אז אתמול (שלישי) הייתה השיחה
הוא קבע לו פגישה איתי
קבע כן, לא הודיע על זה חס וחלילה
כי אם יש לי גישה ליומן שלו אז למה להודיע?
כמובן שהוא איחר באיזה חצי שעה
הוא בא לפה לבוש יפה ועם קופסאת שוקולדים של פררו רושה
לא שאני יכולה לאכול את זה, גלוטן והכל
וסתם דיברנו כמו שחברים מדברים על הא ועל דא
ואז הגענו לנושא שלשמו התכנסנו
הוא ביקש לדעת למה אני עוזבת
אתמול בערב ידיד שלי אמר לי שכדאי לי לבוא ולהגיד את כל מה שמפריע לי
אז אמרתי למרות שהייתי מעדיפה שלא
כי באמת כל דבר שאמרתי לו היה סוג של נקודה למיקוח אצלו
אמרתי לו על הצעקות שלו ושל אריאל
שאני מגיעה למצב שאני תוהה מי יהיה הראשון מביניהם שיצעק עלי או יגיד לי משהו בטון לא נעים באותו היום
הוא על עצמו התנצל על ההתנהגות שלו (כמה פעמים אפילו)
ואמר שייתן לאריאל בראש
אמרתי לו שאם הוא יעשה את זה הדבר הבא שאקבל זה טלפון מאריאל
ושאפילו ביום חמישי לאחר השיחה שהייתה לנו
קיבלתי טלפון מאריאל שבו הוא דיבר אלי בטון מאוד לא נעים ואפילו מזלזל
ושקשה לי לעבוד עם משהו כזה
אפילו
אמרתי לו שההורים שלי שומעים את הצעקות של אריאל מהבית שלהם, ופעם אחת הם
שאלו אותי אם היה אצלי מישהו בבית שצעק עלי ואם צריך להזמין משטרה (או ככה
זה שמדברים על ספיקר)
הוא אמר שהייתי צריכה להגיד לו ישר על הצעקות מאריאל
אמרתי לו שבפעם הראשונה רציתי להתקשר אליו ולהגיד שאני עוזבת במקום
אבל בסוף לא עשיתי את זה כי איך זה היה נראה שאני באה למנהל שלי ואומרת לו דבר כזה
ויותר מזה אמרתי לו - זה בכלל לא משהו שהייתי אמורה להתמודד איתו כי זה בכלל לא היה צריך לקרות
במקום עבודה אתה לא צועק על העובדים שלך
יש דרך להגיד דברים גם אם אתה כועס וגם אם אתה עצבני וזה לא בצעקות
מה זה יעזור אם הוא ידבר איתו על זה, בן אדם שמרשה לעצמו לצעוק על בן אדם אחר יחזור ויעשה את זה, זה רק עניין של זמן
על כמה זה בעייתי שיש לבן אדם 2 מנהלים
במיוחד שכל אחד מהם היה אומר לי לעשות משהו ומשהו שונה ממה שהאחר אמר
ולפעמים אפילו היו סותרים אחד את השני
הוא הסכים איתי שזה מאוד בעייתי בצורה הזאת ושצריך שאחד מהם ינהל
הוא כל הזמן אמר שעכשיו נעשה RESET ונתחיל כאילו מאפס
אבל אמרתי לו שיש מילים שנאמרו שאי אפשר להחזיר אחורה
ושאי אפשר למחוק את מה שהיה
הוא דיבר איתי על העניין של הלימודים, וזה שהוא קיבל אותי עם החסרון הזה
ממתי להיות סטודנט זה חיסרון? ועוד אני לומדת בפתוחה שהלימודים הם לימודי ערב
בגלל שבעבודה מהבית אני צריכה לצאת מוקדם והוא אף פעם לא עשה לי בעיות עם זה (מה שנכון)
וזה
שהוא הלווה לי ימי חופש (שזה אחד הדברים שיותר עיצבנו אותי שהוא עשה, הוא
