פעם חשבתי שאני לא אוהבת ספורט, אני בכלל בהכחשה. זה לא ספורט שאני לא אוהבת, אני לא אוהבת להזיע. נרשמתי לפני כחודש לסטודיו לעיצוב וחיטוב, כמובן כשהייתי חולה לא הלכתי, אבל הבראתי והגיע הזמן לשנע קצת את השרירים שלא חוו תזוזה משמעותית מאז התגייסתי לצה"ל (וזה היה בסוף 99).

התחלתי עם פילאטיס, נחמד, מותחים שרירים, ועובדים על המרכז, מה שאומר שחזרתי עם שרירי בטן תפוסים, אבל חוץ מזה כלום. לשיעור הבא הגעתי גם, אבל אז החלטתי שאם אני כבר באה, אז לשעתיים. אז עשיתי פילאטיס ו-body pump שזו עבודה אירובית על הגוף עם משקולות. רק יום אח"כ (קרי היום) הרגשתי את השרירים שלי בכלל. אבל זה היה ממש כייף, בכלל לא שמתי לב שעברה שעה (היא פשוט טסה לה). ולא ממש הזעתי, וגם כל הגוף שלי עבד (אפילו שרירי "שמשון ודלילה" עבדו). רק מה עכשיו קצת כואב לי, יעבור מחר.

חוץ מזה שבשיעורים האלה יש גם גברים ולא רק נשים.

הר"צ שלי התקשר אלי אתמול כי היה עומס במוקד. יום שלישי זה היום החופשי שלי (מצורכי לימודים). שאלתי אותו לגבי שבוע הבא (שני מבחנים, אחד מתכונת ואחד בגרות). הוא אמר לי שהיה לו יותר קל אם הייתי מבקשת ממנו חופש לשבוע ולא אילוצים בלתי אפשריים כמו שביקשתי. נו טוב אז אני כנראה אעבוד גם בשישי וגם בשבת, זה לא נורא כ"כ לפחות זה, בשביל שהמשכורת שלי תישאר נורמלית.

אגב, אם כבר הזכרנו את נושא הכסף, זוכרים את הבעיות הכלכליות של שנה שעברה. אז עכשיו נשאר רק הבנק. אבל הפעם הם התקשרו אלי כדי להגיד לי וגם הסבירו לי מה ניתן לעשות. מסתבר שהייתה לי תקרת אשראי של סטודנטים (שהיא מאוד נמוכה) אז הגדלתי. וגם שאלתי מה לגבי אם אני עוברת למרכז, אם צריך להעביר את החשבון יחד איתי ואמרו לי שלא. רק שתבינו שאני נמצאת באותו בנק בדיוק כמו לפני שנה, רק שהשירות בסניף הזה הוא אחר לגמרי. וגם שאלתי את כל השאלות המטופשות (מה לעשות אני בבנקאות ממש לא מבינה) וענו לי עליהן ברצינות.

לפני כמה חודשים הפסקנו לקבל את התלושים של הארנונה. מסתבר שבשנה שעברה בעלת הדירה שילמה ארנונה על הדירה והיא עכשיו מקבלת החזרים על זה כי לא גר פה אף אחד (לא מבינה את הקטע במיוחד, אבל שיהיה). הבעיה היא שמכיוון שעכשיו אנחנו לא משלמים ארנונה, אנחנו נצטרך לשלם בסוף השכירות. ככה שיצא שאחד השותפים שלי (שאבא שלו בנקאי) יעץ לי לשים כל חודש כסף בצד כי בטוח שמתי שהיא תדרוש את הכסף לא יהיה לי מאיפה להמציא אותו.

בנוסף הוא גם שאל אם אני מתכוונת לחפש עבודה אחרת, כי הוא ראה באיזה שעות מטורפות אני עובדת (וכן יצא לי להגיד לו כמה קצת אני מרוויחה מזה), אמר לי שיש המון מפעלים בקריית גת ואין בעיה לעבוד שם. כל זה רק אומר לי שהם לא יודעים עדיין על תוכניותיי לעבור למרכז.

השנה כמו בכל שנה יש את יריד האוכל, טעם העיר 10.

בעצם יוצא לי ללכת כל שנה עם חברים שונים בכל פעם.

בשנה שעברה הלכתי עם התולעת.

היה נורא מאכזב.

האוכל היה נורא יקר (30 ₪ לדוגמית של מנה זה יקר).

היו המון אנשים, אבל מה שהיה מפריע בעיקר זה משפחות ענקיות שבאו עם הזאטוטים שלהם שכמעט נרמסו תחת רגלי ההמון הסואן.

