בסופ"ש האחרון יצא לי להסתובב בחצי מדינה, מב"ש בדרום ועד חיפה בצפון. בעצם עצם זה שיצאתי מב"ש לכיוון צפון וכבר עברתי חלק ניכר. המדבריות השוממים האלה ברכבת הראשונה שיוצאת בבוקר ה שמש עוד לא פקחה את העיניים ואני עוד לא הלכתי לישון בכלל.

ביום חמישי בצהריים היה לי ראיון עבודה, היה זוועה. אני חייבת לחזור על החומר הטכני שנתיים לא נגעתי בו אני לא זוכרת כמעט כלום. כבר שכחתי שבעבודות כאלה עושים לך חקירה קטנה, זה יכול לשגע פילים אבל ככה זה. אחרי שנתיים שלא נגעתי בחומר אני לא זוכרת יותר מדיי.

גם הראיון שעשיתי בתאגיד לא הלך טוב, הר"צ שלי אמר שבמרכז הערכה מאוד התרשמו ממני אבל הידע הטכני שלי לא מספיק, האמת שלא אני ולא הר"צ שלי ידענו על המבחן הטכני (הר"צ שלי היה בטוח שזה ראיונות לתמיכה הטכנית של הטלפוניה), אם הייתי יודעת הייתי עוברת קצת על החומר.

בכל מקרה הר"צ שלי הודיע לי שיש עוד מרכז לhelp desk שגם זה יכול להיות לא רע בכלל..

לעבודה במוקד תיאום טכני החזרתי תשובה שלילית משתי סיבות עיקריות:

1)      המשכורת שלי שם תהיה נמוכה בכ-1000 ₪ מהמשכורת שלי היום (וזה הרבה).

2)      אני צריכה להתחייב לשנה, וזה ממש לא מתאים לי להתחייב למשכורת כזו נמוכה לשנה, כי זה אומר שאני אהיה חייבת לעבוד ב-2 עבודות (וזה לא להיט)

בנוסף מבחינה מקצועית אין לי לאן להתקדם שם, מבחינתי זה אפילו ללכת אחרוה.

לא חסרות עבודות בת"א, אז למה להתפשר?

ביום שישי המשפחה שלי ואני נסענו לצפון לבקר את סבתא שלי שנמצאת בבית אבות בקיבוץ ליד חיפה, לבקר דודים שלי במושב ליד חיפה שנולדה לבת שלהם (בת דודה שלי) בת (הנכדה שלהם) ולבקר את אחי שסגר שבת בבסיס אי שם ליד נתניה.

סבתא שלי נמצאת בבית אבות פרטי. היא מאוד התרגשה לראות אותנו והייתה מבולבלת מהרגיל. דודה שלי (אחות של אבא) מבקרת אותה כל יום ואומרת שהמצב שלה טוב יחסית (היא חולה באלצהיימר). אני לא ראיתי אותה לפחות חודש וחצי, היא מאוד מאוד רזתה, היא בקושי אוכלת (אמרו לנו שזה מהמחלה אין תחושה של רעב), אבל היא נראית טוב באופן כללי, נקייה, מטופחת (נראה לי שזו הפעם הראשונה שראיתי את סבתא שלי עם Tשירט), מריחה טוב (דואגים שהיא תתקלח) שיער נקי.

היא כל הזמן מדברת על זה שחבר שלה יבוא מחר לקחת אותה (והוא בכלל בחו"ל). היא גם חוזרת על עצמה בערך כל 5 דקות או בעברית או בהונגרית, אבל לזה כבר "התרגלנו".