פשוט קבע שהוא מלווה לי ימי חופש שמבחינתי זה בדיוק כמו להלוות כסף)
ואמרתי לו כמה זה לא מרגיש לי בנוח העניין הזה כי זה כמו להלוות לי כסף
ואני לא רוצה להלוות כסף מאף אחד, זה לא מרגיש לי נכון לעשות דבר כזה
חוץ מזה שהלימודים שלי לא אמורים להוות בעיה לאף אחד כי הם אחרי שעות העבודה
רק בעבודה אצלם אני הייתי צריכה לצאת מוקדם כי לצאת ממקום מגוריי ולנסוע לת"א בתחבורה ציבורית זה חתיכת תיק
היה לי מאוד קשה להגיע להחלטה שכן צריך לדבר על העניין של הכסף
ואמרתי לו שיש לי בעיה עם המשכורת, כי היא מאוד נמוכה
ונכון שידעתי על זה מההתחלה אבל חשבתי שאסתדר
אבל מה שהיה סביר לפני 9-10 שנים כשעבדנו יחד במקום אחר לא מתאים עכשיו
גם כי עכשיו אני עובדת וגם יש לי צרכים אחרים ובכלל המחיה בארץ עלתה
אמרתי לו שאני צריכה לעשות טיפול שיניים (אני באמת צריכה 2 עקירות כירורגיות... חתיכת כאב ראש) שאין לי איך לממן אותו בגלל המשכורת
שאני רוצה להוציא רישיון נהיגה ואין לי איך לשלם את זה - כי המשכורת...
שאני צריכה לקנות סמארטפון חדש וגם פה אין לי איך לשלם את זה - כי המשכורת...
זה מגביל אותי בכל דבר שאני רוצה לעשות או לקנות
אפילו לשלם על הלימודים זה כבד לי ואמרתי לו שלסימסטר הבא הייתי צריכה לקחת הלוואה כדי לממן את זה
אז
הוא אמר לי שהוא צריך לשאול את הרו"ח שלו אם אפשר לתת לי יותר כסף (העיקר
שהם מקבלים משכורות יפות, אחרת איך היו מממנים את חיי הרווחה שלהם) אבל שלא
נראה לו שזה יהיה יותר מ500 ש"ח.
אמרתי לו שזה לא
מספיק, כי אני צריכה יותר, כי יש לי הוצאות לשלם והמשכורת הזאת לא מספיקה
לי לדברים האלה (ומה שנתתי לו כדוגמא אלה סתם דברים קטנים אני בעצם לא
יכולה לעשות כלום מעבר לדברים הבסיסיים ביותר)
הוא אמר לי שהוא מקבל ממני המון פידבקים טובים מלקוחות ושהוא לא רוצה שאלך
ושאני כן טובה בעבודה שלי ובעבודה מול לקוחות
אמרתי לו שאני קמה כל בוקר לעבודה שאני לא אוהבת לעשות
שהעבודה בפורמט הזה של עבודה מהבית ולהיות בטלפון כל היום מול לקוחות
לא מתאימה לי ולא כייף לי לעשות את זה
וזה שאני טובה בזה, אז אני גם טובה בלבשל, זה לא אומר שאני פותחת עכשיו מסעדה
ובסופו של דבר אמרתי לו שכל הפורמט של העבודה לא מתאים לי
אני לא אוהבת לעשות עבודה שהיא שירות לקוחות ואני לא אוהבת את העבודה מהבית
אז הוא שאל אותי אם הייתי מוכנה לעבוד בחוץ ולהסתובב בין לקוחות
אמרתי
לו שאין לי רישיון אז זו בעיה ועם המשכורת הנוכחית אני לא יכולה לממן
לעצמי להוציא רישיון נהיגה (לא שיש בזה משהו רע אבל זה לא התחום שלי ולא
הכיוון המקצועי שלי בכלל אז למה ללכת על זה?)
ובשורה התחתונה אמרתי לו שאני קמה כל בוקר לעבודה שאני לא אוהבת לעשות
ולא טוב לי עם זה ולכן אני לא רוצה להישאר במקום שלא טוב לי
הוא לא יכול לשנות את מהות העבודה כי זה העיסוק של החברה, אבל זה לא משהו שאני רוצה להמשיך לעשות
הוא שאל אותי מה אני אעשה אחר כך
אמרתי לו שאני אחפש עבודה אחרת
הוא אמר לי שהוא מוכן שאני אעבוד ואחפש עבודה תוך כדי
אמרתי לו שזה מאוד בעייתי כי לחפש עבודה זו משרה בfull time
ואני
לא יכולה לעשות ראיונות טלפוניים שנמשכים בין 20-30 דקות לשעה כשאני צריכה
להיות בטלפון עם לקוחות. ואני לא יכולה להודיע מהיום למחר שיש לי פתאום
ראיון עבודה ופתאום אני דופקת אותו שאני לא שם.
הוא גם הציע לי לעבוד רק יומיים או שלושה בשבוע
ושוב אמרתי שזה בעייתי כי כשאני נמצאת בעבודה אני 100% בעבודה
ואני גם לא מחפשת לעבוד במשרה חלקית
וכל פורמט אחר לא מתאים לי לחיפוש עבודה
הוא פשוט לא הבין שאני צריכה להשתחרר מכל זה בשביל להמשיך בחיים שלי הלאה
כל הזמן ניסה לשכנע אותי להישאר למרות שאמרתי לו שזה לא מתאים ואני לא רוצה לעבוד בעבודה שאני לא אוהבת לעשות.
בסופו של עניין זה הרגיש לי כמו להיפרד מבנזוג שמנסה בכוח להיאחז במשהו שכבר לא קיים שם וכל הזמן מבקש ממני להישאר
הוא כל הזמן חזר על זה שהוא לא רוצה שאני אעזוב
אני לא חושבת שאם הוא היה רוצה לפטר אותי שהוא היה עושה את זה כל כך בנחמדות
הספיק לי שהוא סיפר לי איך הוא פיטר את הבחור שעבד בתפקיד לפני
פשוט התקשר אליו אמר לו שנגמר ושמחר הוא בא לקחת ממנו את הציוד
מה היה מבטיח שהוא לא היה עושה לי את אותו הדבר?
הוא שאל אותי אם אני יכולה לעזור לו למצוא מישהו אחר
אם אני מכירה מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שכן מחפש
טוב אמרתי שאני אראה מה אני יכולה לעשות ובינתיים יצא שפירסמתי את המשרה בכמה קבוצות בפייס
בין החברים שלי אני לא מכירה אף אחד שמחפש (וודאי לא במשכורת כזאת נמוכה).
וגם אם כן, לא נראה לי שהייתי ממליצה למי מחברי לעבוד שם
שוב
הבן אדם לא רואה את הדבשת של עצמו, כאילו שלא הבין שלא היה איתי בסדר כל
התקופה, מבחינתו פשוט היה צריך לעשות reset על הכל כאילו שאשכח את כל מה
שהיה ואתחיל מההתחלה.
היה לי קצת לא נעים, בגלל זה שהבן אדם בסופו של דבר יצא מאוכזב
ואם יש משהו שאני לא אוהבת זה לאכזב אנשים
אבל מה לעשות שאני צריכה לחשוב קודם כל על מה אני רוצה וצריכה
ולא עליו ו/או על החברה
שמתי את עצמי בצד כל התקופה שעבדתי שם
וזה ניכר בהרבה מאוד תחומים
אבל אל תדאגו, כמה שיחות מאריאל היום בבוקר הבריחו את כל התחושות הלא נעימות וחיזקה את ההחלטה שלי לעזוב. כי באמת הגיעו מים עד נפש.
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