השנה בגלל שאלה חגיגות העשור אומרים שיהיה משהו מיוחד, שיהיו יותר מסעדות, אני יודעת עד כמה זה משנה? העיקר שלא יהיה יקר.

למי שמעניין אותו היריד מתקיים בגני התערוכה בת"א מה-29/5 עד ה-2/6 (דווקא בשבוע הכי עמוס שלי).

אני טרם החלטתי אם אני אלך, לבד בטוח שאני לא אלך, ואם כן יש רק יום אחד שאני יכולה ללכת בו, וזה יום שני.

המעבר למרכז

חבר טוב שלי שגר בת"א או יותר נכון בדרום ת"א המליץ לי על אתר שבו יש דירות במחירים סבירים ולא במחירים בשמיים. מסתבר שבמד"ס (זה האתר דירות של את"א ועוד כמה אוניברסיטאות ומכללות מהמרכז ששם סטודנטים מחפשים דירה) מאוד מאוד מאוד יקר שם.

מכיוון שאין לי כוונות גדולות לגור עם שותפים (דיי מיציתי את הרעיון) ואני רוצה לגור לבד, האופציות הסבירות הן דרום ת"א ר"ג וב"ב. כאשר צויין בפני שב-2 הערים האחרונות יש בעיית תחבורה אחרי 12 בלילה.

האמת שגם אם הייתי הולכת לגור עם עוד שותף אחד בלבד המחיר הוא אותו הדבר. ורוב דירות השותפים נמצאות במרכז העיר ששם כידוע הארנונה גם הרבה, אבל הרבה יותר יקרה.

אז אם כבר משלמים אותו הדבר עדיף לגור לבד.

כרגע אני רק מתעדכנת במחירים ומה יש ומה אין וכד'. המעבר לא פשוט. רק שתבינו שכל הדברים שלי נמצאים בב"ש, וזה לא רק בגדים (2 ארונות מפוצצים בבגדים) זה המחשב, ספרים מיטה וכו'.

כמובן יש גם את עניין העבודה, שאני לא יודעת אם להתחיל לחפש עכשיו או אחרי שאני אירגע מהבגרות שיש לי ב14 ביולי (המועד ב). כמו שנאמר לי, עבודה לא מוצאים מהיום למחר. מצד שני אני יכולה להישאר לעבוד בתאגיד.

התאגיד

כמה דברים שגיליתי בשיחות עם אנשים.

אם למשל אומרים שעוברים כתובת שרחוקה כדי 50 ק"מ ממקום העבודה הנוכחי, והם לא מוכנים לשלם נסיעות אזי אתה לא מתפטר העבודה מעזיבה אותך (לא ידעתי שיש דבר כזה).

אם אתה מתפטר גם אחרי שנה לא מגיעים לך פיצויים לעומת זאת אם מפטרים אותך יש.

על ימי מחלה ביום הראשון לא מקבלים כלום, ביום השני 37% וביום השלישי ואילך 100% (שזה בעצם לפי השעות עבודה ביום 7 שעות עבודה 5 ימים).

ומי שרוצה לעבור למרכז למשל ורוצה להמשיך לעבוד בתאגיד יכול לבקש והם מצידם יעשו את מירב המאמצים ע"מ שתישאר בתאגיד. ולו רק בגלל שמי שנמצא בתאגיד כבר כמה זמן יודע איך הוא מתנהל.

בנוסף בתאגיד עשו מוקד חדש למחלקה הטכנית (ששם אני נמצאת). יש להם שם חוקים מאוד מעניינים. למשל אסור להסתובב עם כוסות פתוחות במוקד, אזי קניתי כוס טרמית, אסור לאכול במוקד, ומאידך אין גם חדר אוכל או חדר שניתן לשבת בו. בחוץ שמש וספסלים ששם יושבים המעשנים. היום גם החליפו לנו את כל הכיסאות לכיסאות חדשים ואדומים. מכניסים לנו אדום לנשמה, באמת, בשירותים התאים באדום, במטבח השייש אדום (ותאמינו לי שזה לא יפה זה סתם צעקני). מזל שלא צבעו את הקירות באדום...

 ועוד משהו לא קשור, גיליתי שהסופרת החביבה עלי, עוד לא סיימה לכתוב את סדרת הספרים שלה של ילדי האדמה, יש עוד ספר אחד בדרך (והיא בת 70). מעניין אם גם לו נצטרך לחכות 10 שנים...

אה, כן ועוד שבוע נגמר לי הפרו, נראה איך חיים בלעדיו...

עד כאן להפעם (יצא ארוך למדיי)...