בשבוע הבא אחי מסיים את המסלול בסיירת שבה הוא נמצא. והולך להיות טקס כזה לכל החיילים. כשהיינו אצלו ביום שבת, ישב איתנו גם חבר שלו שנמצא איתו בפלוגה. הם צחקו שהם חוליה ולא פלוגה (נשארו סה"כ 17 אנשים). רק תחשבו מה זה מתחילים המוני אנשים את הטירונות ובסוף נשאר קומץ, המובחרים שבמובחרים.

אני לא יודעת אם אני אוכל להגיע. הייתי מוציאה יום חופש אבל אני צריכה אותו ליום רביעי, והר"צ שלי לא מוכן לתת לי עוד אחד (באסה). ביקשתי לעבוד לילה, אז אולי אני לא אהיה שם עד הסוף, אבל לפחות אני אהיה בחלק החשוב.

גאוות משפחה אחי ((:

תחילת שנת הלימודים בפתח. אימא שלי כבר ארגנה לאחותי את כל הדברים.

לפני חודש עשו לאחותי אבחון דידקטי, וקיבלו רשמים שונים, ביניהם הומלץ לקחת ריטלין. הריטלין של היום הוא לא הריטלין שאחי התחיל לקחת לפני 12 שנה בערך, שיפרו אותו, והאמת שכבר לא קוראים לו ריטלין (אבל הכדורים האלה מוכרים בתור ריטלין ולא בשם השני שלהם). רק השבוע אימא שלי הגיעה עם אחותי לנוירולוג הנכסף, בגלל שבקופ"ח עושים בעיות בשביל ללכת לנוירולוג משום מה (לא ברור מדוע) והוא נתן לה את המרשם. ריטלין (כלשהו) בכל השפעה לעד כ-12 שעות.

אחותי עולה השנה לתיכון, כן למרות שזו רק כיתה ט', זה כבר נמצא בביה"ס התיכון. 10 כיתות עם 30-40 תלמידים בערך בכל כיתה (אצלנו היו פחות). לאימא שלי מאוד חשוב שהיא תצליח בלימודים, האמת לכולנו חשוב. ואימא שלי שהייתה עסוקה עד לפני שנתיים עם אחי והלימודים שלו, עכשיו עסוקה עם אחותי, אבל לאחותי יש הרבה כוח רצון, וגם יש לה דוגמא טובה (ולמה דווקא אני צריכה להיות מודל לדוגמא? רק כי יש לי תעודת בגרות).

אני מבחינתי אמרתי לה ששווה להשקיע, כי היא לא רוצה להגיע לגיל שלי ואז להתעורר ולהשלים את הכל. וגם שתבחר מקצועות מורחבים שמעניינים אותה, שתלך בשביל ליהנות ממה שהיא תלמד (ובטוח שהיא תלך ללמוד תיאטרון, שקוף). העיקר שהשנים האלה תעבורנה בכיף.

אבא שלי אמור להתחיל בספטמבר קורס בסיעוד. דווקא מאוד מתאים לו.

הוא מאוד מתחבר לאנשים גוססים (אל תשאלו אותי למה, אני לא מבינה את זה).

ואה כן לא הייתי פה כמה ימים, אבל משום מה הצלחתי לעבור 10,000 כניסות.

(נו זה מספר ראוי לציון, לא?).

שיהיה שבוע מופלא לכולנו  ((: