האמת שחודש ספטמבר היה חודש לא משהו

היו חגים, ואני חושבת שהשנה זו פעם ראשונה שלא נהניתי מהתקופה הזאת

לא היו הרבה מפגשים משפחתיים, לא היו הרבה מפגשים חברתיים

וזה סתם היה להיות בבית ולא לעשות שומדבר מיוחד

אני חושבת שהשנה הרגשתי ביתר שאת את העניין הזה שאנשים התחתנו ויש להם משפחות והחיים שלהם סובבים יותר סביב זה

סדר העדיפויות משתנה וזה ברור, רק שאף פעם זה לא היה כל כך מורגש עבורי כמו השנה

חוץ מזה הייתה עננת המבחן שהיה ממש שבוע אחרי סוכות

בת'כלס יכלתי לגשת למבחן חודש אחרי (היה תאריך נוסף)

אבל העדפתי לגמור עם זה כבר

וגם לא להיכנס לעניין של ללמוד למבחן תוך כדי הסימסטר החדש

מה שכן, אחרי חודש שלם שעשיתי חזרה על החומר + תרגול למבחן

היה לי בקושי שבוע עד תחילת הסימסטר

ואני מרגישה שאני מגיעה אליו עם הלשון בחוץ

בירור קצר על המרצה, שנאמר עליה שהיא מלמדת מהר

אבל אני חושבת שאתן לזה צ'אנס, הכי הרבה תמיד אפשר לעבור לשיעורים שמועברים אונליין

בשיעורים המוקלטים יש את המרצה הכי טובה של הקורס הזה (לפחות כך אומרים סטודנטים שעשו את הקורס) והחומר גם ככה לא השתנה.

אני מעדיפה ללכת למפגשים פרונטליים + לראות שיעורים מוקלטים ולא להסתמך רק על אחד מהם

אחרי השיעור הראשון, היא דווקא הייתה דיי בסדר חוץ מזה שהיא איחרה לנו ב20 דקות

ממש לא רצה עם החומר, אם כי היה קצת משעמם לקראת הסוף

אולי שיעור אחד זה לא מספיק כדי לחוות דיעה

בינתיים רושם חיובי

מאידך, הביה"ס בו מתקיימים השיעורים (באו"פ יש מרכזי לימוד שחלקם נמצאים בבתי ספר תיכון) היה ממש מעפן. כל השיעורים בקומה האחרונה, אין מעלית. כשיש הפסקה עד שיורדים לקפיטריה כבר נגמרת ההפסקה. ואה כן כל המזגנים שם על 16 מעלות, ככה שזה או שקופאים מקור או שמתים מחום (כי בת"א עדיין יש לחות גבוהה מה שגורם להרגשת איכסה).

גם  המרצה לא ממש הייתה מרוצה מהמקום ואמרה שאולי תצליח להעביר את השיעורים לרמת אביב (לדעתי עדיף אבל אין סיכוי שיש כיתות פנויות שם).

לפני שבועיים הייתי בחתונה של חבר טוב של אחי

הוא היה פה כמו בן בית והזמין את כל המשפחה

שמעו, הם בחרו לעשות חתונה בשישי בצהריים בטבע שזה נחמד ויוצא דופן

אבל המזג אוויר, הו המזג אוויר באותו יום היה נוראי

היה חם נורא וממש ממש לא נעים ולהיות בטבע בחום + לחות +אין רוח זה לא מדהים בכלל

מה גם שזה לא נוח כי אין שירותים נורמליים ולמרות שהיו שירותים כימיים משוכללים אפילו ברכבת יותר נוח ללכת מאשר שם

זה היה גם כמה ימים לפני המבחן שלי

והתלבטתי אם ללכת

ידיד שלי אמר לי תלכי תנקי קצת את הראש

חשבתי שנהיה שם שעתיים שלוש

היינו אמורים לנסוע ב2 רכבים

 אמא שלי ואני ואבא שלי שהיה אמור לאסוף את אחותי וגיסי

ובסוף מה שיצא זה שנסענו ברכב אחד, ואז עברנו לרכב של גיסי ונסענו לשם כולנו יחד

אז היינו שם הרבה יותר זמן ממה שתיכננתי שאהיה שם

היו 2 דברים שהפריעו לי, זה שבקושי ישנתי בלילה (בגלל הלימודים למבחן) וזה שהמזג אוויר היה נוראי וכל מה שרציתי לעשות זה לשטוף מעצמי את כמויות הזיעה האלה

בחיי שאני לא זוכרת מתי הזעתי ככה כל כך הרבה

גיסתי כבר בשבוע 40+ והרופאים לוחצים עליה לעשות זירוז או קיסרי

והם בכלל רוצים לידה טבעית עם כמה שפחות התערבויות

ולדעתי עדיף ככה, רופאים סתם מכניסים לחרדות נשים בהריון

אחי יצא בשבוע 42 ואצל גיסתי אמא שלה סיפרה שאת כל האחים (הם 7) היא ילדה בשבוע 42

אני חושבת שיש צורך להתערב רק אם יש מצב של סכנה לתינוק/לאמא

בעקרון הם לא מתכוונים לעשות אירוע ענקי בברית אלא משהו שיהיה רק למשפחה הקרובה

ורק חודש אחרי הם מתכוונים לעשות משהו יותר גדול

באופן כללי גיסתי הייתה ממש קולית כל ההריון הזה והוא גם מאוד מחמיא לה (ואפילו בשבוע 40+ היא הולכת ועושה פילאטיס מכשירים)

ההורים שלי רוצים לקנות לול מתקפל שיהיה לעולל איפה לישון אם הם יבואו לפה

חוץ מזה שהמשפחה מתרחבת עוד... בעצם עוד חצי שנה יהיה לי עוד אחיין - אחותי הקטנה בהריון

חיפוש העבודה לא התקדם יותר מדיי גם כי היה לי מבחן וגם כי היו חגים

מה גם שלא ממש הבנתי איך אני אמורה להגיע לראיונות עבודה כשאני עובדת (ועוד מהבית)

זה נכון שהסיבה הראשית היא המשכורת

אבל ההתנהגות של אריאל היא הקטליזטור הכי גדול לזה

וגם לריבלין לא חסר, הוא כל הזמן מעיר לי על דברים קטנים

אומר לי שאני צריכה להיות יותר מעורבת ולהיות ראש גדול הוא אמר לי תחשבי לבד מה זה אומר

אין לי מושג ירוק איפה אני יכולה להגדיל ראש בעבודה הנוכחית

מה הוא רוצה שאני אחשוב כמו מנכ"ל? אני לא מנכ"ל ואין לי שאיפות כאלה (וגם לא משלמים לי כמו למנכ"ל)

אני יכולה להגיד באופן דיי ברור שהעבודה הזאת יחד עם אריאל הרסה את יחסי החברות ביננו

לפחות מבחינתי

אני לא מסוגלת לקרוא לבן אדם שמרים עלי את הקול/צועק עלי, ברמה יומיומית, חבר

(ולא משנה כמה פעמים הערתי לו הוא לא מפסיק עם זה)

לבן אדם יש אפס ביחסי אנוש הוא חושב שהשמש זורחת לו מהתחת והוא הופך את העבודה הזאת בשבילי לסיוט

והאמת שהסבלנות שלי אליו ולעבודה הזאת על הקצה

אני אפילו שוקלת ברצינות לקחת הלוואה ולהתפטר כדי שאוכל לחפש עבודה בשקט בלי השיט היומיומי הזה