לפני כשבועיים הגיח לאוויר העולם סוף סוף האחיין השני
תינוק עגלגל וחמוד במשקל של 4 קילו
הוא יצא לפני התאריך המשוער, למעשה בזמן שעדיין נחשב חודש 8
בגלל שהוא נולד לפני הזמן הוא הוכנס לפגיה
אחותי עברה לידה לא קלה בכלל
קודם כל התינוק היה הפוך (במצג ראש) כבר כמה חודשים
אבל הראש שלו לא היה לכיוון היציאה אלא העורף
ומה שלא ניסו לעשות לא הצליחו לסובב אותו לכיוון הנכון
אחרי יותר 24 שעות הרופאים הציעו לעשות ניתוח קיסרי כי סתם חבל שאחותי תסבול עוד
ואחותי שבמקור רצתה לידה כמה שיותר טבעית הסכימה כי היא כבר הייתה עייפה וראתה שזה לא מתקדם
והיא גם ידעה מאשתו של גיסה (אח של גיסי) שגם לה היה משהו דומה רק שהיא הייתה עם צירים ככה מעל 48 שעות עד שעשו קיסרי.
במקור רק גיסי היה שם
ביום שישי בבוקר אמא שלי החליטה לנסוע לשם גם
החלטה שמסתבר הייתה ממש ממש טובה כי גיסי חוץ מלהיות שם לא עשה הרבה
אמא שלי עזרה לאחותי, עשתה מסאז' עזרה לה לעשות דברים (כי אפידורל) וכו'
אמא שלי סיפרה שהקיסרי לקח בקושי 20 דקות
התינוק נלקח לפגיה (הלך אפס הפרדה) ולבדיקות בגלל הכבד המוגדל
באופן כללי אני לא מבינה את הקטע הזה של לקחת את התינוק מהאמא לכמעט 24 שעות כפי שעשו לאחותי
להכניס לו זונדה עם אוכל במקום שהיא תוכל להניק אותו (נכון לא שניה אחרי הניתוח אבל כמה שעות אחרי).
בשישי בערב אחרי הארוחת ערב ההורים שלי נסעו לבקר אותה
ביקור בזק שאליו קיבלו אישור מיוחד כי אם אין אף אחד שם אין מי שיעזור לה
בסוף הם נשארו שם עד 11 בלילה
ביום שבת כולם הגיעו לבקר בבית חולים
חוץ ממני
ההורים שלי נסעו מוקדם בבוקר
אבא שלי נסע משם לעבודה שלו
ואמא שלי נשארה שם עד הערב
אחותי ביקשה ממנה שתהיה איתה כמה שניתן וזה מה שהיא עשתה
בגלל שהתינוק נולד לפני הזמן שלו הם נשארו בבית חולים יותר מאשר לידה רגילה
ומה אני עשיתי בזמן הזה? עשיתי כביסה לבגדים של הקטנצ'יק
בלילה אחרי שאמא שלי חזרה שמעתי אותה מדברת בטלפון עם אחי
בין יתר הדברים הוא ביקש ממנה לשמור על הכלבה שלהם (רועה גרמני) כי יש לו שבוע עמוס
עכשיו אמא שלי אומרת לו שאין מצב שזה יקרה כי אף אחד לא בבית
היא תהיה כל יום עם אחותי אבא שלי גם והוא גם יהיה בעבודה
אמא שלי הבטיחה לאחותי להיות איתה לפחות שבועיים שלושה אחרי הלידה כדי לעזור לה
ועכשיו בכלל יש את העניין שהיא צריכה עזרה בבי"ח כי היא אחרי ניתוח
גם אמא של גיסתי הייתה איתם בבית בשבועיים אחרי שנולד הבן שלהם - לגיטימי לכל הדיעות
ואחי ממשיך ומנסה לשכנע את אמא שלי
והיא מנסה לא להתעצבן
אחרי שהם סיימו את השיחה אמרתי לה שאני חושבת שזה ממש חוצפה מצידו לבקש את זה בכלל
הוא יודע הרי שאמא שלי כל יום עם אחותי וגם אבא שלי
הוא יודע כמה עול זה שהוא מבקש מאמא שלי לשמור על הכלבה שלהם
היא כלבה טובה באופן כללי, ממש טובה
אבל
לטפל בכלב זה מחוייבות, זה לתת יחס, זה להוציא לטיול של לפחות חצי שעה כמה
פעמים ביום, זה לדאוג לאוכל ולתשומת לב. ובמקרה הנ"ל הבית גם במצב מלחמה,
צריך לנעול את כל הדלתות בבית כי הכלבה יודעת לפתוח דלתות אם הן לא נעולות,
וצריך לשים כיסאות על הספות בסלון אחרת היא עולה עליהן, ולהרחיק משולחן
האוכל כי אם יש כיסא ליד השולחן היא גם עולה עליו.
