אז עברו כמה ימים מאז שהפסקתי לעבוד בצינוק
אני עייפה רוב הזמן, מרגישה כמו בן אדם חולה
עם חוסר תפקוד משווע
לא משנה כמה אני ישנה, אני עייפה
ההספק שלי בלימודים עומד על 50% (וגם זה בקושי)
מזל שאנחנו בסוף הסימסטר
לא
פעם ראשונה שקורה לי התופעה הזאת אחרי שאני מסיימת לעבוד במקום עבודה
שהוא... איך לאמר, היה סיוט בשבילי (האמת שאף מקום לא היה לי סיוט, היו
דברים שהפריעו, אבל זה לא התקרב לרמה הזאת)
אבל אני חושבת שמבין כל מקומות העבודה שהייתי בהם, הצינוק זוכה במקום ראשון בכל הרמות בתור המקום הגרוע ביותר.
אני זוכרת שדיברתי עם ידיד שלי שאמר לי שהוא רוצה שאני אגיע למצב כמו שלו - שאני אשרוד
אמרתי לו שזה הדבר הכי נוראי שהוא יכול לאחל לי או למישהו בכלל
שאם אכפת לו ממנו הוא צריך שאני אגיע למצב שבו אני יכולה לחיות לא לשרוד
נוראי בעיני להיות במצב של לשרוד, לא חיים ככה, לא באמת
חוץ מאמא שלי, 2 חברים טובים ואתם, אף אחד לא יודע שעזבתי את העבודה
אמא שלי לא רוצה שאבא שלי ידע, מה שאומר שאף אחד אחר לא יכול לדעת
אבא שלי נלחץ בכל פעם שיש מישהו מהמשפחה שלא עובד
גיסי לא עובד כמה חודשים ואבא שלי משתגע מזה
(ותארו לכם מה היה כשאני לא עבדתי תקופה ארוכה)
האלימות הזאת שהופעלה עלי בצינוק, עשתה לי נזק
אני לא מצליחה לחשוב לעצמי מאיפה החוצפה של האנשים האלה להתנהג ככה
ועוד אמא שלי אומרת לי שריבלין נראה כמו בן אדם נחמד
אמרתי לה הבן אדם ה"נחמד" הזה עשה עבירות על החוק במדינה שלנו (הפר את החוזה שלי)
ככה שנחמד הוא לא, רק נראה ככה
ובכלל כל המניפולציות האלה והניצול
זה היה מעצבן
ובדיוק כמו שקנקן אמר לי שיהיה
כשאני חושבת על זה בדיעבד, אני תוהה מאיפה מצאתי את הקור רוח שהיה לי
בלי להתעצבן ולפוצץ את זה, כי הדברים שנאמרו ונעשו היו ממש מרתיחים את הדם
אמא שלי חושבת שבן אדם צריך פשוט לקום ולהתחיל לחפש עבודה כאילו כלום
כאילו שאין מועקות והרגשת גועל נפל ממקום העבודה הקודם
זה לא הולך ככה, אני חייבת להתנקות מזה, כדי לא להגיע עם אמוציות לא רלוונטיות לראיונות עבודה
ובעיקר אני צריכה לחזור לעצמי
בינתיים לא חסר מה לעשות, לימודים, להתניע את עניין רישיון הנהיגה
באמת שלא חסר
אני רק מחכה שישלמו לי את המשכורת על הימים שעבדתי החודש
ובתקווה לא להיות איתם בקשר יותר לעולם
אין לי כל רצון להיות בקשר כלשהו עם האנשים האלה
(החלק הזה נכתב לפני שישרא חזר היום - רביעי)
ישראבלוג ירד משמי האינטרנט בשל האיחוד של ערוץ 10 עם ערוץ 13
אף אחד לא יודע באמת מה קורה שם ויש הרגשה שאין עם מי לדבר
ביום שני אחה"צ תהיתי לעצמי אם לגבות את הבלוג שלי שם
בכל זאת אני כותבת גם פה וגם שם, אבל רוב התגובות שלי פה
התעצלתי לעשות את זה למרות שידעתי שהdeadline מתקרב
ואז אמרתי לעצמי, נו טוב, לפחות נסמן V על המשימה הזאת
אז עשיתי גיבוי של הבלוג, בכלים של ישרא (שתי הדרכים)
עשיתי גיבוי שנתי של 2018 (לפני כן היה לי) ואת המעט של 2019
ואחר כך גיביתי חודשי
ואז רציתי להריץ גיבוי אחר חיצוני וזה היה השלב שהאתר נעלם ולא חזר מאז
מפתיע? לא ממש
הכתובת הייתה על הקיר, יותר מדיי זמן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
