לא נעלמתי לשום מקום, לא לדאוג...

הייתה לי היום הולדת ביום שני, הייתי בעבודה ומשם נסעתי ישר להורים שלי.

תכננתי לנסוע באותו יום ליריד האוכל, בסוף זה התבטל. ואיך שאני אומרת את זה לאמא שלי אני אומרת לה שאני מזמינה ממנה עוגת גבינה להיום בערב (אני חולה על עוגות גבינה) והיא אומרת לה, כבר יש לך אחת בבית ((:

מסתבר שהשנה לשם שינוי ההורים שלי כבר יום לפני הכינו את עצמם לזה שאני אבוא (בשנה שעברה לא באתי) ובגלל שאמא שלי יודעת שאני אוהבת עוגות גבינה היא הכינה לי אחת (מאלה האפויות הטעימות האלה) עוגה סוף הדרך!

אז היינו בבית ההורים שלי, אחותי ואני.

ביום שלישי אחותי יצאה לטיול שנתי, אבא שלי הצטרף אליה בתור מלווה.

אבא שלי היה מלווה המון כשאחי ואני היינו באותו ביה"ס.

אחותי פחדה שאבא שלי ידבק אליה במהלך הטיול. דווקא התבדתה (גם אני אמרתי לה שאני לא זוכרת שהייתי רואה את אבא במהלך הטיול).

הם יצאו לטיול דרך הקרן הקיימת לישראל, הם היו צריכים לעבוד יום אחד 4 שעות בשביל הקרן הקיימת (בסוף זה היה רק שעה) וקק"ל ממנו להם את כל הטיול. הילדים ישנו באוהלים של קק"ל והמלווים והמורים ישנו בבקתות מעץ שהיה בהן הכל!

אבא שלי אמר שזה מקום מדהים שאפשר לצאת שם לחופש.

אחותי הייתה רוב הזמן עם חברות שלה, ובקושי הייתה עם חבר שלה, שאבא שלי סובר שהוא לא משהו (אבא שלי והבררנות שלו למראה חיצוני החליט שהוא חנון למדיי, מעניין).

ככה שבמשך 3 ימים היינו רק אמא שלי ואני בבית.

ביום רביעי בגלל שלאמא שלי לא היה כוח לבשל הלכנו לאכול בנוסטרדמוס (שזו מסעדה באזה"ת שילת, ליד מודיעין). אני חושבת שהארוחה ישבה אצלי אפילו יום אח"כ (ולא שאכלנו הרבה). היה טעים ((:

האזור מאוד השתנה, מודיעין נעשתה יותר גדולה מאשר בפעם הקודמת שהייתי באזור, התפשטה לכיוונים חדשים. אמנם עוד אין שם בית קולנוע, אבל הבנתי שבונים, וכן תהיה שם גם רכבת.

ביום חמישי הייתה הבגרות במתמטיקה.

איך אני לא אשכח את היום הזה, לא בגלל הבגרות, אלא בגלל הבלאגן שהיה.

באתי לביה"ס לבדוק איפה אני עושה את המבחן והפלא ופלא, אני לא רשומה. הלכתי לזו שעושה את ההרשמות, גם אצלה אני לא רשומה, אבל יש לי קבלה ששילמתי. מסתבר שהבן של הבוס שלי שרשם אותי בדקה ה-90 (כי הוא שכח מזה בכלל) לא אמר איזה שאלונים אני צריכה.

אז נכנסתי לכיתה של נבחני משנה, ששם עושים את המבחן לפי השיטה הישנה, ואני למדתי לפי השיטה החדשה, אלה נושאים שונים כמעט לגמרי. הלכתי שוב, והפנו אותי לכיתות של התיכוניסטים כדי לעשות את המבחן לפי השאלונים שהייתי צריכה.

שאלון ראשון היה סבבה, באמת כמו שאומרים כל שנה, שהיה בדיחה.

שאלון שני, איימת התלמידים, אז הורידו טריגו', אבל עשו מהשאלון מפלצת! היה ממש קשה, כל התרגילים שבדר"כ עושים (מלבד האינדוקציה שאותה אני יכולה לעשות בעיניים עצומות). טוב שבתרגיל של האינטגרל נתנו לנו את הפונקציה (כן אינטגרל לפונקציה מורכבת, כייף אמיתי!) ואת Y (של איזה משיק שגם אותו היינו צריכים למצוא). זה כבר הוריד לי את כל המוטיבציה

הגעתי לשאלון האחרון עם כאב ראש נוראי, זה דווקא השאלון שהכי פחות התכוננתי אליו, אם הייתי מתכוננת כמו שצריך הייתי מקבלת עליו ציון טוב, הוא לא היה קשה בכלל.

אז יש מועד ב', עוד חודש וחצי, מספיק זמן (אני מקווה) בשביל להשלים את החומר שחסר לי. ואני מקווה שיפסיקו לטרטר אותי בעבודה וייתנו לי ללמוד כמו שצריך.

חגיגות היום הולדת נדחו לשבוע הבא, אז גם יתקיימו אירועי יום הגאווה בת"א.

אבא שלי בהתלהבות רוצה לבוא גם, אמרתי שמבחינתי אין בעיה, רק שאני אהיה בת"א כבר יום לפני במסיבות שיש בלילה. המצעד למי שמעוניין, יתחיל ב12 בערך בכיכר רבין (מומלץ לבוא עם נעלי ספורט למה רחוב אבן גבירול הוא מאוד, אבל מאוד ארוך...).

בעצם ביום שישי בערב, המשפחה הקרובה, קרי סבא-סבתא משני הצדדים וגם אחי יהיו שם, ותהיה ארוחת ערב קלה (שהפכה להיות "כבדה") ערב שישי עם המשפחה (המון זמן שלא היה). וכן עוד עוגת גבינה שאני אוהבת במיוחד (כבר אמרתי שיש לי שריטה לעוגות גבינה). ובשבת חוזרים לב"ש.

חוץ מזה המחשב שלי גוסס ועושה קולו מוזרים (או יותר נכון צפצופים) והמבין יבין.

וטרם הספקתי לקרוא את העדכונים של כולם (כשהגעתי בצהריים היו 84 עדכונים, זה ייקח זמן).

מתארגנת לעבודה (יש לי משמרת ב12 בלילה)

אז שיהיה לכולנו המשך סופ"ש רגוע ושקט