למה זה מעצבן אותי?
כי בשבוע הזה הם התחילו לתת לי התקנות לקראת סוף היום
זאת אומרת שעה לפני סוף היום בידיעה שההתקנות האלה לוקחות יותר משעה
משהו יותר קרוב לשעתיים שלוש
ואני עובדת מהבית זה לא שיש לי אוטובוס לתפוס או משהו כזה
בכל המקרים שהיו בשלב מסויים נשברתי ואמרתי שאני צריכה לצאת
לא משלמים לי על שעות נוספות גם ככה
ואני תמיד חוטפת מהם על הראש איכשהו
זה מתסכל ברמות על
הם עובדים כל יום גם בערב, לא אכפת להם זה העסק שלהם
הם משלמים לעצמם משכורות שמנות ומבחינתם יש עבודה כל הזמן
אני לא יכולה להסתכל על העסק כאילו זה העסק שלי
אני לא מרוויחה כמוהם ואני לא שווה להם מהבחינה הזאת
הם שותפים עסקיים אני עוד בן אדם שעובד אצלם
הכנתי כבר מכתב סיום העסקה
כל השבוע התלבטתי מתי לשלוח אותו
כי אני צריכה לתפוס את ריבלין ולדבר איתו קודם
השבוע הזה היה עמוס בעבודה באופן הזוי לחלוטין
לא מבינה את הקטע הזה של סוף שנה
בשום מקום שעבדתי בו זה לא היה ככה
איך עבודה שלא הייתה בכל התקופה שאני עובדת שם מתרכזת לסוף שנה
ביום חמישי ריבלין שולח הודעה לקבוצת הווטאספ של העבודה בשעה X:07
לקוח חדש של חיפש אותו והתקשר אליו לסלולרי שלו
הוא כתב לנו שהוא בפגישה וביקש מאתנו (קרי אריאל או אני) לחזור אליו
תוך פחות מדקה אני כותבת שאני מתקשרת אליו
התגובה שלו "לא אמרנו שבX אנחנו מוכנים לעבודה"
וכל מה שעובר לי בראש זה WTF
עניתי לבן אדם אחרי פחות מדקה
שניה אחר כך התקשרתי ללקוח
לא תגיד שהוא חיכה כמה דקות טובות עד שעניתי לו
והוא בא אלי עם היציאה הזאת על הבוקר?
אז עשיתי איתו שיחה
אמרתי לו שאני רוצה לעזוב את מקום העבודה
ושתבינו אפילו להתפטר הבן אדם לא נותן לי כמו שצריך
במקום להגיד לי בסדר וכל מה שאומרים במקרה כזה
הוא רוצה לבוא לפה ולהיפגש כדי לראות אם הוא יכול לשכנע אותי להישאר (מילים שלו לא שלי)
הוא אמר לי שהוא לא התכוון למה שהוא אמר באותה שיחה
ושאנחנו בני אדם ושצריך לשבת ולדבר על זה ולראות מה אפשר לעשות
ושהוא לא רוצה לראות אותי עוזבת את מקום העבודה
ולא משנה שאמרתי לו שכבר חודשים אני שומעת תלונות ממנו ומאריאל
וגם כמה לו לא נעים להגיד לי את הדברים האלה כל הזמן
(והאמת לי היה מאוד לא נעים לעשות את השיחה הזאת)
הוא כל הזמן התעקש על פגישה בשבוע הבא
למרות שאמרתי לו שההחלטה שלי היא סופית
אני יודעת שיש את אלה שיבואו ויגידו שעדיף לעשות את זה בפגישה פנים מול פנים
אבל באמת שרציתי כבר לסיים עם זה היום
לסמן V על הסאגה הזאת ולשים את זה מאחורי
והחלק העוד יותר מעצבן בעודי כותבת את הסוף של הפוסט הזה אריאל מתקשר אלי
ואומר לי "מה זה הקישקוש הזה ששמעתי מריבלין?"
אני שואלת אותו "על מה אתה מדבר"
הוא אומר לי "הקישקוש על זה שאת מתפטרת"
ואז הוא בא ומדבר איתי 15 דקות על כמה שאני טועה
ושבשום מקום אני לא אקבל עבודה מהבית עם כל התנאים הנוחים שהם נותנים לי
ושהוא חושב שקיבלתי החלטה מהר מדיי ושאני עושה צעד חריף שהוא לא נכון לי
(תודה באמת שאתה חושב בשבילי)
כי הוא יכול למצוא בקלות מישהו אחר שיבוא לעבוד איתם אבל לי ייקח זמן למצוא עבודה אחרת
ושאני לא צריכה להתייחס לשיחות של ריבלין ברצינות
כי ריבלין מאיים עליו כל הזמן שהוא יפטר אותו ויפסיק את השותפות ביניהם ושום דבר כזה לא קורה
וזה לא משנה שאמרתי לו שהם חברים שנים ושותפים גם כמה שנים טובות
הוא כל הזמן אמר לי שאני עושה טעות ושבשום מקום לא אקבל את מה שהם נותנים לי
אמרתי לו שזכותו לחשוב מה שהוא רוצה
הוא שאל אותי אם לפחות יש לי עבודה אחרת, אמרתי לו שלא
ושאני לא יכולה לחפש עבודה כי אני עובדת ואני עובדת מהבית
הוא טען שהכי קל לחפש עבודה מהבית כי אני יודעת מה הלו"ז שלי
היות ואני יודעת כמה זה בלתי אפשרי מבחינתי ולא היה לי כוח להתווכח איתו אמרתי לו שזכותו לחשוב ככה, אבל אני לא מסכימה איתו
השיחה הסתיימה בכך שהוא אמר לי שהוא הביע את דעתו ואמר לי לחשוב על הצעד הזה שוב
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
