האשה שאיתי (בדר"כ מאת דיויד ברוזה - אך הפעם לא)
"האישה שאיתי היא פרי גן העדן" – ואני משתוקק לאכול אותו.
האישה שאיתי אוכלת עכשיו פסטה – ואני מצטער שלא קניתי גם לי מנה.
האישה שאיתי מצחיקה אותי תמיד – ואני כיום קצת לירי , זה מה שנחוץ לי יותר מכל.
האישה שאיתי מטריפה לי ת'חושים – כי יש לה (ועוד איך) דברים משגעים.
האישה שאיתי מעניקה לי המון אהבה – וזה לא בגלל שאני קטן אני מתמלא בה מהר.
האישה שאיתי רוצה המון (ותסתפק רק בקצת) צומי – ואני סתם עסוק בדברים אחרים.
"האישה שאיתי היא פרי גן העדן" – ולא סתם חזרתי על השורה הזאת , כי ככה זה באמת.
שלך ,
עייף , מסטול ומאוהב עד כלות.
מכתב שכתב לי בן זוג שהיה לי כשהייתי בצבא שלח לי במייל (הצבאי) כדי להגיד לי שהוא אוהב אותי.
עד היום זה שמור לי במחשב, בתור זיכרון טוב מאז...
אתם יודעים, נעים להיזכר בדברים כאלה ((:
אין מילים
זמן קסום
מוזר ומפליא
גם יחד
אתה איתי
אני איתך
ביחד
זאת אהבה
ושוב ושוב
כמו פזמון חוזר
אני מתאהבת בך
שלא ייגמר
שיישאר לנצח
אני אוהבת אותך
כתבתי את זה ב-17/2/2002 לבן זוג שהיה לי אז (אותו אחד שכתב לי את השיר מלמעלה).
אחד האנשים שהכי אהבתי בחיים שלי, והאמת עד היום אני אוהבת אותו, לא באותה צורה, למרות שאנחנו כבר המון זמן לא מדברים או מתראים.
אחת מהמערכות יחסים שהשאירו לי המון זכרונות טובים.
בן אדם שהייתי איתו, שלמרות פער הגילאים (9 שנים) הייתה לנו מערכת יחסים מדהימה.
בחרתי לזכור את הדברים הטובים, ולא את הדברים הפחות טובים (שגם מהם היה לפעמים).
והיום, היום אני לבד
לא כל כך רע להיות לבד
אבל אני מעדיפה את הביחד
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