חבר של סבתא שלי יודע שהיא צריכה טיפול, הוא מתנהג אליה ממש לא יפה, בגלל שהיא כל הזמן חוזרת על עצמה הוא כל הזמן משתיק אותה, בחודש האחרון שהיא בבית אבות דודה שלי סיפרה לנו שהיא שומעת אותה מדברת וצוחקת שזה כבר המון זמן שהיא לא שמעה אותה צוחקת. חבר של סבתא שלי הודיע לנו שהוא טס לחו"ל 3 שבועות לפני הטיסה, תארו לכם איזה בלאגן זה למצוא בית אבות שיסכים לקבל מישהו בהתראה כ"כ קצרה. מה גם שסבתא שלי צריכה בית אבות קבוע, ולא אחד כזה זמני. אם הוא היה מודיע לנו בזמן כבר היינו עושים ניקוד לבית אבות קבוע (הניקוד הוא בשביל שהמדינה תשלם עבור בית האבות).

התוכנית עכשיו היא להחזיר את סבתא שלי לבית שלה בסוף אוגוסט (אז החבר שלה חוזר) יחד עם מטפלת שתדאג שהיא תתקלח וכו'. במשך היום היא תהיה במעון לקשישים כמו שהיה עד עכשיו. ובמהלך התקופה הזו יעשו את הניקוד ע"מ שהיא תוכל להיכנס לבית אבות. העניין שזה ייקח כמה חודשים בשל מכיוון שאבא שלי ואחותו הפכו להיות אפוטרופוסים עליה והיום החשבון בנק שלה הוא על השם שלהם, והם לא רוצים שהמדינה תשים יד על הכסף שיש שם.

אחרי שעה עם סבתא שלי נסענו לדודים שלי לראות את הנצר החדש של המשפחה. ילדה קטנטונת ומתוקה שנולדה לבת דודתי לפני כחודש. היינו שם יחסית הרבה אנשים יחסית, וכולם כירכרו סביב הקטנטונת המתוקה הזו. באמת שהיא כזו ילדה מקסימה, כזו שקטה ופיצית!

ישבנו לארוחת ערב מרובת משתתפים (כ-20 איש בערך). אני הייתי כ"כ עייפה ששתקתי רוב הזמן (מה שלא מאפיין אותי בדר"כ) אפילו דודה שלי שאלה אותי מה קרה שאני כ"כ שקטה היום.

בדרך גילנו שהבן של אח של גיס של אבא שלי גר ביישוב 10 דקות מהמושב של ההורים שלי, והורי החליפו עימם טלפונים, אתם יודעים ככה לעזור לייעץ, זה תמיד נחמד שיש מישהו שמכירים שגר קרוב.

אח של גיס של אבא שלי גר בב"ש, דווקא ממש קרוב אלי (500 מטר לפי דבריו) אמר לי שאני חייבת לבוא לביקור לני שאני עוזבת את ב"ש לפחות שאני אצא עם טעם טוב מהעיר. אבל אתם יודעים אנחנו לא ממש בקשר וזה לא נעים לי ליפול עליהם ככה.

לאחר הארוחה והקינוחים החלטנו לחזור דרומה ובדרך לבקר את אחי שנמצא בבסיס אי שם באיזור נתניה. מוזר לבוא לבקר בלילה, כמובן שאסור להיכנס לבסיס. אחי סחוט מעייפות. יש לו קמב"צ חדש שמטרטר אותם כל הזמן בנוסף לאימונים שהם עושים במהלך השבוע (הוא מתחיל עכשיו מסלול).

אמא שלי הביאה לו בגדים נקיים שתייה וממתקים. יתר ההורים יבואו רק ביום שבת בצהריים. רק אמא שלי לא מוכנה לנסוע בשבת בצהריים, אם אנחנו כבר באיזור אז נבקר. היינו שם ב12 בלילה.

האמת שהמזג אוויר שם היה זוועה, לחות לא נורמלית והיה גם חם יחסית.

הגעתי למסקנה שהדבר שהכי יהיה לי קשה להתרגל אליו במרכז זה הלחות.

בב"ש כמעט ואין לחות ובמרכז זה נוראי ממש

מצד שני אני אוכל לישון בלי מזגן (משהו שפה אני לא מסוגלת כי חם פה כל הזמן).

שיהיה שבוע רגוע (ופחות חם)