת
כן היא אוכלת פחות ממה שילדים בני שנתיים אוכלים בארוחה וגם אז עושה טובה שהיא אוכלת
האחיות של גיסתי היו בשוק שהן ראו מה האנורקטית אוכלת או יותר נכון לא אוכלת
אנחנו כבר התרגלנו, אבל לאנשים שלא רגילים לזה זה מאוד צורם בעין
כדי לסבר את האוזן
היא אכלה קניידלך אחד וקצת מרק 2 כפות אורז ו2 פרחי ברוקוליני
וזהו...
בארוחה היה המון אוכל! אבל המון! לפחות עוד 20 איש יכלו לאכול שם ועוד היה נשאר
היה
מרק עם קניידלך, חריימה, עוף עם פירות יבשים (טנזיה), בקר ברוטב עם
שורשים, שעועית ירוקה מוקפצת, ברוקולי מוקפץ, כבד קצוץ, סלט כרוב עם
חמוציות, סלט שומר קולורבי וגזר עם לימון, חציל קלוי במיונז, סלק עם חזרת,
בחש (תבשיל אורז בוכרי) ואורז לבן.
בגזרת הקינוחים הייתה עוגת שוקולד, עוגת תפוחים וגזר, כדורי שוקולד, פירות ופיצוחים
סך הכל היה מאוד נחמד וגם טעים
סיימנו את הכל בסביבות 12 בלילה
והגענו הבייתה בסביבות 1
סך הכל היה מאוד נחמד
אנשים לא יוצא לנו לראות הרבה - הכוונה למשפחה של גיסתי
הם גרים בצפון הרחוק (רמת הגולן) ובאמת לא יוצא לנו לראות אותם הרבה
(למרות שאבא של גיסתי אמר שעם הכבישים של היום זה שעה וחצי נסיעה)
וזה היה נחמד ומרענן
ואיך היה אצלכם?
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