ומעבר לזה לא דיברנו על הליכלוך
רק
לפני שבוע הכלבה הייתה אצל ההורים שלי 6 ימי או משהו כזה. זה בוץ ולכלוך
שנכנס לבית יחד עם הכלבה (ברור שהיא לא עושה את זה בכוונה או משהו, זה חלק
מהעניין שיש כלב בבית) ובנוסף יש לה נשירת שיער וכל הבית מלא בשיער
אמא שלי אמרה לי שהיא נכנסת לדיכאון שהכלבה נמצאת כי הבית נראה מלוכלך כל הזמן גם אם היא מנקה פעמיים ביום זה עדיין מלוכלך
עכשיו נכון שלאחי יש שבוע עמוס, אבל גיסתי האריכה את החופשת לידה והיא נמצאת בבית
הם
יכולים לשלם לדוגי סיטר שיוציא את הכלבה אם קשה לה לצאת עם התינוק כשקר
בחוץ או אם יורד גשם (הם מרוויחים מספיק כדי להרשות לעצמם את זה)
וחוץ מזה אמרתי לאמא שלי, יש לגיסתי 2 אחיות שגרות קרוב, ולא ראיתי אותן עוזרות להם עם הכלבה.
אז אמא שלי אמרה שהיא לא נכנסת לזה, סבבה
אבל אחי מבקש מאמא שלי לשמור על הכלבה שלהם כדי לעזור לגיסתי
אז למה שמהמשפחה שלה לא יעשו את זה לשם שינוי
ההורים שלי יהיו עסוקים עם אחותי והתינוק לפחות בשבועיים שלושה הקרובים
אין שום סיבה להפיל עליהם או יותר נכון על אמא שלי טיפול בכלבה, טובה ככל שתהיה (ואמא שלי מאוד אוהבת את הכלבה)
לא מגיע לה עונש כזה
גם אבא שלי הסכים עם זה שזו הייתה חוצפה מצידו של אחי לבקש בכלל
זה לא שהוא חי בפלנטה אחרת ולא יודע מה קורה עם איתה
יום אחרי נסעתי עם אמא שלי לבקר את אחותי
שמעו ניתוח קיסרי זה ניתוח לכל דבר ועניין
כואב, קשה, הגוף שבור ומרוסק גם כי הייתה לידה שלא התקדמה וגם ניתוח
לא
היינו שם הרבה זמן ואת הקטנצ'יק בכלל לא נותנים לנו לראות כי הוא בפגיה
ובגלל מגיפת החצבת שיש בישראל הם לא נותנים לאנשים להיכנס לשם, שחס וחלילה
לא ידביקו (ובצדק)
כשחזרנו אחי התקשר לאמא שלי
והוא מדבר על כמה לאשתו (גיסתי) היה קל וממש חזרה לעצמה כמה ימים אחרי הלידה
ואמא
שלי מסבירה לו שאחותינו עברה גם לידה שלא התקדמה וגם ניתוח, שהגוף שלה
שבור, כואב ומרוסק ושהיא מתמוטטת שם בלי עזרה. ויש דברים שרק אמא יכולה
לעשות (כמו למשל לעזור להתקלח, להחליף תחבושות וכו') והוא פשוט לא מבין את
זה
אמא שלי לא מבינה איך הוא כל כך אטום למה שעובר על אחותי
אי אפשר להשוות הריון אחד למשנהו ואי אפשר להשוות לידה של אישה אחת ללידה של אישה שניה
שלא לדבר על זה שאחותי עברה ניתוח בנוסף לכל
אמא
שלי כל כך התעצבנה על אחי שאחרי שהיא צרחה עליו והוא המשיך לדבר ולא הקשיב
היא פשוט ניתקה לו את הטלפון בפרצוף, כשהוא התקשר אחר כך היא לא ענתה לו
ופשוט הלכה להתקלח.
