אז בסופו של דבר כן יצאתי, לא התחפשתי.

הייתה מסיבה מטעם העבודה שלי (שלהלן תיקרא התאגיד). אמרו לי שבשנה שעברה הייתה מסיבה סוף הדרך. השנה דווקא המסיבה הייתה נפלה לא נורמלית. עשו את המסיבה בפאב בב"ש שיש שם גם סנוקר. את החלק של הפאב השכירו עבור התאגיד, מהמחלקה שלי בקושי היו אנשים, ואם היה שם מישהו אז הוא הלך לשחק סנוקר. אפילו הראשי צוותים מהמחלקה הטכנית (שזו המחלקה שלי) לא הגיעו מלבד אחת, יחידה. ממחלקת השירות דווקא הגיעו המון אנשים, אבל מה לי ולהם? אני בקושי מכירה אותם גם ככה.

אני באתי עם חברים שלי מהצוות שלי. חברה באה אלי כדי שאני אאפר אותה. הלכנו אחרי שהם סיימו משמרת. ועוד חברה גם מהעבודה שהתחפשה למישהו שירו לו בראש. אבל האמת שהאווירה שם הייתה על הפנים. בשביל לשתות משהו היינו צריכים לעשות סלאלומים באוויר כדי שהברמן ישים לב אלינו בכלל. אז שיחקנו סנוקר ואח"כ הלכנו לאכול בנאפיס. היה נחמד רק בגלל שהייתי עם חברים.

עוד עניין שקשור לצוות שלי שכבר כתבתי עליו מקודם, זה שאין לנו ערבי צוותים, וכו' כבר התחלתי להפיץ את השמועה בין כמה אנשים בצוות. מצאתי שיש הרבה אנשים שחושבים כמוני, בעצם כמעט כל הצוות חושב ככה. רק הר"צ שלנו לא עושה כלום בנידון. זה מבאס אתם יודעים, לראות איך כל הצוותים האחרים מגובשים ורק הצוות שלנו מופרד לקבוצות קבוצות. זה קשה לעשות ערב צוות שאף אחד לא מוכן לארח בבית שלו, לי אין בעיה לארח אצל ההורים שלי אבל זה לא בב"ש... ופה בדירה שלי, אני לא מסתדרת עד כדי כך טוב עם השותפים שלי בשביל לארח פה 20 ומשהו אנשים. ועוד שאסו לעשן פה בבית (ו-80% מהצוות שלי אנשים מעשנים). אבל הרעיון התחיל להתגלגל ואני צריכה לבוא עם חברה לר"צ שלי עם הרעיון הזה, שידחוף קצת או שייתן לנו גב לרעיונות שלנו, שיהיה משהו, כי זה הכי מתסכל בעולם לראות איך בכל הצוותים יש דברים ורק לנו אין.

פסח מתקרב, ואני עדיין לא יודעת אם יהיה לי חופש מהעבודה או לא. הר"צ שלי מאוד מעורפל בעניין הזה. אני ממש לא מתכוונת להישאר בב"ש. זו ההיזדמנות היחידה שלי לראות את המשפחה שלי כולם ביחד.

למרות שעדיין אין לי מושג קלוש מה המשפחה שלי הולכת לעשות בערב חג ועם מי נהיה בכלל, אבל להישאר בב"ש כמו כלב ממש אין לי כוונות. למרות שיש לי חברה שאמרה לי שאם דופקים לי משמרת אז אני יכולה לבוא אליה לסדר (חמודה אחת, זה כייף לשמוע דברים כאלה).

דיברתי עם החבר הכי טוב שלי היום. הייתה בת"א מסיבה סוף הדרך. תמיד המסיבות של הגייז הן הכי טובות, הכל כ"כ צבעוני שם. הוא התחפש לדראג קווין. נכנסתי לאתר של תמונות משם ובקושי זיהיתי אותו, מזל שאני מכירה אותו מספיק טוב כדי לזהות אותו גם בתחפושת.

בכל אופן דיברנו על מצעד הגאווה, וזה שרוצים לעשות את המצעד הבינ"ל בירושלים. אז מסתבר שרוב הגייז בארץ דווקא לא ממש בעד זה. קודם כל בגלל שהם לא אוהבים את י"ם במיוחד, והם נגד הרעש שזה עושה. כנראה באמת שהכוונה של המארגנים לעשות מזה סצינה ענקית כזו. המצעד בת"א הוא צבעוני ומדהים! כבר יצא לי כמה שנים ללכת, מלבד שנה שעברה. ללכת בתוך המצעד יחד עם הגייז' זה משהו אחר לגמרי מאשר ללכת או לראות מהצד.

אני לא מתנגדת שיעשו את המצעד בי"ם אבל אם הכוונה של המארגנים סתם לעשות רעש ולמשוך תשומת לב אני לא ממש בעד זה. אחרי הכל כולם יודעים מה הרגישות של העיר הזו.

מלבד זאת היה סופ"ש שקט למדיי. בעצם רוב השבת ישנתי. בשישי למדתי ואח"כ עבדתי עד 1 בלילה. ככה שישנתי עד 2 בצהריים בערך. היום היה יום של כביסה וניקיונות, או לפחות ממה שנשאר לי מהיום. אני לא מבינה את השותפים שלי שמסוגלים לא לשטוף את המקלחת והשירותים יותר משבועיים. אני מנקה בשביל עצמי, כבר לא אכפת לי. אני החלטתי שאם בשנה הבאה אני נשארת בב"ש אני הולכת לגור לבד, אני לא מוכנה לסבול שותפים יותר, זה מעצבן וזה לא שווה את זה. אני מעדיפה להיות לבד ושתהיה לי פרטיות ולא ככה. חוץ מזה שעכשיו יש לי חברים, אני לא מבודדת כמו לפני 1/2 שנה ולארח אותם פה זה ממש בלתי אפשרי הסלון פה ממש לא מתאים לאירוח (ואחד השותפים מעקם לי את האף כשבאים אלי חברים). מלבד זאת יורים פה בשכונה הזו, והיא ממש לא סימפטית.

שיהיה לכם שבוע מדהים!