יום חמישי, אני נוסעת להורים שלי, נחה קצת ויוצאת לכיוון ת"א לפגוש את החבר הכי טוב שלי טל, שלא ראיתי אותו מאז הסילווסטר. מאז הוא הספיק לעבור דירה למקום אחר בדרום ת"א מקום שטרם הייתי בו.

כרגיל לקחתי רכבת, מסתבר שיש "חורים" בת"א. שכונת עזרא היא אחת מהן. בסוף ת"א ממש ממש בדרו ת"א אחרי יד אליהו יש שכונה נידחת של בתים פרטיים, חלקם יפים וחדשים יחסית חלקם עתיקים. שם הוא גר בדירת 2 חדרים.

הבן זוג שלו, סיפר לי שיום לפני הוא היה לחוץ כדי לסדר את הבית. הוא שאל אותו "מה קרה שאתה כ"כ לחוץ על לסדר את המקום" והוא אמר "הדר באה". אז למה שהדר לא תבוא כל יום (וככה יהיה פה מסודר?).

אני חושבת שזו הדירה הכי נורמלית שהייתה לו עד כה. והייתי בכל הדירות בהן הוא גר, רובן בדרום ת"א. למרות שהוא כזה, לא מסודר במיוחד, עם קצת שינויים יכל להיות בחדר שלו הרבה יותר מקום...

ביום חמישי הבן זוג שלו בדיוק חזר מהעבודה, הוא גר בסביון, מדבר בשפה שלא הרבה אנשים מדברים בה מסתבר, הרג אותי החוש הומור שלו, התגעגעתי לשפה הזו (נו הגבוהה יחסית לשפת היומיום של רוב האנשים).

בערב הלכנו למסיבה באחד המועדונים בת"א. הבן זוג שלו לא בא (עייף מדיי) הגענו בסביבות 24:00 אכלנו, ונכנסנו בסביבות 1 בלילה. רק ב2 בלילה התחיל להיות שם ממש צפוף. מוזיקה טובה כרגיל, שתייה נשפכת בכל מקום כמו מים,  והופעת דראג מדהימה של ציונה ורמה (אם כי קצרה במקצת).

בסביבות 3 וחצי התקפלנו לשינה, יום אח"כ השכמה ב10 בבוקר.

קמים מתארגנים למצעד, הלכנו את כל ארלוזורוב ברגל, עד כיכר רבין, משם יצא המצעד.

חייבת להודות שהיו הרבה פחות אנשים מאשר במצעד האחרון שבו הייתי, גם היו הרבה פחות משאיות צבעוניות מהפעם הקודמת. אפשר היה למצוא שם לצד אנשי הקהילה גם המון סטרייטים, גם המון אנשים עם משפחות וילדים קטנים. המצעד נגמר לי מהר. טל בכלל צילם את כל האירוע, ככה שלא יצא לי להיות איתו בכלל ובעצם רוב הזמן הייתי עם הבנזוג שלו שהתגלה כבן אדם מאוד נחמד ((:

אחרי שצעדנו את כל רחוב אבן גבירול והגענו לפארק הירקון, נכנסנו למתחם. אבטחה כבדה אפפה את המתחם ואת המצעד כולו יש לציין. בכל כניסה לרח' אבן גבירול עמדו המון שוטרים שבדקו כל אדם שנכנס, גם היו המון שוטרים ומג"ב בצידי הדרך לאורך המצעד ובתוך היריד בכלל. ביריד היה אוכל ושאר דברי סידקית למיניהם. ואיזור קטן ומרובע (חלק קראו לו סככה, חלק מצילה) שבו היה צל. כל יתר המתחם היה פתוח לשמש הלוהטת. אני פילסתי מקום לצל ושם ישבנו לפחות שעה וחצי עד שהתחיל ההומולולו נולד, שזה למעשה הכוכב נולד של הגייז.

כבר כמה חודשים שמתקיימת התחרות על אותו מתכון של תוכנית המקור במועדון הדיווה בת"א, ולסיום הגיעו 3 מתחרים. אחד שר זוועה, השלישי שר בסדר והשני שר סוף הדרך (הוא גם זה שזכה). את התחרות כמובן הנחתה ציונה פטריוט. וגם הייתה שם הופעה של הנרי וניקה (זו ששרה את שיר הפתיחה לטלנובלה (ע"ר)). שהיא אגב הייתה פעם גבר.

אח"כ כבר הלכנו. הבנזוג של טל לא נוסע באוטובוסים (כי הם מתפוצצים) אז לקחנו מונית עד לרכבת מרכז (שם היה הרכב שלו) ומשם נסענו לבית של טל להתקלח ולהירגע קצת.

היה צבעוני, זה בטוח, אבל היה, איך לומר מצומצם משהו, אני זוכרת את זה בתור אירוע הרבה יותר גדול, הרבה יותר מרשים, עם הרבה יותר אנשים והרבה, אבל הרבה יותר צבעוני. דווקא לא היה כ"כ חם. אבל עדיין מסכנים היו הדראגיסטים עם כל האיפור והבגדים שהיו עליהם (בכ"ז זו ת"א).

כל התמונות באדיבות אתר The Gallery