אני באתי מתפוז, הייתי כותבת שם בפורומים עוד לפני שהיה לי בבית מחשב ועוד לפני שממש ידעתי על אינטרנט משהו כמו שאני יודעת היום. היו שואלים שאלות, עונים תשובות. מרכז הפורומים הוא בתפוז. אני לא חושבת שיש עוד אתר בארץ עם קהילות פורומים כאלה גדולות.

את עמית המכשף הכרתי בתפוז, באיזה דיון סוער על ענייני מחשב, מצאנו עניין משותף (מחשבים וחתולים) ומאז אנחנו בקשר. הוא שהתחיל לכתוב בישרא ואמר לי שאני חייבת לנסות. מי ייקרא אותי? שאלתי. מסתבר שיש מי.

כבר כמה שנים שיש לי אתר בבמה החדשה בו יש יותר סיפורים ושירים שכתבתי תכופות. שם אנשים עוסקים באומנות לשמה. אם זה כתיבה (לא חשוב של מה), אם זה מוזיקה, תמונות מסוגים שונים, הכל יש שם. כשמישהו מגיב ליצירה שלי שם אני יודעת שזו ביקורת שבאה ממקום נכון ביקורות בונה. גם שם כשאני מסתכלת על תמונות שם, ואוו, זה ממש ברמה. ובכל זאת, פה בישרא אין אפילו קישור לאתר שלי שם.

בשנים האחרונות צצים כמו פטריות בגשם אתרי בלוגים למיניהם. חלקם מוקדשים לבלוגים בלבד חלקם הבלוגים צורפו לאתר כי זה מאוד IN לכתוב היום בלוג (ולא משנה של מה או על מה).

אני חושבת שאחד מהדברים שמעסיקים חלק ניכר מהבלוגרים הוא הרייטינג. כמה אנשים נכנסו וקראו, כמה בכלל הגיבו (בטוח שפחות מהמספר שנכנסו). ישרא בלוג הוא לא אתר מוכר כמו תפוז. את תפוז הכרתי מזמן, את ישרא הכרתי במקרה, ואם לא היו מכירים לי אותו סביר להניח שלא הייתי יודעת שהוא קיים עד היום. עד היום תפוז בשבילי הוא קהילות וישרא - בלוגים.

לפני קצת יותר משנה תפוז החליטו להקים גם אופציה לבלוגים. סביר להניח שהייתה לזה דרישה, והם פשוט מילאו אחרי הדרישה הזו. אחרי הכל זה אתר גדול מלא בפרסומות (ג'אווה מאוד מעצבנות!!!) הם יכולים להרשות לעצמם לעשות ניסויים, וכמובן שהמשתמשים בתפוז יקפצו על המציאה. כל אחד היה רוצה בלוג באתר שיש בו גם קהילות, ככה הרי הבלוג עוד יותר מפורסם ממה שבכל אתר אחר (ותסבירו לי מי ער ב-5 בבוקר שייקרא את מה שאני כותבת עכשיו? אני בטוחה שבתפוז יש כמה אלפי משתמשים שמחוברים למערכת כמו באינפוזיה, תפוז זה מדבק).

התחלתי לכתוב בישרא לפני כשנה וחצי ומצאתי לי בית. נכון שבהתחלה לא קראו אותי המונים, האמת שגם היום לא, אני לא כותבת להמונים (מצטערת, ככה יצא). מצאתי חברים שנמצאים פה בשבילי ואני יכולה לשאול אותם שאלות ולדון איתם בנושאים ברומו של עולם, וגם בנושאי הביצה הישראלית, זה כלל לא משנה. אבל הם יבואו ויכתבו לי בכנות. הם לא יבואו ויכתבו לי תגובה סתם (למרות שמפעם לפעם יש תגובות מהזן הזה, של עוברי אורח).

בישרא הבלוג שלי משקף את המצב רוח הכללי שלי. אני אחראית על העיצוב והפורמט. ותדעו לכם שישרא עבר רבות מאז לפני שנה (רק שפה זה לא עושה הדיי ענק בכל הביצה הרישתית). לפני שנה כל הדברים היפים (כמו רשימות זזות למשל) היו טריקים שהיו בידם של מי שחיפש ומצא איך עושים את זה (ולא גם אז לא היה צורך בפרו בשביל זה). או הוספת תמונות לשרת אחר שהוא לא מישרא. היום הכל זמין ונמצא כאן וכל אחד יכול להשתמש באופציה הזו.

נכון שיש דברים שאני באופן אישי לא רואה את עצמי משתמשת בהם, כמו הצ'אטנגו למשל, או התגובות שנפתחות באמצע הבלוג (שלדעתי מיותר, אבל שיהיה).

אנשים מתלהבים מהדברים החדשים שיש בתפוז שכבר המון זמן נמצאים בישרא. סתם בתור דוגמא, אני לא יודעת אם ידעתם אבל עד לפני כחצי שנה אם הייתם כותבים שם תגובה הייתם צריכים לטרוח ולבדוק אם קיבלתם תגובה בחזרה. ורק לפני ימים ספורים נולדה האופצייה שבלוגרים שם יקבלו תגובה בכל פעם שמישהו כותב להם תגובה לפוסט שפירסמו.

רק לפני חודש-חודשיים נוספה בתפוז האופצייה לחלק את הפוסטים לקטגוריות (הלו??? פה זה כבר היה מזמן, לפחות לפני שנה).