אני לא מכירה את אחי בתור טיפוס אטום לרוב הוא בן אדם דיי רגיש
אבל הפעם הוא באמת צריך להוציא את הראש מהתחת
7 ימים בביה"ח עד ששיחררו את הקטנצ'יק
ועוד כמה ימים עד שעשו את הברית
בינתיים הפיצי קיבל צבע נורמלי וכל צורתו העגלגלה והנפוחה משהו הפכה להיות משהו רגיל לחלוטין
חמוד, קטן שקט, ממש נוח ואוהב מאוד להיות על הידיים (אם כי לטענת אחותי הוא לא ממש נותן להם לישון בלילה).
בזמן הזה כל הבדיקות שעשו לתינוק גם מלפני שהוא נולד וגם אחרי חזרו תקינות לגמרי
אבל היות והרופאים לא מבינים איך זה, יש להם חצי שנה ביקורות עם בדיקות לקטנצ'יק
נו שויין
העיקר שהוא בריא
ביום של הברית, גיסי רצה להלביש לו איזו חליפה שאמא שלו קנתה
לא יודעת מה עבר לאמא שלו בראש שהיא קנתה את החליפה הזאת
מכנס מבד נוקשה וחולצה מכופתרת בלתי גמישה בעליל שהיה בלתי אפשרי להלביש את זה לקטנצ'יק
ולמה לכל הרוחות הילדון צריך לדפוק הופעה לברית?
אחרי שאף אחד לא הצליח להלביש אותו
וגיסי נלחץ מזה שהקטנצ'יק לא ילבש את החליפה ודרש בתוקף שיביאו את החליפה לבית הכנסת (שם עשו את הברית) כדי שאמא שלו תלביש לו את זה
בסוף אחותי החליטה שהוא ילבש אוברול בצבע שמנת עם כוכבים
מה צריך לשים לתינוק בגדים לא נוחים ועוד ביום של הברית?
(ולמה לכל הרוחות לייצר בגד כזה לא נוח?)
את הברית עשה אותו רופא שהוא כירורג וגם מוהל שעשה לאחיין הראשון שלי את הברית
והיה טקס נחמד ומשעשע, התינוק כמובן לא בכה והיה מאוד רגוע אפילו לאחר מכן
שמעו אם צריך לעשות ברית לילד, אז רק ככה
גם
ככה צריך לשלם למוהל לא מעט כסף, אז עדיף לשלם עוד קצת ולקחת רופא שמתמחה
בזה וגם, אין שום סיבה שילד צריך לסבול מהדבר הזה, עם כל הכבוד אנחנו לא
בימי הביניים יותר אם אפשר למנוע סבל - עדיף.
בלי שום קשר עשו את הברית מאוד מצומצמת
רק משפחה ממש ממש קרובה
חבר
טוב של גיסי ואיזו חברה של אחותי (שאיכשהו היא תמיד נתקעת כזאת היא אפילו
לא חברה טובה של אחותי היא טיפוס נתקע כזה, והיא נדחפת למקומות שלא בהכרח
מתאימים, אבל אחותי מרחמת עליה כי היא מתוסבכת, סיפור ארוך, לא משנה)
מהצד המשפחתי שלנו אמ"ג לא הגיעה כי היה חשוב לה יותר לעבוד
ואחות
של אבא שלי לא הגיעה כי אחת הבנות שלה עברה ניתוח לפני כמה ימים והיא
נשארה איתה כדי לעזור לה ולטפל בה. האמת שאפילו אבא שלי הרים גבה על זה כי
לטענתו מישהו היה יכול להחליף אותה לכמה שעות. אין לנו כמעט משפחה גם ככה.
לפחות מהצד של גיסי הייתה נוכחות יפה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
