הלב שלו הפסיק לפעום.

5 דקות שחיכיתי לצוות ההצלה שנראו כמו נצח.

בדיוק כמה שניות שלקח לי לחזור לעשתונותיי ולבצע פעולות החייאה ראשוניות.

פעולות אלה, כך אמרו בצוות ההצלה, הצילו את חייו.

הוא הושבת מעבודתו והועבר לבית החולים מחובר להמוני מכשירים מצפצפים.

בכל פעם שניסה לעבוד קצת, כי השיעמום הורג

אחרי 20 דקות בערך היו נשמעים הצפצופים הנוראיים האלה

שמראים שהלב הפסיק מפעולתו

זה היה נוראי

ובכל פעם היו מחיים אותו מחדש

הוא היה עושה זאת כמה פעמים ביום

כלא אומר נואש

לבסוף באה הדיאגנוזה של הרופא

שאמר שיש עומס רב על הלב ושריר הלב מתאמץ מאוד

ומערכות הקירור הטבעיות של הגוף לא עובדות טוב

אז אלה הרעשים המוזרים ששמעתי מהלב שלו כשחזרתי (אמרתי לעצמי)

בסה"כ השארתי אותו 3 ימים לבד והוא כבר הולך לי

עוד באותו שבוע נקבע לנו תור לניתוח

כמה שהוא לא אוהב שמחטטים לו בקרביים

בטח לא שמתקרבים ללב הרגיש שלו

למזלנו הנזק לא גדול

הניתוח עבר בהצלחה

והחיים חזרו לשגרה

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

~n_lee לוקחת מאוד קשה את זה שהמחשב שלה עושה לה צרות ~

תרגום:

המאוורר של המעבד במחשב שלי נחנק מכמויות האבק בבירת הנגב והחליט לשבוק חיים, לאט לאט ובזהירות. הוא לא הפסיק לגמרי לעבוד, אבל הוא לא קירר את המעבד כמו שצריך. מה שגרם למעבד (הלב של המחשב) להפסיק לעבוד ולהשמיע צפצופים ארוכים ומחרידי אוזניים (כן כמו של המכונה הזו). בכל פעם הייתי מדליקה אותו מחדש כדי לראות שהוא לא הלך לי (מחשב חדש עולה היום כסף שאין לי כרגע).

את כל באר שבע הפכתי כדי למצוא מאוורר שמתאים למעבד הזה. זו חומרה ישנה (בת 5 שנים) קצת קשה למצוא לה תחליפים. בסוף באיזו חנות נידחת מצאתי את המאוורר המיוחל. רק שבעיה קטנה של חשמל עמדה על הפרק, כי החיבור חשמל שליד המעבד לא עבד. פה עזר לי אחד השותפים שלי (כן תרימו גבות, אבל לא ידעתי כבר מה לעשות) הוא חיבר חוט אל חוט ו-וואלה יש כבל חשמל ארוך יותר.

המחשב שלי חזר לתחייה (ואני נשמתי לרווחה).

והנזק, הנזק היה ממש קטן.

וגם כמה ימים של חוסר שקט מהצד שלי.

אני מסוגלת לחיות בלי המחשב שלי כמה ימים, אבל לא לחיות בידיעה שהוא לא עובד...

(פתאטי, מה לעשות, אבל אני לא יכולה בלי המחשב שלי, זה הקשר שלי לכל העולם שלא נמצא בב"ש)