שלא נדבר על הבאגים המעצבנים שיש שם באתר. לפני כמה ימים רציתי לכתוב למישהו תגובה ובמשך יומיים לא הצלחתי page cannot be displayed זה מה שהיה כתוב לי, אחרי יומיים התייאשתי ולא כתבתי בסוף כלום. או למשל שרת התמונות שלהם שקורס כל כמה זמן (תמיד אהבתי להיכנס ולראות ריבועים עם X-ים אדומים בתוכם).

ומה עם הפרסומות המעצבנות שיש שם בכל פינה? וכל האתר כתוב בג'אווה שכבדרך אגב מעמיסה על המחשב במיוחד אם משתמשים בדפדפן explorer (שהוא בפני עצמו כבד) או כל דבר שמתלבש עליו.

בעצם היתרון היחידי שיש לתפוז הוא שיש להם סטטיסטיקות לכל בלוגיסט, ובישרא זו פריווילגיה שנתונה רק למי שיש לו פרו.

הרייטינג בתפוז הרבה, אבל הרבה יותר גדול ממה שיש בישרא. קודם כל כמעט כל מי שיש לו בלוג בתפוז גם כותב שם בקהילות וזה בכלל פרסום בפני עצמו גם אם הכותב אפילו לא הזכיר את השם של הבלוג שלו בחתימה. יש שם בלוג TV שמצלמים 24 שעות, יש שם סקס שתמיד מדבר, יש שם הכל, בהמוניות כמו שרק תפוז יכולים להיות המוניים.

ועדיין, יותר קל לי למצוא בלוג בישרא מאשר בתפוז (שטרם פיצחתי את התעלומה הזו).

אני זוכרת שעמית המכשף פתח בלוג צילומים בתפוז ופתאום הפלא ופלא יש לו רייטינג גבוה למדיי (ובאמת שאני מפרגנת הוא מצלם מעולה!) והמון אנשים נכנסים אליו, וגם יש אנשים שמגיבים, לא תמיד כולם ברצינות, לא תמיד הכל ביקורת בונה, לא תמיד אנשים מכירים את הבן אדם שמאחורי המצלמה, או מאחורי המילים שנכתבו. אבל אם באומנות עסקינן, ובביקורת בונה רצינו, אז עדיף שיהיו פחות נכנסים אבל ביקורת נכונה. אני אישית מעדיפה יחס אישי על פני מילים ריקות מתוכן של עוברי אורח, וזה בכל הקשור לאמונות (במקרה שלי דיעה של עוברי אורח יכולה דווקא להועיל, ממבט מהצד תמיד רואים משהו שאני בטוח לא ראיתי).

הדבר שאני הכי לא אוהבת בתפוז הוא שלבלוג אין ייחוד משלו. ז"א מעבר למילים או התמונות של הבלוגר. כל הבלוגים בתפוז נמצאים בדיוק אבל בדיוק באותו פורמט בלתי ניתן לשינוי. כן ניתן לשחק פה ושם עם הצבעים (מיעוט של צבעים) שתפוז אפשרו שיהיה קצת מעניין ולא רק כתום בכל פינה, בעיצוב הבלוג אין אמירה אישית, זה נראה כמו ביה"ס שלכל אחד יש חולצת ביה"ס בצבע אחר עם אותו הלוגו.

כשאתם נכנסים לבלוג שלי נושב המצב רוח שלי לאחרונה (והוא דיי טוב לעומת לפני שנה שהכל היה פה שחור ואפור) יש פה תמונות, צבעים, דברים שמצאו חן בעיניי.

גם אנשים שלא בהכרח כותבים על החיים שלהם עיצבו את הבלוג שלהם בצורה שמייחדת אותם (או שמשהו עיצב בשבילם, זה לא ממש משנה), לכל בלוג בישרא מעבר לכתיבה יש ייחוד משל עצמו.

קראתי את הדיון שהתפתח אצל היריב, שהוא אחראי לאתר הנפלא הזה שכולנו כותבים בו.

קראתי גם את התגובה של מנכ"ל תפוז, תגובה יהירה שכזו "אנחנו באנו ורצינו לשבת יחד איתכם ולבנות תוכנת גיבוי ואתם סירבתם" (תרגום חופשי אל תתפסו אותי במילה) מה זה גנון פה? חוץ מזה אם לא שמתם לב פה בישרא כל דבר שכתוב בבלוג שלהם כל הזכויות שמורות לכם, בתפוז כל הזכויות שמורות לתפוז והם יכולים לעשות אם החומר הכתוב או המצולם ככל העולה על רוחם (ואפשר לקרוא את הפירוש המדוייק פה)

אנשים עושים רעש ממה שיש בתפוז, שהאתר עצמו עיקרו הם הקהילות, הפורומים ולא הבלוגים שהם סתם עוד משהו משני. זה אתר שיש בו הרבה יותר פרסומות מאשר בישרא. לדעתי התוכן בחלק ניכר מהבלוגים בתפוז, ושוב לא כל הבלוגים שם, הוא מאוד רדוד וחסר עומק. זה כמו שתכנסו לבלוג של מישהו באתר אטרף דייטינג ותחפשו את העומק (רדוד כמו שלולית לפעמים).

בישרא הבלוגים הם העיקר, והיריב עושה ככל יכולתו בשביל לעשות לנו חיים קלים, אם זה בעיצוב, או אם זה בדברים הקטנים ביותר שאנחנו בקושי מרגישים.

רוצים לעבור לתפוז? רוצים להיות המוניים? בבקשה

עדיף שתעזבו ולא תירקו לבאר ממנה שתיתם עד עכשיו.

אני נשארת פה

בשבילי פה זה הבית.

 בברכת בוקר טוב לכולם!