העבודה הזאת מוציאה לי את החשק
טוב להמון דברים

לפני שבוע ביום שבת חגגנו יום הולדת לאמא שלי
נסענו למסעדת מומה בקריית ענבים
פייר לא עפתי
המנה שקיבלתי הייתה דיי קטנה ולא משביעה בעליל
וגם - יקר שם כמו בתל אביב (על מנה מסכנה של סטייק עם תפו"א מסכן שילמתי כמעט 200 ש"ח)
נכון היה טעים, נכון השירות שם היה מעולה
אבל אני לא חושבת שזה מצדיק את המחיר

דודה אמ"ג גם הגיעה עם האנורקטית
בהתחלה דודה אמ"ג ישבה לידי והאנורקטית בין אחי לסבתא שלי
ואז אמ"ג עשתה הצגות והפכה עולמות כדי ללכת לשבת ליד הבת שלה
אין לכם מושג איך האישה הזאת מציקה לילדה
לא פלא שיש לה כל כך הרבה בעיות
היה איזה שלב שהן הלכו לשירותים ואחי אמר שאם אי פעם הוא יתנהג ככה לילדים שלו באחריותנו להעיף לו סתירה עם הצד המעליב של היד.

סך הכל המקום נחמד, אבל יקר
שירות מעולה
והוא לא מי יודע מה ידידותי לילדים
האמת שהביקורות הלא טובות על המקום היו של אנשים שבאו לשם עם ילדים
זה מקום שנועד לאנשים בוגרים, אין שם ארוחות ילדים
ואפילו האווירה שם לא מתאימה לנוכחות של ילדים

ביום שישי האחרון אחי וגיסתי חגגו לאחיין שלי פדיון הבן
בעקרון במקום ברית שזה עשו אירוע צנוע בבית של ההורים שלי (המון אנשים עושים את זה בפורמט הזה)
הם בחרו באיזה מקום בוטיקי ויוקרתי בתל אביב

בדר"כ אירוע כזה הוא אירוע ריווחי, כי זה אירוע בשישי בצהריים ואנשים באים.
אממה, יומיים לפני האירוע 30 איש מהמשפחה של גיסתי הודיעו שהם לא מגיעים
זה משפחה מהצד של אבא שלה, שהוא אמר לאחי וגיסתי מראש לא להזמין אותם (כי יש ביניהם כל מיני סכסוכים והשד יודע מה).
אחי ביקש מההורים שלי לקושש אנשים שיבואו, ואמרתי להורים שלי מראש שאף אחד שהם יזמינו יומיים מראש לא יגיע, קודם כל כי זה מעליב שמזמינים אותך יומיים לפני אירוע, זה אומר שמישהו ביטל ואתם מנסים למלא מקום. ושנית אנשים עושים תיכנונים לימי שישי, זה היום הפנוי היחיד שיש בשבוע (עבודה) ולא כל אחד פשוט יפנה את הזמן שלו בהתראה כזאת קצרה.

ואז הגיע יום שישי, וכולנו יודעים שיום שישי האחרון היה גשום וסוער
לנו, נסיעה שלוקחת גג 20-30 דקות לקחה שעה
נתיבי איילון היו סגורים לשני הכיוונים
אנחנו החלטנו לנסוע דרך הכביש (שאני לא זוכרת את מספרו) שעובר דרך אזור, כפר חב"ד שנכנסים לת"א דווקא מדרום ת"א (רחוב יצחק לבון).
הווייז הטעה המון אנשים והראה כאילו כביש 1 פתוח, מה שגרם להרבה אנשים לנסוע בדרכים שהיו בכלל סגורות והם נתקעו בדרך...
ובשלב מסויים פשוט התייאשו מהנסיעה והודיעו שהם לא מגיעים
ככה בעצם לא הגיעו עוד 40 איש בגלל המזג אוויר

דודה אמ"ג כן הייתה אמורה להגיע עם האנורקטית בסוף
ולמרות שהגרוש שלה הודיע לה שאיילון סגור היא הפעילה ווייז שהטעה אותה לאורך כל הדרך
ובסוף אחרי שעתיים התייאשה מזה והודיעה לנו שהיא לא מגיעה
הקטע המצחיק זה שהיא התקשרה בכל פעם לטלפון שלי
כי הטלפון של אמא שלי היה בתיק שלה והיא לא שומעת אותו כשהוא בתיק

המשפחה של גיסתי שמגיעים מהצפון הרחוק, לקח להם 3 שעות להגיע
נסיעה של שעה וחצי בדר"כ
אביה של גיסתי אמר שמהכניסה לת"א עד שהגיעו למקום של האירוע לקח להם שעה וחצי
הם הגיעו עייפים ומותשים לאירוע
והיו אמורים לחזור באותו היום חזרה, אבל נשארו אצל אחי וגיסתי (מזל שיש להם מקום בבית)

מה שכן היה טוב זה שדודה שלי, אחות של אבא שלי ו2 מהבנות שלה והילדים היו שם
אחת מבנות הדודות שלי ילדה לפני שנה, הם לא עשו אירוע ואח"כ גם הייתה לה בעיה בריאותית (סרטן השד פעם 3), ככה שלא יצא לנו אפילו לראות את הילד
ובאירוע הזה ראינו אותו בפעם הראשונה מאז שהוא נולד
איזה עולל חמוד, דומה למשפחה מהצד של אבא שלי גם בתווי הפנים וגם הילדון ג'ינג'י
(אבא שלי ואחותו היו ג'ינג'יים, היום הם קצת דהויים)

ובכלל באופן כללי הרבה מאוד אנשים הגיעו לאירוע עם הילדים שלהם
וזה נחמד לראות באירוע גם ילדים

אני לא הבנתי את הקטע של מקום בוטיק
נכון מקום לאירועים קטנים של עד 220 איש זה קטן ונחמד
אבל מעבר לזה שום דבר שם לא הרגיש בוטיקי
האוכל לא היה מיוחד (היה טעים, אני לא אומרת שלא)
לא הרגשתי משהו מיוחד באווירה
חוץ מזה ששמו שם מזגן על חימום חזק יותר מדיי

וכמובן תמיד כייף לראות משפחה ואנשים שמכירים (חברים של אחי וגיסתי)
והיה נחמד מאוד באופן כללי

אגב, דבר ששיעשע אותי
אחת מבנות הדודות שלי נכנסה לקטע בריאותי עם כל מיני אבקות וכדורים "עלק" בריאותיים (ג'וס פלאס)
אני לא מאמינה בשיט הזה, אוכל אמיתי לא מגיע באבקה ולא בכדורים
אבל לטענתה זה עוזר לה והיא מפרסמת את השיטה בדף הפייסבוק שלה
וכל הזמן כותבת כמה הילדים שלה גם בקטע הטבעי הזה וכמה הם שומרים על תזונה וכו'
אז.... הילדים שלה אכלו שינצלונים וצ'יפס ושתו קולה (בחירה טבעית של רוב הילדים)
מה שאומר שמה שבפייסבוק זה יותר סיפורים פחות מציאות

וגם כאן