כתבתי כבר מקודם על רצון שצץ אצלי לעבור לת"א. כל כמה זמן שאני מגיעה לעיר הזו צץ בי חשק עז לעבור לבוהמיה התל אביבית. הרי בסופו של דבר אני גרה בעיר, אמנם בירת הנגב, אבל היא עדיין חתיכת "חור" בהשוואה לת"א.

חשבתי לעשות רשימה של בעד ונגד. אבל אחרי שהתחלתי לכתוב אחת כזו, כל מה שכתבתי נעלם והתגמד לעומת משפט אחד אלמותי התקציב.

כן מסתבר שכסף משחק תפקיד חשוב גם בחיים שלי, כי לא משנה מה אני אעשה החיים במרכז הרבה, אבל הרבה יותר יקרים מאשר בדרום.

הלכתי והסתכלתי על מחירים של דירות במרכז, בכל מיני ערים חיפשתי לא רק בת"א, חשכו עיני למראה המחיר הגבוה, דירות ב300$ זה דבר נדיר, הכל מתחיל שם מממוצע של 400$ והשמיים הם הגבול. וזה עוד לא כולל ארנונה (שגם היא לא נמוכה במיוחד). שותפים זה לא משהו שבא לי עליו, השנה הזו הספיקה בתור הסקת מסקנות שאני לא מעוניינת לחלוק את חיי עם אנשים שיעצבנו אותי ויפריעו לי בהם. אבל בכ"ז חיפשתי דירות עם שותפים, גם שם שום דבר לא שונה המחיר אותו הדבר.

במחיר של 300$ אני יכולה להשכיר דירה של 3 חדרים בב"ש מרוהטת קומפלט. רק תחשבו על זה באופן כללי על הבדלי המחירים הדרסטיים (ומזל שאנחנו לא משלמים באירו). כאשר הטווח של המחירים נע בין 200$ לדירת חדר וחצי והכי הרבה 600$ לוילה ברמות (אחת השכונות היוקרתיות בב"ש). לא חושבת שיש עוד עיר בארץ שם המחירים של השכ"ד על הרצפה. טוב אני לא מתכננת לשכור וילה, אבל דירה לבד בלי שותפים כן 2-3 חדרים, סביר למדיי.

אז נכון שבב"ש העיר הולכת לישון ב-10 בלילה.

ואין פה מספיק הצגות טובות (אבל יש רכבת לת"א)

ורוב החברים שלי אכן גרים במרכז (וגם המשפחה שלי)

אבל בת"א לא יהיה לי זמן לחיות כי אני רק אעבוד כדי להחזיק את עצמי שם

וכדי לחיות ברמה סבירה, כנראה שאני אשאר בב"ש

עדיף לגור לבד בנוחות, מאשר לקרוע לעצמי את הצורה בשביל לחיות בת"א

המחיר משחק פה תפקיד חשוב בסופו של דבר

מסתבר שהכסף הוא זה שקובע