לא ראיתי אותו 4 חודשים, לא שסבלתי מזה אתם יודעים, אבל בכ"ז אני חייבת לו כסף. מי שלא הבין, זה השם שנתתי ל-X שלי משנה שעברה. דובר פה עליו כ"כ הרבה. טליק קרא לו תולעת, היום זה נשמע לי פשוט מתאים לו.

בכלל היינו אמורים להיפגש בשבוע שעבר, אבל לאבא שלו הייתה תאונת עבודה (הוא נכווה ממים רותחים) והוא כרגע מאושפז בסורוקה. אז נפגשנו רק ביום שני.

הוא בא אלי לדירה, ישבנו קצת דיברנו. סיפר לי שהחיים קשים (באמת, משהו חדש?), שהוא לא מספיק בלימודים (אתם יודעים שהוא לומד באוני' נכון?), ועכשיו כשאבא שלו מאושפז אז עוד יותר קשה לו, כי אבא שלו מצפה ממנו בכל רגע להיות איתו. הוא אפילו סיפר לי שאבא שלו התקשר אליו באמצע שיעור עם קול נעלב, ושאל אותו למה הוא לא בא לאכול איתו צהריים.

Hello!!! הבן אדם לומד, יש לו חיים! ואם כבר אז גם האחים שלו (שכל אחד נמצא בקצה אחר של המדינה שלנו), צריכים לבוא ולעזור.

והקטע הכי יפה פה, זה שהחברה שלו אומרת לו ללכת לשבת עם אבא שלו במקום שישב וילמד כמו שצריך. היא שמעה את אחד החברים של אבא שלו מדבר ברוסית עם מישהו אחר (כן החברה שלו מבינה את השפה, עולה חדשה-ישנה) ואומר שלאבא שלו מאוד משעמם שם. ומאז היא לוחצת עליו שיבוא לבקר את אבא שלו כל יום וכדי להראות רוח התנדבותית היא באה איתו גם.

ככה שהוא נמצא אצל אבא שלו כל יום כמה שעות במקום ללמוד. והרי זה לא נורא הרי סורוקה זה רק 10 דקות מהדירה שלו.

וחוץ מהעבודות לאוני' הוא צריך גם לנסוע לבית של ההורים שלו להוציא את הכלב, כי אמא שלו לא יכולה לעשות את זה (הכלב לוקח אותה לטיול).

הוא מתלונן על זה במיוחד כי אבא שלו היה לפני חודש בחו"ל ל-3 שבועות, ככה שהוא היה מגיע כל יום לבית של ההורים שלו בדימונה כדי לטפל בכלב, במקום להיות בבית וללמוד.

ואתם אומרים בטח, יש חופש פסח, גם באוניברסיטאות יש חופש. אז זהו שהוא הולך לעבוד במלונות ים המלח. הוא לומד מלונאות ותיירות והם צריכים לעבוד 1200 שעות בשביל לקבל את התואר. גם חברה שלו באה לעבוד איתו שם (יש יותר דביק מזה?) היא בכלל לומדת כלכלה וניהול (או משהו כזה). למה, כי היא לא רוצה להישאר פה לבד או למצוא עבודה שהיא תוכל לעבוד בה גם אחרי החופש. וכשעובדים בבתי מלון אי אפשר ממש ללמוד, נכון?

איזה מזל שכל זה כבר לא על הראש שלי...

בעבודה שלי לא אישרו לי שבוע עם 4 משמרות. הר"צ שלי אמר שזה בילתי אפשרי כרגע. ובכלל הוא התעצבן על זה שהסטודנטים משגעים אותו. אני מעולם לא באתי אליו עם דרישות, והוא בא ומוציא את זה עלי, אפשר לחשוב מה ביקשתי. הוא אמר לי לבוא ולשאול אותו אחרי פסח, וגם אז הוא לא מבטיח שום דבר.

אני חושבת שאני אנקוט בשיטת הסנקציות מהצבא, קרי להוציא ימי מחלה (גם אם אני לא באמת חולה). האמת שהאביב הזה הגיע בדיוק בזמן, האלרגיות שלי חוגגות (ואני עוד בדרום במרכז המצב הרבה יותר גרוע).

הערב צוות שהיה אמור להיות השבוע עבר לשבוע הבא. זה בגלל ש-3 אנשים מהצוות לא יכלו להגיע. אני לא חושבת שאפשר למצוא יום שבו כולם יוכלו להגיע. הר"צ שלי קצת מעופף בקטעים האלה, הוא לא תמיד זוכר מי אמר לו מה (בגלל זה הכל צריך לרשום לו). זה נעשה ממש מסובך להרים ערב כזה, רק כדי למצוא יום שיתאים לכולם.

בן דוד של אבא שלי נותרו לו ימים ספורים. הוא כבר תחת השפעה של משככי כאבים. אנחנו אפילו עוד לא יודעים איפה הוא ייקבר. כי הוא לא יהודי. בת"ז שלו רשום לאום אנגלי, ואם יבררו יגלו שאמא שלו הייתה נוצרייה (ואבא שלו יהודי) ולפי הדת שלנו הוא נוצרי (ולפי הדת שלהם להיפך) רק שהוא חונך לפי הבנתי בתור נוצרי ולא בתור יהודי.

מסתבר שאין הרבה בתי עלמין בארץ שבהם קוברים אנשים שאינם יהודיים, ואלה שכן גובים מחיר גבוה למדיי.

אבא שלי הולך לברר בנושא.

פסח אמור להיות בבית של ההורים שלי. יהיה קצת יותר גדול ממה שחשבנו בהתחלה. אבל יהיה נחמד ((:

תפקידי, להכין חרוסת...

ואם כבר דיברנו על פסח, הנה משהו נחמד שקיבלתי במייל (רמקולים יידרשו פה)

ושיגע אותי ישרא, מאתמול בערב עושה בעיות להיכנס...

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!

ופחות חם...